החלטת מכבי בדבר הקפאת התקשרות עם רופאה שהועמדה למשפט פלילי עומדת במבחן המידתיות והסבירות

ראשית - בהעדר כל עילה מן הדין, או מן הנסיבות, הריני מבטל את צו איסור הפרסום על שמות הצדדים בתיק זה, וכל החלטת ביניים שניתנה בנדון מבוטלת בזה.

בהמרצת פתיחה זו ביקשה המבקשת כי יוצהר שהמשיבה פעלה שלא כדין כאשר שיגרה לה הודעה על "הקפאת התקשרות", וכי היא מנועה מלהקפיא או להפסיק את התקשרותה עם המבקשת המעניקה לה שירותים על פי הסכם שבין הצדדים, והיא מבקשת כי בית המשפט יורה על המשך העסקתה באותם תנאים כפי שהיו טרם הודעת המשיבה שנמסרה לה ביום 14.9.05.

התשתית העובדתית הצריכה להכרעה בתיק זה, כלל אינה במחלוקת.

המבקשת היא רופאה, מומחית ברפואת ילדים, אשר מועסקת כעצמאית על ידי קופת החולים המשיבה, "מכבי", ונותנת שירותים למטופלי הקופה בשתי מרפאות שלה, ותנאי ההתקשרות בינה לבין הקופה מוסדרים בהסכם המתחדש מאליו בכל שנה,  אלה אם כן הודיע צד למשנהו, על רצונו בסיום ההתקשרות בהודעה מוקדמת של שלושה חודשים.

אין כלפי המבקשת כל טענה במישור המקצועי, ושירותיה במובן זה ניתנו ללא דופי, החל משנת 2000 ואילך.

עם זאת, כלה ונחרצה מעם המשיבה להפסיק את התקשרותה עם המבקשת, ולגרום לכך שהיא תחדול להיות רופאה בשירותה, וזאת מחמת שהמבקשת נכשלה כשלון חמור שבעטיו אף הועמדה למשפט פלילי, שם הודתה, במסגרת הסדר טיעון, במעשים המיוחסים לה, כפי שגם לא הכחישה אותם בפני גורמי הקופה, ולמעשה מרגע חשיפת הפרשה.

מדובר בכך, שבשל קשיים בהסדרת חובות כספיים שהיו לה כלפי שלטונות מע"מ, וכדי לגרום לרשות זו להקל עימה ולהגיע להסדר להפחתת חובה ופריסתו, הציגה עצמה בפני בכירי מע"מ בבאר שבע, כחולה במחלת הלוקמיה (סרטן דם), וכדי לאשש את טענתה הכוזבת, ולעורר רחמי הרשות, זייפה מסמך ובו נתונים של ספירת דם של חולה "אמיתי", תוך שהוציאה ממחשב המרפאה בקריית גת פלט עם נתוני אותו חולה, שינתה את פרטיו כך שפרטיה שלה יופיעו בפלט, וחתמה על המסמך בחותמת של רופאה אחרת בקופה, כמובן ללא רשות, ועוד הגדילה ורשמה בסמוך לממצאי הבדיקה כי אלה מעידים על קיום המחלה הקשה.

המשיבה, שלמדה על הפרשה בעצם מתוך פרסום בעיתונות המקומית, לאחר הגשת כתב האישום, וכאשר התבקשה תגובת דובר הקופה, פתחה בהליך נמרץ לסילוק המבקשת משורות רופאיה, בנימוק שאינה מוכנה להעסיק רופא אשר מעל באמונה,  השתמש שלא כדין במאגרי המידע שלה, זייף מסמך של הקופה, תוך שימוש בלתי חוקי בפרטים ובנתונים של חולה, תוך הפרת הדין הרלוונטי, ותוך הפרת החובות המקצועיות והאתיות של רופא, כמו גם הפרה חמורה של סעיפים שונים בהסכם ההתקשרות.

ההליך הנדון, כלל, אף שחלקו בוצע במלואו רק לאחר הגשת הליך זה על ידי המבקשת, ובמהלך ההתדיינות סביב סעד זמני שביקשה, בין היתר, שימוע מפורט של טיעוניה, לרבות על ידי בא כוחה, ישיבות ודיונים של מקבלי ההחלטות בקופה, והיוועצות ביועצים משפטיים.

אין צורך לעמוד ולפרט את התכתובת, חילופי ההודעות, או את פרטי הליך הפסקת ההתקשרות, משום שגם לשיטת המבקשת, בטיעוניה כיום, אין עוד טענה, בשלב זה, כי נפלו פגמים פורמאליים או אחרים בעצם התהליך, והיא מתמקדת בביקורת קשה על החלטת הפסקת ההתקשרות לגופה.

