היאם נמרי נ' מוסא אבו רקושה

פסק דין

1.לפני תביעה לפיצוי בגין נזקים שנגרמו לדירת התובעת עקב חדירת מים מדירת הנתבע, הנמצאת מעל דירת התובעת.

2.בכתב התביעה, נטען על ידי התובעת כי הנתבע החל בעבודות שיפוץ בדירתו שנתיים לפני הגשת התביעה. הנתבע ביצע עבודות שונות שכללו גם החלפת ריצוף, עבודות טיח ועוד. התובעת טענה כי עקב עבודות אלה נגרמו נזקי רטיבות בדירתה, בפרט בעונות החורף הגשומות, נגרמו רטיבות ועובש. התובעת טוענת שפנתה לנתבע מספר רב של פעמים אולם הוא לא עשה דבר.

3.ביום 25/102 ביקר בדירת התובעת שמאי, שבדק את הדירה, וערך חוות דעת. חוות דעת זו צורפה לכתב התביעה.

4.לטענת התובעת, הנזקים נגרמו מאחר והתובע לא התקין צנרת ניקוז מתאימה למי השפכים, הקולחים ומי הגשם. הנתבע לא תיקן את הליקויים שהתגלו בצנרת ביתו, והשתמש בחומרים לקויים.

5.השמאי מטעם התובעת העריך את שווי תיקון הליקויים בסכום של 25,000 ש"ח. בנוסף לכך תבעה התובעת פיצוי בגין עגמת נפש בסכום של 21,000 ש"ח וכן סכום של 5,000 ש"ח עבור הוצאות לרבות שכר השמאי.

6.כעולה מחוות הדעת שצורפה לתביעה, השמאי שערך את חוות הדעת, מר זועבי, הוא שמאי רכב. כך מופיע בחותמת הנלווית לחתימתו. יחד עם זאת, מדובר באדם שמתאר את הנזקים שראו עיניו בדירה. מדובר בנזקי רטיבות. התיקונים הוערכו על ידי השמאי בסכום של 15,000 ש"ח עבור תיקון וסיוד הקירות והגג וכן סכום של 10,000 ש"ח עבור תיקוני נגרות ותיקון כללי של מערכת החשמל.

7.הנתבע טען בכתב ההגנה כי אין לסמוך על חוות דעתו של מר זועבי שהוא שמאי רכב ואינו מוסמך להעריך נזקים למבנים, או לקבוע את מקור הנזקים. הנתבע הכחיש את האמור בכתב התביעה לרבות סיבת הנזקים וגובה הנזקים. הנתבע לא מסר גרסה עובדתית כלשהי בכתב ההגנה, לא טען כי מקור הרטיבות מדירות אחרות בבנין או מגורם אחר כלשהו.

8.התובעת הגישה תצהיר עדות ראשית ובו פירטה את טענותיה לרבות הסבל הרב שנגרם משך השנים לה ולאחותה. התובעת ילידת 1932 והרטיבות הקשה ונזקיה הקשו עליה את החיים בדירה וגרמו לה לסבל רב.

9.הנתבע הגיש מטעמו חוות דעת נגדית שנערכה ביום 25/8/08. חוות הדעת נערכה על ידי מהנדס בעל תואר בהנדסה אזרחית, מי שעוסק בעבודות בניה, אינסטלציה, תכנון קונסטרוקציה ופיקוח על עבודות אלה, שם המהנדס מר זחאלקה ארסלן. מר ארסלן ביקר בבניין ותאר את הבניין כבניין בן שש דירות, בן 3 קומות, בכל קומה שתי דירות. דירת התובעת בקומה הראשונה ומעליה דירת הנתבע. המהנדס תאר את המבנה כך שבכל קומה מערך התשתיות של הביוב והאינסטלציה משותף. המהנדס ציין בחוות דעתו כי לטענת התובעת הרטיבות החלה בשנת 1999 כאשר הנתבע החל בעבודות שיפוץ. הרטיבות נפסקה בשנת 2007, לדברי התובעת. בשנים אלה ביצעו שני דייריים נוספים עבודות שיפוץ. אחד מאלה נמצא בקומה שמעל דירת התובעת בשכנות לדירת הנתבע שדירתו נמצאת ממש מעל דירת התובעת. לטענת מר ארסלן, קיימת סבירות שהרטיבות נגרמה מדירת הנתבע או הדירה הסמוכה לו. לטעמו קיימת סבירות גבוהה שהרטיבות נגרמה דווקא מדירת שכנו של הנתבע וזאת עקב מבנה הצנרת בבניין, וכי הצנרת בדירת שכנו של הנתבע גבוהה יותר מדירת התובעת. אומר מיד כי לא ירדתי לסוף דעתו של המהנדס, שהרי אם צנרת דירת הנתבע נמצאת מעל דירת התובעת, מדוע דווקא בחר "להעדיף" את אפשרות הנזילה מדירת שכנו של הנתבע, לכך אין הסבר ממשי בחוות הדעת.

