החלטה תקדימית בנושא עבודה במשמרות הגורמת לשיבוש השעון הביולוגי

1. בפנינו תובענה, במסגרתה ביקש התובע כי הפרעות הנשימה והשינה מהן הוא סובל יוכרו כפגיעה בעבודה על פי הילכת המיקרוטראומה. לגירסת התובע, הפרעות הנשימה והשינה נגרמו עקב עבודה במשמרות מתחלפות לאורך שנים, לרבות משמרות לילה, והן כוללות: הפרעות שינה, הפרעות בנשימה, עייפות כרונית, סחרחורות, חוסר שיווי משקל, שיעול וקוצר נשימה.

2. לאחר קיום מסכת ראיות, סיכמו הצדדים את טענותיהם.

3. לטענת התובע, עבודתו במשך 23 שנים במשמרות מתחלפות, כולל משמרת לילה, גרמה לו להפרעות שינה ונשימה חמורות, לרבות סחרחורות ועייפות. עסקינן בפגיעה פיזיולוגית ממשית של שיבוש השעון הביולוגי ופגיעה במנגנונים הטבעיים של עירות ושינה. מדובר בפגיעה חוזרת ונשנית, אשר גורמת לנזק מצטבר.

            קיימים מחקרים רפואיים, המראים כי עבודה במשמרות מהווה גורם סיכון למחלות גופניות שונות.

            גם משרד התמ"ת הזהיר, שעבודה ממושכת במשמרות לילה מגדילה את הסיכון לחלות במחלות לב, עקב הפגיעה בשעון הביולוגי.

4. לטענת הנתבע, בעבודה במשמרות אין את היסוד הנדרש של תנועות חוזרות ונשנות, ולכן אין תשתית למיקרוטראומה.

            התובע לא ביצע רק משמרות לילה, אלא היה גיוון של עבודה במשמרות שונות, לרבות משמרות בוקר וצהריים.

            הרחבת תורת המיקרוטראומה גם לעבודה במשמרות מהווה פריצת דרך שתוביל לתביעות חדשות מרובות, ולכן הרחבה שכזו ראוי שתיעשה על ידי המחוקק.

            מדובר בפגימות פנימיות, ולכן הדרישה בפסיקה היא לאירוע חריג או מיוחד.

הדין החל

5. על פי תורת המיקרוטראומה, שהיא יציר הפסיקה, נוספה אפשרות נוספת המרחיבה את מעגל הפגיעות בעבודה. היינו, המעגל המוכר שכלל תאונת עבודה ומחלות מקצוע התרחב, ונוספה אפשרות נוספת של פגיעה בעבודה על פי תורת המיקרוטראומה.