נימוקה המרכזי הוא, שבהיות קופת החולים בגדר גוף ציבורי, המעניק שירותי בריאות לציבור מכח חוק ביטוח בריאות ממלכתי, נתון הוא גם לחובה לפעול על פי אמות המידה של המשפט הציבורי, ולא רק בנתון לאלה של המשפט הפרטי, ולפיכך אם ימצא בית המשפט שהחלטת ה"פיטורין" אינה מידתית, ואינה סבירה, בנסיבות, כי אז דינה להיבטל.

עוד נטען, אך בכך לא אדון, משום שלטעמי אין לזה כעת כבר שום רלוונטיות, שהמשיבה כביכול חזרה בה מהתחייבותה, שבמסגרת הליכי הביניים בתיק זה, להימנע מביטול ההתקשרות כליל ולהסתפק בהקפאתה עד להכרעה שיפוטית בהליך הפלילי.

כיום, לאחר שהמבקשת הודתה במעשיה במסגרת הסדר טיעון במשפט הפלילי, והגם שדינה שם טרם נגזר,( שאלת הרשעתה תקבע לאחר קבלת תסקיר שירות המבחן ולעת עתה רק נקבע שהמעשים בוצעו), אין כל  סיבה שבעטייה תוכל המבקשת לכפות על המשיבה להוסיף ולקיים את אותה "הקפאה" גרידא, עד אשר דינה יגזר, באשר ברור לחלוטין שתהא אשר תהא תוצאת המשפט הפלילי במישור העונשי, אין בכך להשליך כהוא זה על נחרצות הקופה ועל החלטתה שלא להוסיף ולקבל עוד שירותים מהמבקשת.

לכן, הגיעה העת להכריע לגופם של דברים, ולגופה של הטענה האחת והיחידה שבפי המבקשת, והיא - שהחלטת הקופה אינה מאוזנת, אינה שקולה דיה, אינה סבירה, אינה מידתית, ואינה עומדת באמות המידה  שמתחום המשפט הציבורי, אשר החלטה כזו צריכה להתיישב עימן, כאמור, בהיות הקופה  מאופיינת באותה "דואליות נורמטיבית" שצויינה. [ראה למשל ההגדרה שניתנה לכך בבג"צ 731/86 מיקרו דף נ' חברת החשמל, פד"י מ"א (2) 449].

המשיבה טוענת שלנוכח המעשים החמורים שעשתה המבקשת, תוך מעילה באמון הקופה,  ותוך   הפרת החוק וההסכם כאחד, אין לה עוד מקום בשורותיה, וכי לנגד עיניה זכותה וחובתה של הקופה להקפיד על היושרה של רופאיה, ולהקפיד לשמר את אמון החולים והמטופלים בציבור רופאיה, ומשום כך היא פעלה מכל היבט כדין, בסבירות, ובמידתיות המתבקשים.

אין לי אלא להסכים לחלוטין לטיעוני המשיבה, כפי שפורטו בהרחבה בפני בית המשפט, ולקבוע כי אין לבוא בטרוניה כלשהי אל מקבלי ההחלטות ב"מכבי" על כי פעלו והחליטו כפי שנעשה.

נכון, כי מדובר ברופאה שאין ספק בכישוריה ובהיותה רופאה טובה ומוכשרת. כמו כן, ברור שאין מדובר, חלילה, באישיות עבריינית, אלא באישה, שעקב מצוקה כלכלית- אישית, נכשלה בכישלון חמור, שעליו היא מוכנה ליתן את הדין, ושמחומרתו אין היא ממעיטה או מתכחשת.

על רקע זה, ניתן היה להבין ולאמץ גם החלטה אחרת, לו התקבלה, אצל המשיבה, ולו מצאה הקופה לגלות חמלה כלפיה ולהגיע עימה  להסדר כלשהו, שיאפשר המשך העסקתה, חלף הוצאתה המוחלטת מרשימת הרופאים שלה.

אולם, משהקופה בחרה לעמוד על זכותה, שלטעמי קיימת ללא צל ספק, שהרופאים המעניקים לה שירותים יהיו אלה האמונים עליה ועל החולים,  ושאינם מפירים באורח חמור ונוקב חובות אימון בסיסיות מכח דין והסכם כאחד, ושאלה הנוהגים אחרת יוצאו משורותיה, גם זו החלטה סבירה, מידתית, ואינה פסולה משום היבט.