הטמן נ' צורבל

החלטה

בפני בקשה לסילוק התביעה על הסף או לחילופין לעיכוב ההליכים בתיק זה עקב ניהולו של הליך בבית הדין האזורי לעבודה.

מהותית, כללה בקשתו של המבקש-הנתבע מספר טענות מרכזיות:

א. נוכח קיומם של יחסי עובד ומעביד, הסמכות העניינית נתונה לבית הדין לעבודה.

ב. גם במקום שבו קיימת מחלוקת בין הצדדים באשר למהות מערכת יחסי הצדדים שהרי ההכרעה בה נתונה לבית הדין האזורי לעבודה.

ג. במקום שבו יזם הנתבע את ההליכים והוגשה על ידו התביעה לבית הדין לעבודה קודם הגשת התביעה שבפני, יש ממילא להורות על הקפאת ההליכים בתיק זה עד לסיום ההליכים בבית הדין האזורי לעבודה, בשל קיומו של "הליך תלוי ועומד".

המשיב-התובע הגיש תגובתו במסגרתה טען מספר טענות נגד כמפורט להלן:

א. לא מתקיימים בין הצדדים יחסי עובד ומעביד

ב. ממילא עצם השאלה בדבר קיומם של יחסי עובד ומעביד צריך שתהא שנויה במחלוקת באופן מהותי בין הצדדים ובמקרה דנן לא הונח מצע עובדתי מתאים כנדרש בהתאם להוראות הפסיקה.

ג. גם במקום שבו יתברר כי מתקיימים בין הצדדים יחסי עובד ומעביד, אין בכך כדי לאיין את סמכותו של בית משפט זה, נוכח עילת התביעה.

לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובה ובתשובה באתי לכלל מסקנה שאין מקום להורות על סילוקה של התביעה על הסף. טעמיי להלן.

השאלה האם אכן מתקיימים יחסי עובד ומעביד בין הצדדים היא שאלה של "סטאטוס", אשר בהתאם להוראות הדין והפסיקה מקומה בדיון בבית הדין האזורי לעבודה.

בניגוד לטענות המשיב-התובע, שאלת מערכת יחסי הצדדים אינה אינצידנטלית ולכאורה היא עומדת, לשיטת הנתבע, כנתבך מהותי להגנתו, כמו גם ביחס לתביעתו בבית הדין לעבודה.

בניגוד לנטען על ידי התובע-המשיב כאן, אין צורך בשלב זה כי המבקש יגיש לצורך הוכחת טענותיו תצהיר מפורט בלוויית כל המסמכים והראיות הנלוות ואני סבורה שדי בכתבי הטענות שהוגשו על מנת ללמדני כי אכן הסוגיה שנויה במחלוקת בין הצדדים.

עם זאת, שאלת קיומם או העדר קיומם של יחסי עובד ומעביד בין הצדדים, אין בה לכאורה כדי לאיין את תביעתו של התובע.

תביעתו של התובע, לכל הפחות בחלקה, היא תביעה נזיקית בגין עוולות של תרמית וגזל. הללו כלל אינן מצויות בתחום סמכותו של בית הדין לעבודה.

זאת ועוד, ההכרעה בדבר שאלת קיומם של יחסי עובד ומעביד (בין בחיוב ובין בשלילה) אינה מאיינת לכאורה את התביעה שבפני.

לעת הזו, אין ביכולתי או בכוונתי לקבוע מסמרות עובדתיות, ויש לנהוג בטענות הצדדים במשנה זהירות. עם זאת, בין אם היה הנתבע עובד ובין אם שותף עסקי, שהרי ככל שיעלה בידי התובע להוכיח כי נעשו על ידי הנתבע מעשים שיש לראותם כמעשי תרמית, שהרי בכפוף להוכחת יתר מרכיבי תביעתו יהיה מקום לקבלה.

נוכח האמור לעיל, נדרשתי לשאלה האם אין הצדקה להורות על העברתו של הסכסוך בכללותו לבית הדין האזורי לעבודה.

נהיר כי קיים טעם של ממש בכך שמכלול הסוגיות יידונו בפני שופט אחד ויבואו לכלל הכרעה אחת. בדרך זו, ישורת הן האינטרס הציבורי והן האינטרס הפרטני של בעלי הדין שבפני.