החמרה בקביעת שיעור פיצויים בגין לשון הרע ופגיעה בפרטיות

"הגוזל את רכושי עשוי לפצות אותי בממון. הגוזל את שמי הטוב גוזל את טעם קיומי. שמו הטוב של האדם קובע את התייחסותו שלו לעצמו ואת ההתייחסות של חבריו אליו. הוא קובע את יחסה של החברה אליו. הנכס היחיד שיש לרבים - בין המכהנים ברשויות השלטון ובין הפועלים במגזר הפרטי - הוא שמם הטוב. הוא יקר להם כחיים עצמם" - דברי כב' הנשיא א' ברק בג"צ 6126/94 סנש נ' רשות השידור, פ"ד נג (3) 817 , 832.

הצדדים והתובענות

1.         בפניי שתי תובענות לפי חוק איסור לשון הרע, תשכ"ה -1965 (להלן: "חוק איסור לשון הרע") ולפי חוק הגנת הפרטיות, התשמ"א - 1981 (להלן: "חוק הגנת הפרטיות").

2.         הצדדים להליכים הינם אישה הגב' ש.כ.ש (להלן: "התובעת"), בעלה לשעבר מר א.כ.ש (להלן: "הנתבע 1"), ואביו של הנתבע 1 מר מ.כ.ש (להלן: "הנתבע 2").

3.         חיי הנישואין של בני הזוג עלו על שרטון, והתובעת והנתבע 1 התגרשו זמ"ז. במסגרת תיק המשפחה הגישו הצדדים תביעות הדדיות רבות אחד כנגד השני בעניינים כדלקמן: משמורת, מזונות, רכוש, פירוק שיתוף, דמי שימוש. הליכים אלה נסתיימו בפסק דין אשר ניתן ע"י כב' השופט פאול שטרק ביום 23/10/12. על פסק דין זה ערערה התובעת לבית המשפט המחוזי והערעור תלוי ועומד.

4.         ביום 29.11.11 הגישה התובעת כנגד הנתבעים תובענה נזיקית ע"ס 500,000 ש"ח (להלן: "התביעה הראשונה") לטענתה, במהלך ההליכים המשפטיים שהתנהלו בין הצדדים המשיבים נקטו פעולות שונות שתכליתן פגיעה במבקשת ובצנעת הפרט שלה, בשמה הטוב ובזכותה לפרטיות. לטענת המבקשת מעשי המשיבים מהווים הפרה בוטה ומכוונת של חוק איסור לשון הרע, חוק הגנת הפרטיות, חוק האזנות סתר ופרסום הליכים שהתנהלו בביהמ"ש לענייני משפחה בדלתיים סגורות. המבקשת עתרה, בין השאר לחיוב המשיבים בתשלום פיצויים, ולמתן צווי מניעה קבועים האוסרים על המשיבים ליצור קשר או לשוחח עם גורמים שונים על כל הקשור והנזכר בתביעה, ובכללם חברים, בני משפחה והקטינים - ילדי הצדדים (ר' סעיף 54 לכתב התביעה).

5.         בד בבד עם הגשת התובענה הראשונה, הגישה התובעת כנגד הנתבעים בקשה לצו מניעה זמני במסגרתו עתרה למתן צווים כדלקמן:

א.         צו מניעה זמני נגד הנתבעים האוסר עליהם לפנות, במישרין או בעקיפין, לבני משפחה, חברים וידידים כפורט בנספח א' לבקשה, ולכל אדם הקשור בעבודתה של המבקשת, בעניינים הקשורים למבקשת, לרבות הנזכר בכתב התביעה והליכים משפטיים בין הצדדים;

ב.         צו האוסר על הנתבעים לשוחח עם הקטינים על כל הקשור והנזכר בכתב התביעה והליכים משפטיים בין הצדדים;

ג.          צו האוסר על הנתבעים לשוחח עם מי מצוות הגן וביה"ס בהם מתחנכים הקטינים על מערכת היחסים בין הצדדים, הסיבות שהביאו לפירוד, מצבה הרפואי של התובעת;

ד.         צו האוסר על עשיית שימוש במסמכים שונים (תמונות, כתבי בי"ד, פרוטוקולים וכיו"ב) וכל מסמך השייך לתובעת, מסמכים אלו נגנבו מהמבקשת.

6.         ביום 6.12.11 ניתנה ע"י כב' השופטת עליסה מילר החלטה המבהירה, למעלה מהצורך, את קיומו של איסור פרסום מובנה לגבי הליכים כגון ההליך דכאן והמתנהלים בין כתלי ביהמ"ש לענייני משפחה. בתגובתם מיום 28.12.11 טענו הנתבעים, בין השאר, כי הבקשה אינה נתמכת בראיות כלשהן; הבקשה קנטרנית וחסרת בסיס עובדתי; איסור על יצירת קשר, לרבות עם בני משפחה, ומכרים משותפים תפגע פגיעה קשה בקשרי חברות ומשפחה, והינה הגבלה חמורה ובלתי חוקתית על זכויות יסוד רבות. יחד עם זאת, הסכימו הנתבעים למתן צו מניעה כאמור בסעיף א' לבקשה ככל שנוגע לבני משפחה של התובעת ולאנשים ממקום עבודתה. לגבי איסור לשוחח עם הקטינים - נטען על ידי  המשיבים כי יש להסביר לקטינים אודות הגירושין, והם עושים זאת במידתיות, תוך שמירה על כבודם של כולם. לגבי האיסור לשוחח עם הגורמים החינוכיים - נטען כי הנתבעים לא ביצעו ולא יבצעו, זולת מתן מידע הדרוש להתנהלות היומית הדרושה, לצורך עדכון הרשויות הרלוונטיות ולטובת הקטינים בלבד. לגבי איסור שימוש במסמכים - נטען כי אין בידי הנתבעים החומרים הנטענים.

7.         ביום 19/2/12 ניתנה ע"י כב' השופטת עליסה מילר החלטה הדוחה את הבקשה לצו מניעה זמני בעיקר מן הטעם שהתובעת / המבקשת בבקשה לא פרטה את עמידתה בתנאים לקבלת הסעד הזמני שהתבקש.

8.         עפ"י הנטען בתביעה הראשונה במהלך ההליכים המשפטיים נקטו הנתבעים בפעולות אסורות ומבישות, יזמו פניות רבות לאנשים רבים שמטרתן לפגוע בתובעת ובצנעת הפרט שלה, ניסיונות להתישה, לפגוע בשמה הטוב  ובזכותה לפרטיות והכל במטרה  פסולה לבודד אותה בקרב בני משפחתה, בקרב חברותיה וידידיה, ולפגוע במקום עבודתה, ובמשלח ידה,

ולמנוע ממנה אפשרות להסתייע כספית במכריה ולהסתייע בטיפול בילדיהם הקטינים. הנתבעים מאיימים לפגוע בתובעת כהורה, כאדם בעיסוקה ובפרנסתה. התובעת הינה רואת חשבון עובדת במקצוע, אינה יכולה להיעזר כלכלית בבני משפחתה ומקום עבודתה חשוב לה ביותר לקיומה וכלכלת ילדיה. התובעת הבליגה תקופה ארוכה וממושכת, על אף שאנשים רבים, מספר עשרות פנו אליה מידי פעם וידעו אותה על כך שהנתבעים פונים אליהם באופן שיטתי ויזום, מעלילים עליה שבגדה בנתבע עם גבר נשוי, מעסיקה, הנתבעים הציגו בפניהם פרוטוקולי דיון בביהמ"ש למשפחה, על אף שהינם חסויים.

9.         מלבד הטענה, כי הנתבעים העלילו על התובעת כי בגדה בנתבע עם גבר נשוי והפצת עניין זה בקרב משפחה, חברים, מכרים ואנשים נוספים, נטען ע"י התובעת כי הנתבעים העלילו עליה עלילת שווא שהינה חולת נפש ומטופלת בכדורים פסיכיאטרים וזאת בפני הגננת שטפלה בקטינים ובמשטרה, בהליכים שהתנהלו בין הצדדים לעניין חינוך הקטינים. עוד נטען, כי הנתבע 1 אף ממציא עלילות חולניות נוספות, כנגד הנתבעת ואביה ומרמז שאביה של התובעת התעלל בה מינית בילדותה- כאשר לא היו דברים מעולם.

10.        התובעת הוסיפה וטענה,  כי  הנתבעים משקיעים את כל עתותיהם בפגיעה בה, מתוך ידיעה שיש להם יתרון כלכלי עצום על התובעת ומתוך תקווה שהתובעת תתמוטט נפשית וכלכלית ולא תוכל לעמוד בפרץ  ובעלויות המשפטיות הגבוהות הכרוכות בניהול ההליכים משפטיים המתנהלים בביהמ"ש למשפחה.

11.        לטענת התובעת מעשי הנתבעים כפי שפורטו בכתב התביעה  מהווים הפרה בוטה ומכוונת של חוק איסור לשון הרע, חוק הגנת הפרטיות, חוק איסור האזנות סתר כמו גם שאלה עברו עבירות בעת שפרסמו - פרסום אסור של הליכים שנוהלו בדלתיים סגורות בביהמ"ש לענייני משפחה, ובניגוד לחוק כבוד האדם וחירותו. מעשי הנתבעים מתייחסים לגבי אירועים הקשורים לה"ה הגב' ל.ע חברתה של התובעת, ע.ה אחות חברה של התובעת, נ.ב למקום עבודתה הקודם של התובעת וחבר משפחה, שוטר שהוזעק לגן הקטינים ביום 2/9/10 ואירועים נוספים בגן הילדים של הקטינים לגננת סמדר עמר ועוזרת הגננת ++++, א.פ. ד.פ  דודה ודודתה של התובעת, ס וד.פ סבה וסבתה של התובעת.  י.פ דוד נוסף של התובעת, א.מ. וי.מ זוג חברים של התובעת, א.ז בעלה של חברתה הטובה של התובעת, א.ל דוד נוסף של התובעת , מ.פ. גיסתה של התובעת, א.ב גרושתו של מר ע.ב ואמה הגב' א.פ, משלוח מכתב אנונימי לחב' ++++++בו מועסקים אביה ואחיה של התובעת, שיחות אנונימיות לש.פ. בת דודתה של התובעת וי' חברתה. כן מתואר בסעיף 39 אירוע הנוגע לאמה של התובעת, אירוע מיום 31/7/11 הנוגע לה"ה ג.מ ומשלוח מסרון לתובעת ביום 6/10/11 - הכל כמפורט בהרחבה בכתב התביעה סעיפים 18- 41.