החמרה בגזר דינו של מורשע בעבירה שעניינה סחר בציוד מלחמתי

בתאריך 19.6.08 נעצר המשיב על ידי כוחות הביטחון ולימים, הורשע במסגרת הסדר טיעון בעבירה שעניינה סחר בציוד מלחמתי. המשיב מכר בחודש פברואר 2008 רובה קלאצ'ניקוב למי מתושבי האזור בתמורה ל-1,800 דינר.

משהורשע כאמור, גזר ביהמ"ש דלמטה את עונשו לכדי 18 חודשי מאסר, מהם ציווה כי יהיו 6 חודשי מאסר לריצוי בפועל מיום מעצרו והיתרה על תנאי. בצד עונש זה, גזר ביהמ"ש על המשיב קנס כספי בסך 5,000 ש"ח.

העונש אשר הושת על המשיב, כאמור לעיל, לא עלה בקנה אחד עם דעתה של התביעה הצבאית, ועל כן, הזדרזה בפנייתה לערכאה זו וביקשה להחמיר בעונשו. לטענתה, חרג בימ"ש לקולא מהעונש הראוי והקל עם המשיב הקלה מופלגת, המצדיקה את התערבות ביהמ"ש. אגב כך התייחסה הסנגוריה לשורת הטעמים אשר עמדו ביסוד ההקלה ותקפה אותם אחד לאחד.

כבר בראשית הדברים ברצוני להדגיש כי עונש של 6 חודשי מאסר לריצוי בפועל אינו יכול לשמש כעונש ראוי וכעונש מרתיע למסגרת עבריינית זו, בה הורשע המשיב. הגם כי בצד עונש המאסר בפועל, גזר ביהמ"ש גם שנת מאסר על תנאי וקנס כספי בסך 5,000 ש"ח, אין העונש יכול לשמש כעונש ראוי בנסיבות העניין.

בבואו לגזור את הדין, בחן ביהמ"ש את עניינו של המשיב לפני ולפנים. ביהמ"ש הזהיר את עצמו כי "יש לבחון כל מקרה לגופו לבחון את נסיבותיו המיוחדות ולשקול שקול היטב את העונש הראוי לכל נאשם ונאשם" , לפיכך, ציין ביהמ"ש שורה של שיקולים אשר בגינם בא להקל עם המשיב.

בראש ובראשונה התייחס ביהמ"ש ל עדות האב. עדות זו עשתה רושם רב והקרינה אמינות מיוחדת. כך, התרשם ביהמ"ש כי אביו של המשיב יעשה כל אשר יוכל על מנת שבנו לא יחזור למעמד של נאשם בפעם נוספת. אם ביקשה התביעה לתקוף את משקלה של עדות זו, דומני כי לא יעלה בידה לעושת כן. לא יכולה להיות כל מחלוקת, כי יש לאביו של הנאשם מעמד מיוחד, היכול להשפיע והיכול לתרום תרומה של ממש. ביהמ"ש אמנם לא קבע את משקל עדות זו, ברם משציין ביהמ"ש כי הוא לוקח עדות זו בחשבון, יפה עשה ואין לנו להתערב בכך.

כן לקח ביהמ"ש בחשבון את העובדה כי מדובר ב- "רובה חלוד" אשר, לאחר הירי הראשון, התפרק, ומשכך פוטנציאל המסוכנות שלו איננו כבנשק תקין ושמיש. את המידע בדבר התפרקות הרובה, למד ביהמ"ש מאמרת ג'אברין דגאמין, אשר הוגשה על ידי הסנגוריה כראיה לעונש. את עתירת התביעה כי שגה ביהמ"ש כשקיבל את האמרה וכשהסתמך עליה, אין לי אלא לדחות, שהרי משהוגשה לא השמיעה התביעה כל התנגדות, מה גם ש ג'אברין דגאמין נרשם ברשימת העדים. חרף האמור לעיל, סבור אני כי שגה ביהמ"ש משהביא בחשבון את העובדה כי הרובה התפרק לאחר ירייה אחת. בסוגיה זו יש להבהיר, כבר בראשית הדברים, כי המשיב היה מעורב בעסקת סחר אשר במסגרתה מכר רובה וקיבל את תמורתו בהתאם. איש לא יוכל לחלוק על כך כי בשעת המכר ידע הרוכש את מצבו של הרובה, אף ייתכן כי המחיר שנקבע בין הצדדים למכר נבע מהעובדה כי הרובה היה חלוד לכאורה, יחד עם זאת, ודאי שהיה מכר והעברת אמצעי לחימה מסוכן מיד ליד, ללא היתר ובניגוד לדין. אין גם ספק כי איש מהמעורבים במכר לא הביא בחשבון כי הקלאצ'ניקוב יתפרק לאחר ירייה אחת. העובדה, כי בסופו של דבר משהתפרק הרובה כביכול, איש לא התכוון להשיב את התמורה. ייתכן גם כי הפגם שנפל ברובה היה מטעמים הנוגעים לרוכש בלבד ולהתנהגות שנהג עם הרובה. על כן, מכל המקובץ, דומני כי אין מקום להתחשב בעובדה זו לעניין העונש, הצופה במידה לא מבוטלת פני עבר.

