הטלת צו עיקול זמני על מניות אסוף השקעות ופיתוח

כללי

תחילתו של ההליך שבפניי, בבקשת המבקש למתן צו עיקול זמני במעמד צד אחד, בקשה אשר הוגשה ביום 7.9.08 (בש"א 16773/08) (להלן: "הבקשה הראשונה").

בכותרת אותה בקשה נרשם כי מדובר בבקשה אשר מוגשת "במסגרת סמכויות העזר של בית המשפט הקבועות בחוק הבוררות, תשכ"ח-1968".

הבקשה פירטה שורה ארוכה של מחזיקים (47 במספר).

הבקשה הובאה בפני חברי כבוד השופט איתן אורנשטיין. בהחלטתו מיום 7.9.08, נקבע: "לא ראיתי מקום ליתן צו במעמד צד אחד. לתגובת המשיב תוך שלושה ימים מקבלת הבקשה, במסירה אישית... ללא קשר יבהיר ב"כ המבקש לבית המשפט תוך שלושה ימים מהי הסמכות העניינית של בית המשפט המחוזי לדון בבקשה לאור מהות הסכסוך נשוא הבקשה, ובהתחשב בהוראת סעיף 28 לחוק בתי הדין לעבודה...".

למחרת, ביום 8.9.08, הוגשה הודעה מטעם המשיב שלפיה קיבל על עצמו משרד עו"ד ד"ר י.שגב את ייצוגו של המשיב בתיק זה. ביום 10.9.08 ולאור הודעה זו, החליט כב' הש' אורנשטיין על העברת התיק למותב אחר.

הבהרה בנוגע לשאלת הסמכות העניינית הוגשה בידי ב"כ המבקש ביום 11.9.08.

ביום 14.9.08, הוגשה בקשה שניה להטלת עיקול זמני (בש"א 17253/08) (להלן: "הבקשה השניה"). באותו יום ניתנה על ידי החלטה בזו הלשון:

"לא ראיתי לנכון להעתר לבקשה במעמד צד אחד. דיון בבקשה יתקיים במאוחד עם בש"א 16773/08...".

ביום 15.9.08, הוגשה הבקשה השלישית למתן צו עיקול זמני (בש"א 17401/08) (להלן:  "הבקשה השלישית"). באותו יום החלטתי כדלקמן:

"בפני בקשה שלישית להטלת עיקול זמני במעמד צד אחד. לא מצאתי הצדקה מספקת לכך. דיון בבקשה יתקיים במאוחד עם שתי הבקשות הקודמות...".

המשיב הגיש את תשובתו לבקשות ביום 16.9.08; המבקש השיב לתשובה זו ביום 18.9.08.

דיון במעמד הצדדים (אשר נקבע בתחילה ליום 17.9.08) התקיים ביום 21.9.08. לאחר קבלת הפרוטוקול  המוקלט, סיכמו הצדדים את טענותיהם בכתב.

עיקרי טענות המבקש

הבקשה הראשונה מפרטת את המערכת ההסכמית בין המבקש למשיב. לטענת המבקש, לאחר שהמשיב פנה אליו והציע לו להצטרף לפעילותו העיסקית בארץ ובעולם, הן כשותף והן כמנהל, נחתמו בין הצדדים, ביום 19.9.07, שלושה הסכמים: הסכם בעלי מניות, שתכליתו הייתה בין השאר להקים את השותפות העיסקית בין השניים ולהקנות למבקש 10% מחברת אחזקות אשר תקלוט את כל פעילותו העיסקית של המשיב בישראל, פעילות הנדל"ן שלו ברוסיה ופעילותו העתידית בארץ ובחו"ל; הסכם העסקה, שגיבש את זכויותיו של המבקש כעובד חברת האחזקות (בתפקיד מנכ"ל); הסכם נאמנות, אשר מטרתו הייתה להבטיח את זכויותיו של המבקש בהתאם לסיכומים האמורים.

לטענת המבקש, התחייב המשיב, על פי הסכם הנאמנות, להפקיד בידי נאמן (עדעד חברה לנאמנות בע"מ), מניות בחברת אוסיף, בשווי כולל של 50 מליון ש"ח. לגרסת המבקש, הייתה התחייבות זו "המסד והטפחות" של ההתקשרות בין הצדדים ולמעשה הבטוחה האחת והיחידה בידו. לדבריו, עמד על התחייבות מעין זו על מנת להבטיח כי עזיבתו את חברת "שיכון ובינוי" וקשירת עתידו בזה של המשיב, לא יהיו לשווא. המבקש טוען בבקשתו כי בפועל הועברו לידי הנאמן מניות בשווי כולל של כ-19 מליון ש"ח בלבד; יתרת המניות לא הועברה חרף הבטחות מצידו של המשיב.

עוד טוען המבקש, כי יחסיהם של הצדדים עלו על שרטון וכי לא נותרה  בידו הברירה אלא לסיים את תפקידו בשרותו של המשיב, סיום יחסים שעליו הודיע למשיב בעל פה ובכתב ביום 2.7.08.

המבקש ביקש למנות בורר, בהתאם להסכמים, על מנת שיכריע במחלוקות ביניהם.

בבקשה הראשונה, מפרט המבקש שורה של "אינדיקציות", אשר מלמדות, לטענתו, כי המשיב אינו ממלא אחר התחייבויותיו, כי מצבו הכלכלי התדרדר וכי הוא נקלע לקשיים כלכלים של ממש. לדבריו, צובר המשיב חובות ונושים באופן המעלה חשש לקריסת המערכת העסקית שלו, וכי הוא מתעתד לחסל את עסקיו בישראל ולנתק קשריו אליה. עוד נטען, כי הגם שהמשיב נחזה להיות בתקשורת "טייקון", בעל נכסים רבים, אזי בדיקה ראשונית העלתה, לכאורה, כי נכסי נדל"ן שאמורים היו להיות רשומים על שמו, כמו בית מגוריו בקיסריה, רשומים על שם חברה זרה לא נודעת, וכך גם לגבי יאכטה, סירת מירוץ ומטוס פרטי שבשימושו של המשיב. עוד נאמר כי מבדיקה במשרד הרישוי עלה כי אפילו כלי רכב אינם רשומים על שמו של המשיב באופן אישי.

בבקשה השניה מוסיף המבקש וטוען כי המשיב החל בפעולות שנועדו למכור את זכויותיו בחברת אוסיף, לרבות המניות שבקשת העיקול נועדה להבטיח. בדבריו יש בכך כדי לקיים את יסוד ההכבדה, ובמידה ולא יוטל עיקול כמבוקש, קיים חשש ממשי וכבד כי העיסקה למכירת מניות אוסיף תושלם, תקבוליה יועברו למשיב ויועלמו על ידו. המבקש עותר איפה להטלת עיקול אך ורק של מניות אוסיף, עיקול מצומצם מזה שהתבקש בבקשה המקורית ואשר נועד, אם יתקבל, להחליף את הסעד הרחב אשר התבקש בבקשה הראשונה.

בבקשה השלישית, מוסיף המבקש ומפרט, כי ארבעת החברות הציבוריות שבשליטת המשיב, לרבות אוסיף, דיווחו בבורסה כי המשיב חתם על יפוי כוח בלתי חוזר ובלתי הפיך לטובתו של עו"ד ד"ר י.שגב, באופן שהמשיב העביר למעשה את שליטתו בחברות הציבוריות לעו"ד שגב. מצב דברים זה, לשיטתו של המבקש, מלמד על הקושי הכלכלי שהמשיב מצוי בו,  ומקים חשש כבד כי בימים הקרובים ימומש רכושו של המשיב ובתמורה שתתקבל ייעשה שימוש למטרות אחרות, אשר יועדפו על פני קיום ההתחייבות כלפי המבקש.

עיקרי טענות המשיב