החמרת עונשם של מתכנתים של אתר הימורים באינטרנט

בפנינו ערעור על קולת העונש של 9 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים שהוטל על כל אחד מהמשיבים בת.פ. 6655-03-10 (בימ"ש השלום בראשל"צ) לאחר שהורשעו עפ"י הודאותיהם בעבירה של סיוע לארגון ועריכת הגרלות והימורים באינטרנט. המערערת עותרת להטיל על כל אחד מהם, בנוסף למאסר על תנאי, עונש מאסר בפועל שירוצה בעבודות שירות.

ההליך בבימ"ש קמא

1.         עפ"י הנטען בכתב האישום המתוקן, שבו הודו המשיבים במסגרת הסדר טיעון חלקי (ראה נספחים א' ו-ב' להודעת הערעור), לפחות מאמצע שנת 2006 הם עסקו בבניית אתרי אינטרנט במסגרת שותפות ביניהם. במסגרת זו הם בנו אתר להימורים ושימשו לסירוגין, ובמקביל לאחרים, כתומכים טכניים לתפעול האתר.

במהלך שנת 2008 הקימו המשיבים חברה בע"מ (נאשמת 7 בתיק בימ"ש קמא) ובאמצעותה הם המשיכו להפעיל את העסק לבניית אתרי אינטרנט ותפעולם, וכך סייעה החברה לתפעול ותמיכה טכנית של אתר ההימורים.

בגין פעולותיהם באתר ההימורים קיבלו המשיבים, יחד עם האחרים, סכום של  כ- 1,000 דולר לחודש בממוצע ובסה"כ הם קיבלו 45,000 ש"ח.

2.        בטרם החלטת בימ"ש אם להרשיע את משיב 1 התקבל לגביו תסקיר מבחן לפיו אין לו עבר פלילי, מאז שחרורו מצה"ל הוא עבד בתחום האינטרנט. הוא הדגיש שפעל באופן גלוי ומבלי להיות ער להשלכות החוקיות של פעולותיו שרות המבחן התרשם שמדובר באדם נורמטיבי שהבין והפנים את משמעות הסיכונים בפעולותיו ומאחר והרשעתו עלולה להיות אבן נגף בהמשך דרכו העסקית המליץ לסיים ההליכים לגביו ללא הרשעה ובהטלת של"צ.

3.         טרם החלטת בימ"ש קמא אם להרשיע את המשיב 2 התקבל לגביו תסקיר שרות המבחן שהתייחס לרקעו הנורמטיבי, להודאתו בביצוע העבירה ולשיתוף הפעולה שלו עם שירות המבחן.

            שירות המבחן התרשם כי מדובר בעבירה יחידה שאינה מאפיינת את התנהלותו של משיב 2 בדרך-כלל. הוא הפיק את הלקחים המתאימים לעתיד ושואף לקדם חייו בדרך נורמטיבית. לנוכח ההערכה כי הרשעתו עלולה לחבל ביכולותיו התעסוקתיות, שכן במסגרת עבודתו הוא נדרש להציג מרשם פלילי נקי, ומאחר והינו סטודנט למשפטים, המליץ שירות המבחן להימנע מהרשעתו ולהטיל עליו לבצע 350 שעות של"צ.

גזר הדין של בימ"ש קמא

1.         בימ"ש קמא עמד על נסיבות ביצוע העבירה ע"י המשיבים ועל הסדר הטיעון שגובש בין הצדדים לפיו כתב האישום תוקן לקולא.

            במסגרת ההסדר עתרה התביעה להרשעת המשיבים ולהטלת מאסר בפועל לריצוי בדרך של עבודות שירות, בעוד ההגנה עתרה לאי-הרשעה ולהטלת של"צ בהיקף 350 שעות לכל אחד מהמשיבים.

2.         בימ"ש קמא הביא את האמור בתסקירי שירות מבחן וטיעוני הצדדים לעונש. התביעה הדגישה את הסכנות הרבות הטמונות בהימורים מקוונים, היעדר אפשרות הפיקוח ופוטנציאל ההונאה שגלום בהם, כמו גם את חלקם של המשיבים, יחד עם האחרים, בתפעול האתר, תיקון תקלות ושדרוגו מעת לעת.

            ההגנה הדגישה את שיתוף הפעולה של המשיבים מהרגע הראשון, את הודאותיהם ואת העובדה שמדובר בפרשייה מרובת משתתפים, שבה חלקם של המשיבים היה נמוך משל  האחרים.

3.         בימ"ש קמא עמד על תכלית החקיקה שעומדת ביסוד האיסור על משחקים אסורים, על הסכנות שבתופעת ההימורים באינטרנט ועל חלקם של המשיבים בביצוע העבירה. בימ"ש קמא קבע כי למרות שחלקם של המשיבים הסתכם בבניית האתר, בתחזוקו ובשדרוגו, עדיין עסקינן במעשה חמור שהופק ממנו רווח ודחה את המלצת שירות המבחן להימנע מהרשעה בדין.

4.         בימ"ש קמא זקף לקולת העונש את הרקע הנורמטיבי של המשיבים, את היות המעשים במדרג הנמוך של העבירה וביחס לחלקם של אחרים שהורשעו בפרשה, שהיא תקדימית מסוגה,  שמתוך כך אין מקום למיצוי הדין.

            בימ"ש קמא לא הטיל על כל משיב עונש מאסר בעבודות שירות, כעתירת המערערת, אלא הסתפק בעונש של 9 חודשי מאסר על תנאי שכל משיב לא יעבור במשך 3 שנים מיום מתן גזר הדין עבירה המנויה בסימן י"ב לפרק ט' לחוק העונשין התשל"ז-1977.

נימוקי הערעור

1.         בימ"ש קמא שגה כשהקל בעונשי המשיבים למרות שקבע שמעשיהם חמורים, שהם בנו את אתר ההימורים, שיפצו ותיקנו אותו ושהשתכרו מביצוע העבירה במשך מספר שנים, ביודעם שהאתר משמש להימורים.

2.         בימ"ש קמא נתן משקל יתר לנסיבותיהם האישיות של המשיבים ולהיותם חסרי עבר פלילי.