החלטת כב' הרשמת ענת אסידו תורג'מן בנושא הפטר מחוב מזונות

לפני בקשת היחיד למתן הפטר לאלתר בהתאם להוראות סעיף 167א' לחוק חדלות

פירעון ושיקום כלכלי התשע"ח 2018.

בקשת היחיד למתן צו פתיחת הליכים, הוגשה ביום 13.4.2022.

תיק החדל"פ נפתח ביום 14.6.22.

לאחר בחינת הבקשה הראשונית של היחיד ניתנה החלטה ביום 5.7.22 ונדרשה עמדת הנושה היחיד המוסד לביטוח לאומי המחלקה המשפטית באשר לבקשת היחיד למתן הפטר לאלתר ובהתחשב כי מדובר בחוב יחיד מסוג מזונות –חוב מזונות עבר בתיק הוצל"פ 0302072-03-3

לנוכח החלטתי מיום 5.7.22 המוסד לביטוח לאומי באמצעות המחלקה המשפטית השיב ביום 14.8.22 וטען, כי יש לצרף את מוטבת המזונות הגב' __ (להלן: "המוטבת") וזאת על מנת לקבל את עמדתה.

עוד טען הנושה בתגובתו, כי למעשה שילם למוטבת המזונות 27,000 ₪, סכום שגבה מהיחיד וכי החוב של היחיד עומד על סך של 56,000 ₪, לטענת הנושה המל"ל, הסכום מהותית שייך למוטבת המזונות ואם המל"ל לא יצליח לגבות את הסכום מהיחיד, הוא יעביר אותו למוטבת המזונות.

בהחלטתי מיום 23.8.22 הובאה תמיהה לעמדת הנושה באשר להקשרה של מוטבת המזונות להליך הנדון, שהרי אין מדובר בטענת פירעון מטעם היחיד ועל כן עמדת המוטבת בהליך של בקשת יחיד למתן צו הפטר אינה מובנה ואינה ברורה.

הנושה נדרש ליתן עמדתו, מדוע יש לערב את מוטבת המזונות, אשר על פי תגובת המל"ל שולמו לה מזונות על פי דין.

להחלטה זו הגיב המוסד לביטוח לאומי ביום 25.8.22 וטען שהחוק בסעיף 14 לחוק המזונות (הבטחת תשלום) תשל"ב-1972 מעניק למל"ל מהן "שירותי גבייה" למוטבת המזונות, המוסד לביטוח לאומי שב בתגובתו כי למעשה שולמו למוטבת מזונות רק הסך של 27,000 ₪ סכום שגבו מהחייב ועתה טוען המוסד לביטוח לאומי, כי הסכום של 56,000 ₪ הוא סכום על פי פסק הדין ולטענת המוסד לביטוח לאומי מתן הפטר לחייב לא יגרע דבר מהמוסד לביטוח לאומי אבל יגרום הפסד למוטבת.

עוד טוען המל"ל בתגובתו שיש להידרש עדיין לעמדת המוטבת, שכן מדובר בפרקטיקה המקובלת והגינותה בצידה (בהתאם לניסוח המל"ל).

לאור תגובת המוסד לביטוח לאומי בהחלטתי מיום 9.9.22 הובהר שהגם כי אין דעת מותב זה כדעת הזוכה המוסד לביטוח לאומי, לפיה שאם יופטר היחיד מחובו בתיק החוב יועבר למוטבת המזונות, אולם על מנת לקדם את ההליך, הוריתי על צירופה של המוטבת להליך ונדרשה עמדתה תוך 30 ימים ממתן החלטה (9.9.22).

עד היום לא הוגשה תגובת המוטבת, בהחלטתי מיום 16.11.22, קבעתי כי הגם כי טרם התקבלה תגובת המוטבת ועל מנת לקדם את ההליך, קבעתי מועד דיון במעמד הצדדים, לרבות מעמדה של המוטבת, המוסד לביטוח לאומי ובא כוחו, הדיון שנקבע להיום בשעה 09:00, השעה עתה 10:36 ואין התייצבות מטעם המוטבת, לא הביטוח הלאומי ולא בא כוח ביטוח לאומי.

מעיון במערכת עולה, כי המוסד לביטוח לאומי והן בא כוח הביטוח לאומי, קיבלו מסירה באשר להחלטתי לזימון לדיון להיום וכאמור, אין כל התייצבות מטעמם.

בצריך עיון אציין, כי ספק רב בעיניי, אם היחיד, חב את הסכום של 57,092 ₪ כפי שמבקשת הביטוח לאומי לגבות ממנו בתיק הוצל"פ היחיד הפתוח כנגדו שמספרו 03-02072-03-3 שכן מתגובת הביטוח לאומי עולה, כי הללו שילמו בפועל למוטבת סך של 27,000 ₪ בהתאם לפסק הדין שניתן בבית משפט לענייני משפחה באשדוד במסגרת תמ"ש 9260/02 ביום 24.11.02, ועוד מציין הביטוח לאומי כי את הסכום ששילמו בפועל למוטבת הצליחו לגבות בפועל מהחייב ועל כן לא ברור, מהו הסכום של 57,092 ₪ שנדרש היחיד לשלם לביטוח לאומי ולא ברור תגובת הביטוח לאומי לטענה, כי הם משמשים "שירותי גבייה" למוטבת.

שהרי הביטוח לאומי, שמבקש לגבות כספים לאחר ששילם מזונות במקום החייב, למעשה עותר לגביית כספי ציבור, לא ברור, כיצד הביטוח לאומי משים עצמו כמערכת הוצאה לפועל ליישום פסק דין למזונות שניתן למוטבת מסוימת.

כאמור, הגם כי ספק בעיניי, שהחייב חב את הסכום הזה לביטוח לאומי, צר לי כי ביטוח לאומי והמחלקה המשפטית ומייצגיו, לא התייצבו לדיון, הן להבהיר את עמדתם התמוהה באשר לדרישת המוטבת להתייצב להליך חדל"פ והן להבהיר את עמדתם באשר להיותם "שירותי גבייה" עבור המוטבת.