10.מר ארסלן העלה אפשרות נוספת שהנזילה נגרמה דווקא מצינור משותף הנמצא בקיר המשותף מעל קומת הקרקע, וכי אז, לדעתו, אין קשר לדירת הנתבע, מאחר והנזילה נפסקה לטענת התובעת בשנת 2007 מבלי שהנתבע ביצע שינוי או תיקון כלשהו.

11.הנתבע הגיש תצהיר בו טען כי שיפץ את דירתו בשנת 2001 ולא בשנת 1999, כטענת התובעת. לטענת הנתבע, היה מדובר בשיפוצים קלים בלבד, שלא פגעו בשלד הבית או בצנרת הבניין.

12.לאור המחלוקת האמורה, מונה המהנדס שמחה פלדמן, שהוא מהנדס בנין, כמומחה מטעם בית המשפט.

13.המהנדס פלדמן ביקר בבניין וערך חוות דעת מיום 15/7/09.

14.על פי המפורט בחוות הדעת למהנדס פלדמן ניסיון עשיר בתחום ההנדסה האזרחית, הבניה, פיקוח על בניה וסכסוכים הנוגעים לליקויי בניה.

15.המהנדס פלדמן קיבל את המסמכים מהצדדים לרבות חוות הדעת. בחוות הדעת תאר את הממצאים שמצא בדירת התובעת המעידים על חדירת רטיבות רבה ומתמשכת מאזור תקרת הדירה. נמצאו במדידה 30% לחות.

16. בהמשך חוות הדעת מתאר המהנדס פלדמן את הממצאים בדירת הנתבע. הוא מצא חיבורים לקויים ולא מקצועיים בכיור במטבח, באסלה בשירותים, בחדר האמבטיה. בכל אלה היו החיבורים של הצנרת לא מקצועיים ומהם נזלו מים. המומחה קבע כי כל אחד מאלה מהווה גורם לרטיבות בדירת התובעת, היינו מדובר בשלושה מוקדי נזילה.

17.המומחה גם מצא צינור בחזית הבניין, שנועד לחיבור לדירת בנו של הנתבע, ולצורך כך פורקה אבן באופן בלתי מקצועי מקיר הבניין, ללא ביצוע אטימה. מצב זה גם הוא יכול להוות מקור לרטיבות בדירת התובעת. מדובר בבנו של הנתבע שבנה דירה מעל דירת הנתבע.

18.המהנדס פלדמן פירט אחד לאחד את התיקונים הדרושים לביצוע בדירת התובעת וקבע כי סכום התיקונים עומד על סך של 15,700 ₪.

19.בתשובות לשאלות הבהרה מטעם הנתבע, בהם ניסו לבסס את התיאוריה של המהנדס ארסלן כי יתכן ומקור הרטיבות מצנרת משותפת בקיר המשותף של הבניין העובר בין הקומות השונות, קבע המהנדס פלדמן כי בבדיקה שערך, הצנרת עוברת בתוך פיר, דבר השולל את התיאוריה, שהרטיבות נובעת מצנרת זו. הוסיף וכתב המהנדס פלדמן בתשובותיו כי לא מצא כל סימן לכך שהרטיבות נובעת מנצרת זו או מצנרת השייכת לדירות אחרות בבניין, כמו כן קבע כי אילו היה מדובר ברטיבות הנובעת מדירות בקומה השלישית הרי רטיבות זו הייתה אמורה להיות גם בדירת הנתבע דבר שלא נמצא על ידי המהנדס פלדמן.