החלת סעיף 8 לחוק יחסי ממון בשל התנהגות האשה

הצדדים הם בני זוג שהתגרשו לפני כשנה, לאחר כארבע וחצי שנות נשואין בלא ילדים.

בתביעת הגירושין, האשים הבעל את אשתו שזינתה תחתיו, ולכן הגיש תביעה לחייבה בגט, וכרך לתביעתו את ענין הרכוש.

האשה הכחישה טענות הבעל, ואמרה שהיו לה קשרי ידידות בלבד. בענין הגירושין אמרה שאם יגיעו לידי הסכם הוגן היא מסכימה להתגרש.

ביה"ד הציע לקבוע מועד לסידור גט בו יתגרשו הצדדים ועד אז ינסו להגיע לידי הסכם, ובמידה ולא יגיעו לידי הסכם, ביה"ד ידון בענין הרכוש לאחר הגט.

הצדדים הסכימו להצעת ביה"ד והתגרשו ביום טז' אדר א' תשס"ג (17.2.03). במעשה בית דין של האשה צוין שלאור טענות הבעל, היא אסורה עליו, ואם תרצה האשה להנשא ל-א' ר' צריכים בירור ביה"ד.

לאחר הגט, נשארה האשה להתגורר בדירת הצדדים וסוכם שהאשה תשלם את מלא התשלום החודשי של המשכנתא כאשר תשלום מחצית הבעל, הינה תמורת מחצית שכ"ד שצריכה לשלם האשה לאיש עבור השימוש בחלקו, וכאשר תימכר הדירה, יבוצע חישוב ויתקזזו בהתאם.

הבעל עובד בחברה השייכת למשפחה, העוסקת ביבוא ויצור מפות ולו %40 ממניותיה, אשר קיבלם מאביו טרם נשואי הצדדים. האשה עובדת כמנהלת אדמיניסטרטיבית בקופ"ח הכללית. במשך שנות חיי נישואיהם, ניהלו הצדדים חשבונות בנק נפרדים.

ביום א' אב תשס"ג (30.7.03), הורה ביה"ד שהכספים הנמצאים בחשבון האשה בבנק לאומי סניף ר' יחולקו בחלקים שווים בין הצדדים, וזה מאחר והבעל טען שהוא הפקיד שם מכספיו, היות והאשה רימתה אותו שהיא ביתרת חובה בחשבון זה, ולאחר מעשה התברר לו שמהכספים שהעביר,  האשה הפקידה אותם בתוכניות חיסכון.

הגט סודר ביום יב' אדר ב' תשס"ג (16.3.03) אולם הצדדים לא הצליחו להגיע לידי הסכם ביניהם בענין הרכוש, וביקשו מביה"ד לפסוק בנידון.

הרכוש לגביו, מתדיינים הצדדים ומבקשים את חלוקתו כדלקמן:

א) דירת מגורים בפ"ת בת 4 חדרים שנרכשה בסכום של מאתים אלף דולר. מאה אלף דולר מתוכם,שולמו ע"י אבי הבעל, סך של כ-65,000$ וכן כ-35,000$ מחסכונות הבעל מילדותו, בזמן רכישתה עוד לפני שהצדדים נישאו, והחוזה נרשם ע"י שניהם. (האיש והאשה).

יש לציין שהדירה עדיין לא נרשמה בלשכת רישום מקרקעין (טאבו) עד היום, ונרשמה עליה הערת אזהרה בלבד.

מאה אלף דולר נוספים מקורם במשכנתא שבני הזוג לקחו.

על חשבון חוב המשכנתא שילמו במועדים שונים סכומים שונים שפורטו ע"י ב"כ הבעל כאשר הסך הכולל שלהם מגיע לכשמונים אלף דולר (315,000 ש"ח).

מקורם של כספים אלה, היו בהעברות בנקאיות שנעשו מחשבונו של האב לחשבון הבעל כאשר כל העברות מתועדות במסמכי הבנק שצורפו לסיכומי ב"כ הבעל.

הסך הכולל של העברות אלו מחשבון האב לחשבון בנו הינו 510,000 ש"ח,  על פי דברי האב בחקירתו, ומתוך כספים אלו פרע הבן כשמונים אלף דולר מחוב המשכנתא בתשלומים חד פעמיים גדולים במיוחד כפירעון מוקדם ופרט לכך שולמו תשלומים חודשיים שוטפים בסך מסויים, ובפועל יתרת חוב המשכנתא הינה כעשרים אלף דולר.

יש לציין כי כנגד שני התשלומים הראשונים עבור רכישת הדירה אשר בוצעו ישירות מחשבון אבי הבעל לחברת הבניה, נערכו בין האב לבנו שטרי חוב ולפיהן יהא האב זכאי להחזר סכומים אלו מהבן בכל עת שיחפוץ. סכומים אלו מסתכמים ב 288,000 ש"ח.

ב"כ האשה ניסה לערער את אמינותם של שטרות אלה, אולם,  אבי הבעל שנחקר על כך בפנינו עמד על כך שהשטרות נכתבו בכתב ידו במועד הרשום על גבן ונחתמו על ידו והוא החתים את בנו עליהם.

עם פרוץ הסיכסוך בין הצדדים, העביר הבעל לאביו מתוך הכספים שנותרו בחשבונו סך של כ- 288,000 ש"ח עפ"י דברי אביו, בטענה שראה לנכון לפרוע לאביו את החוב הנ"ל מתוך הכספים שגם אותם קיבל מאביו כאמור לעיל.