הטלת סנקציות בגין אי קיום הסדרי ראייה

רקע

1.       נדרש אני להכריע בשאלת הטלת סנקציות בגין אי קיום הסדרי ראייה- בין אב לשתי קטינות כבנות 9 ו- 7.

2.       בקליפת האגוז- שני הצדדים הגישו הליכים מטעם- האב תביעה להפחתת מזונות, עקב שינויי נסיבות, והאם תביעה לאכיפת הסדרי ביקור; מהלך ההליך, ועל כך אין חולק, הוברר כי לשני הצדדים בסיס לטענותיהם, והונחו בפניהם מספר מתווי פיתרון.

3.       אין חולק כי בשלב כזה או אחר צומצמו הסדרי הביקור משמעותית, עד כי כל שנותר מהם הנם בעיקרו של דבר הסדרי ביקור של סופ"ש; אין חולק כי האם מחתה כנגד הצמצום וביקשה להרחיבו; אין חולק כי האב סירב לכך והבהיר כי אינו יכול לעמוד בדרישות האם נוכח חובתו כלפי התא המשפחתי החדש שהקים, ונוכח חובתו לכלכל את הבנות.

4.       הצעתי לצדדים "להסתפק במועט"- קרי להכיר במגבלות הקיימות, על אף העובדה כי אין חולק שאינן מספקות; יתרה מכך- הוצע אף לשקול הפחתה מסויימת בדמי המזונות, חרף הצמצום, על מנת להקל על יכולת האב לפגוש בבנות. מדובר בהפחתה שאינה משמעותית לאור שסכום המזונות ממילא אינו על הצד הגבוה.

5.       שני הצדדים התרעמו על מתווי הפתרון; ביום 2/10/14 התקבל תסקיר מלשכת הרווחה, ממנו עלה כי מזה כחודשיים- החליט האב לנתק כל קשר עם הבנות; האב האשים את האם כי חפצה הוא שהביא למהלך זה.

6.       מספר ימים לאחר מכן- ביום 5/10/14, נערך דיון בנוכחות הצדדים; האם שבה והצהירה כי נכונה היא לבצע הפחתה כמוצע בסכום המזונות, ובלבד שהאב יקיים את הקשר עם הבנות- ולו הקשר המינימלי עליו הסכים; האם הבהירה כי אם האב יקיים קשר מעבר לכך- נכונה היא לאפשר הפחתה נוספת (אם כי גם זו אינה גבוהה); הכל על מנת לשמר הקשר עם הבנות; הפצרתי באב לקבל המוצע, לא למענו או למען האם, כי אם למען הבנות אשר אינן יודעות במה חטאו ועל מה ולמה ניתק עמן האב קשר.

7.       הצדדים יצאו להיוועץ בבאי כוחם; לאחר שחזר האב לאולם הודיע חד משמעית כי אין הוא נכון למתווה; ביקשתי מב"כ האב לשוחח עם האב, פעמים נוספות ולנסות לשנות דעתו, טרם כתיבת החלטה וזו נקבעה ליום 12/10/14.

8.       לצערי- עד מועד כתיבת ההחלטה לא נתקבלה הודעה כי האב נכון לקבל המתווה המוצע; בנסיבות- רואה אני הכרח להכריע.