החמרת ענישה בעבירות של אי הגשת דוחות במועד והתערבות בגזר הדין בשל העדר הצדקה לחפיפת עונשי מאסר מותנים

השופט מאיר יפרח :

ערעור על גזר דינו של בית משפט השלום ברחובות (כב' השופט י' לוי) מיום 25.3.08, בת"פ 2872/05 ו-1653/06. הערעור נסב על קולת עונשיהם של המשיבים.

ההליכים בבית משפט קמא

1.         נגד המשיבים (ונגד חברה שבבעלותם, שאינה צד להליך הנוכחי) הוגשו שני כתבי אישום נפרדים (שהדיון בהם אוחד). כתבי האישום ייחסו להם עבירות על חוק מס ערך מוסף, התשל"ו - 1975 (להלן: " חוק מע"מ") ועל פקודת מס הכנסה [נוסח חדש], התשכ"א - 1961 (להלן: " הפקודה").

2.         על פי האמור בכתבי האישום, היו המשיבים מנהליה הפעילים של חברה שהפעילה מסעדה ברחובות. בתקופה שבין חודש ספטמבר 2002 לבין חודש אוקטובר 2005, לא הגישו המשיבים במועד 29 דוחות מע"מ תקופתיים. דוחות אלו התייחסו לעסקות בסכום של 8 מיליון ש"ח, בגינן הגיע מס בסכום של 1,370,000 ש"ח. המשיבים הואשמו בעשרים ותשע עבירות של אי הגשת דוחות תקופתיים במועד, בניגוד לחוק מע"מ (ת"פ 2872/05).

נוסף על כך, לא הגישו המשיבים לפקיד השומה דוחות על הכנסות החברה לשנות המס 2003, 2004 ו-2005, ואף לא הגישו במועד דוחות על הכנסותיהם: המשיב 1, ביחס לשנים 2003 - 2005, והמשיב 2 ביחס לשנים 2003 - 2004. המשיב 1 הואשם בשש עבירות של אי הגשת דו"ח במועד ושלוש עבירות של אחריות מנהלים, ואילו המשיב 2 הואשם בחמש עבירות של אי הגשת דו"ח במועד ושלוש עבירות של אחריות מנהלים (ת"פ 1653/06).

3.         ביום 22.4.07, הורשעו המשיבים בבית משפט קמא על יסוד הודייתם בעבירות דלעיל, וביום 25.3.08 הטיל בית משפט קמא על המשיבים  את העונשים הבאים:

המשיב 1

א.    ארבעה חודשי מאסר בפועל;

ב.    ששה חודשי מאסר מותנים, למשך שלש שנים;

ג.     קנס בסכום של 12,000 ש"ח.

כמו כן, הופעלו ארבעה חודשי מאסר מותנים, שנגזרו על המשיב 1 בת"פ (שלום רחובות) 3285/01 ונקבע כי הם ירוצו בחופף לעונש שהוטל. על המשיב 1 הוטלו, אפוא, ארבעה חודשי מאסר בדרך של עבודות שירות.

המשיב 2

א.    ששה חודשי מאסר בפועל;

ב.    שמונה חודשי מאסר מותנים;

ג.     קנס בסכום של 12,000 ש"ח.

כמו כן, הופעלו ששה חודשי מאסר מותנים, שנגזרו על המשיב 2 בת"פ (שלום רחובות) 3285/01 ונקבע כי הם ירוצו בחופף לעונש שהוטל. על המשיב 1 הוטלו, אפוא, ששה חודשי מאסר בדרך של עבודות שירות.

4.         בגזרו את הענשים דלעיל, הביא בית משפט קמא במניין שיקוליו, בין היתר את התמשכותן של העבירות על פני תקופה של שלוש שנים; מחזורי העסקות הנכבדים; סכומי המס הגבוהים; כמות העבירות והישנותן; אי הסרת המחדל בכל הנוגע לדוחות החברה; הסרה חלקית של המחדל ע"י המשיב 1. בית משפט קמא הטעים כי העבירות שבהן הורשעו המשיבים, נעברו שמונה חודשים בלבד לאחר שנגזר דינם בת"פ 3285/01 הנ"ל, בו הוטל על כל אחד מהם מאסר מותנה. בית המשפט ציין כי אין להתעלם מעברו המכביד של המשיב 2, אשר ריצה בעת ההיא עונש של עבודות שירות.

מנגד, הביא בית המשפט בחשבון הן את הודייתם של המשיבים בעבירות שיוחסו להם והן את מצבם הכלכלי הדחוק ומצבם האישי הקשה. כך, למשל, ציין בית המשפט כי המשיב 1 נאלץ למכור את ביתו לשם פרעון חובותיו השונים, החל לעבוד כנהג משאית ואף נפגע בתאונת דרכים; לגבי המשיב 2, שהוא אב לארבעה ילדים, ציין בית המשפט כי הוא מצוי על סף הליכי גירושין. בית המשפט סבר כי בנסיבות העניין, ומחמת הסתבכויותיהם החוזרות של המשיבים בעבירות מע"מ ובעבירות מס הכנסה אין להאריך את המאסר המותנה שהוטל כאמור עליהם.