מאידך, איש לא יחלוק על כך כי בהעדר רקע ארגוני יזכה המשיב לעונש קל מעונשו של סוחר באמל"ח מטעם הארגון האסור. גם העובדה כי מדובר בפריט אחד ולא בסדרה של פריטים תעמוד לזכותו של המשיב, כדרכו של ביהמ"ש לבחון איש איש על פי נסיבותיו המיוחדות.

ממכלול השיקולים שציין, ראה ביהמ"ש צורך להעניש את המשיב כצופה פני עתיד. להכביד עליו בעונש הרתעתי, על מנת שזה יוכל לשקם את חייו ולהפוך לאזרח נורמטיבי. אין כל ספק כי הדרך בה הלך ביהמ"ש מעידה על התלבטות והתחבטות בדבר התמהיל הנכון שהיה צורך להגיע אליו בענישת המשיב. אולם, גם אם נביא בחשבון כי עברו של המשיב נקי וכי הוא מתחרט על מעשיו, לא יעלה על הדעת כי ביהמ"ש יחרוג באופן כה בולט מפסיקתו של ביהמ"ש הצבאי לערעורים ומהמסגרת העונשית שקבע.

את מסגרת השיקולים כמו גם את נסיבותיו האישיות של כל נאשם ונאשם, שומה על השופט היושב בדין להביא בחשבון ועליו להשתמש בהם ככלי עבודה מקצועיים. ברם, אין בכך כדי להכשיר את פריצת הגדר והתוויית מדיניות ענישה, אשר חורגת באופן בולט מהמדיניות שהנחתה ערכאת הערעורים.

בתמיכה לעמדתם, הציגו בפניי הצדדים מספר פסקי דין התומכים בגישתם. הסנגוריה הניחה בפניי את עניינו של עד"י 3888/08, המלמד כביכול על מסגרת עונשית נמוכה מזו אשר נגזרה למשיב ואילו התביעה הציגה פסיקה שונה, תוך תקווה כי אלמד ממנה גזרה שווה לעניננו. ברם, עליי להדגיש כי פסק הדין, שציינה הסנגוריה בטיעוניה, מציין במפורש "כי אין בתיק זה כדי ללמד על כלל והגם כי ברגיל יהיה מקום להחמיר עם עוברי עבירה שכאלה, אין החמרה זו יפה בענייננו" . אם ביקשה הסנגוריה בדרך זו לשכנע ולנמק את עמדתה, דומני כי לנוכח הכתובים
  "... כי ברגיל יהיה מקום להחמיר עם עוברי עבירה שכאלו..." יצא שכרה בהפסדה.

לעומת זאת, הפסיקה אשר הניחה התביעה הצבאית לעיוני, אכן מלמדת על מסגרת עונשית מקובלת וראויה, אשר יש בה כדי לאזן בין האינטרס הציבורי לבין נסיבותיו האישיות של הנאשם. המדובר בעונש המשקף את חומרת העבירה מחד, ומעביר מסר מרתיע מאידך. להבהיר, כי כל מעורבות, מכירה וגם רכישה, תחייב הטלת מאסר משמעותי למי שעירב עצמו בעסקי אמל"ח.

יחד עם זאת,לא אוכל עתה לתקן את מה שעיוות ביהמ"ש דלמטה, תוך פגיעה בכלל, כי אין ביהמ"ש לערעורים ממצה את הדין עם הבאים בשעריו. על כן, אגב התחשבות בכל השיקולים שהוזכרו בתיק זה, החלטתי לפסוק למשיב, תחת עונש המאסר לריצוי בפועל שקבע ביהמ"ש דלמטה, 12 חודשי מאסר לריצוי בפועל אשר יימנו מיום מעצרו. בשאר רכיבי העונש לא באתי להתערב, ולפיכך יישארו בתוקפם. 

ניתן היום, 17 בדצמבר 2008, כ' בכסלו התשס"ט, בלשכה. מזכירות ביהמ"ש תעביר העתק פסק דין זה לידי הצדדים.

שופט

רמ"שית: עאר+עג התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: