החלטה על ערעור בבקשה לפטור מהפקדת עירבון בשל אי יכולת כלכלית
|
עמ"נ בית המשפט המחוזי ירושלים כבית-משפט לעניינים מנהליים |
69245-11-20
27.12.2020 |
|
בפני הרשמת השופטת : תמר בר-אשר |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
המערער: פלוני עו"ד עדי קידר |
המשיבים: ועדת הערעורים עו"ד ליאור סקברר (פרקליטות מחוז ירושלים - אזרחי) |
| החלטה | |
|
|
החלטה בבקשת המערער לפטור מעירבון בקשר לערעור על החלטת ועדת הערעורים לפי סעיפים 296 ו-297 בצו בדבר הוראות ביטחון [נוסח משולב] (יהודה והשומרון) (מס' 1651), התש"ע-2009 (להלן, לפי העניין – ועדת הערעורים; הצו בדבר הוראות ביטחון).
הערעור הנדון ועיקרי טענות הצדדים
- בהחלטת ועדת הערעורים בבית המשפט הצבאי בעופר (סא"ל הילית בראון-ביבר), מיום 19.11.2020, אושר צו הגבלה ופיקוח שנתן ביום 11.9.2020 מפקד כוחות צה"ל באיו"ש בעניינו של המערער (להלן – צו ההגבלה והפיקוח), בהמשך ל"הודעה על כוונה להוצאת צו הגבלה ופיקוח" מיום 30.8.2020, שנמסרה למערער. בהתאם לצו זה, נאסר על המערער לצאת ממקום מגוריו בבית הוריו ביישוב ביהודה ושומרון (להלן – היישוב) מהשעה 22:00 עד למחרת בשעה 06:00 וזאת עד יום 2.1.2021. כמו כן, אף זאת בהתאם לצו האמור, עד יום 3.2.2021 נאסר על המערער לשהות בשטחי יהודה ושומרון למעט בתחום היישוב. אף הוגדרה הדרך, אשר רק בה יוכל המערער לעבור בין בית הוריו לתחומי מדינת ישראל.
- הערעור הוגש ביום 29.11.2020 ועם הגשתו, עתר המערער לפטור אותו מתשלום אגרת הערעור. בבקשה נטען כי בשל צו ההגבלה והפיקוח, מוגבל כושר השתכרותו של המערער, צעיר כבן 19, כי מדובר בהליך חדש אשר עד כה התנהל בבית המשפט הצבאי ללא תשלום אגרה, וכי הצו עוסק בהגבלת זכויות אדם, לרבות חופש התנועה וחופש העיסוק. עוד נאמר, כי המערער, המיוצג באמצעות ארגון 'חוננו', אינו נדרש לשלם את שכרו של בא-כוחו.
בהחלטה מאותו יום נקבע כי בניגוד להוראות תקנה 14 בתקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז-2007 (להלן – תקנות האגרות), הבקשה אינה נתמכת בתצהיר ובמסמכים לתמיכה בנטען בה, ואף אין באמור בה כדי לבסס את התנאים אשר על-פי תקנה 14(ג), רק בהתקיימם יינתן פטור מתשלום האגרה (חוסר יכולת כלכלית וכן כי ההליך מגלה עילה). לפיכך הבקשה נדחתה אף מבלי שנדרשה תגובת המשיבים. בהתאם להחלטה זו, האגרה שולמה ביום 1.12.2020.
- ביום 11.12.2020 (יום שישי בשבוע) הוגשה הבקשה הנדונה לפטור מהפקדת עירבון, אשר בדומה לבקשה לפטור מתשלום אגרה, לא נתמכה בתצהיר או במסמכים כלשהם לתמיכה בנטען בה. נימוקיה היו דומים לאלו שנטענו בבקשה לפטור מאגרה, אך נטענו ביתר הרחבה, כלהלן: ראשית, נטען כי ככל הנראה מדובר בערעור הראשון שהוגש מאז תיקון החוק, שלפיו הסמכות לדון בערעור הנדון הועברה לבית המשפט לעניינים מנהליים בירושלים, בעוד שקודם לתיקון, השגה על החלטת ועדת הערעורים הייתה בעתירה לבג"ץ, אשר לא הייתה כרוכה בהפקדת עירבון. לטענת המערער, מדובר לכאורה בחֶסֶר בהוראות החוק, אשר לטענתו מחייב תיקון חקיקה אשר יקבע פטור מהפקדת עירבון בקשר לערעור מהסוג הנדון; שנית, ייחודיות הערעור המוגש בעניין הגבלות על חופש התנועה, אשר לטענת המערער, דומה במאפייניו להליך פלילי, מצדיק פטור מהפקדת עירבון; שלישית, תקנה 432 בתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן – תקנות סדר הדין האזרחי), קובעת כי בעת בחינת בקשה לפטור מהפקדת עירבון, ייבחנו גם שיקולי צדק. שיקולים אלו, לטענת המערער, מצדיקים לפטור אותו מהפקדת עירבון. רביעית, מהות הערעור אינה מצדיקה שסכום העירבון יהיה בסך 10,000 ₪, כפי שנקבע, בעוד שסכום העירבון המופקד בקשר לערעורים על פסקי דין של בית הדין לעררים לפי חוק הכניסה לישראל, הוא בסך 2,000 ₪ בלבד.
לבסוף טען המערער, כי חיובו בהפקדת עירבון עלה רק בעקבות בקשתו לקביעת דיון בערעור בהקדם. טענה זו אינה מדויקת. העיכוב במשלוח ההודעה על קביעת עירבון, נבע מספק שעלה במזכירות בית המשפט בעניין סיווג הערעור הנדון, שאמנם אינו הליך שכיח ומוכר.
- הבקשה הנדונה לפטור מהפקדת עירבון לא נתמכה בתצהיר ואף לא נטען בה כי מתקיימים לגבי המערער שני התנאים המצטברים המצדיקים את הפטור המבוקש: חוסר יכולת כלכלית וסיכוי של ממש להצלחת הערעור. לפיכך, בהחלטה מיום 13.12.2020 נקבע, כי נדרשת תגובת המשיבים רק לטענות המשפטיות-עקרוניות ובכלל זה לטענות בעניין סכום העירבון. זאת בין השאר, בהינתן העובדה שהערעור הנדון אינו נמנה עם הנושאים שהוחרגו בעניין סכום העירבון (כמו למשל, ערעורים על החלטות של בית הדין לעררים לפי חוק הכניסה לישראל).
בתגובת המשיבים (מיום 23.12.2020), נטען, כי יש לדחות את הבקשה הנדונה. אכן, קודם לתיקון החוק ההשגה על החלטת ועדת הערעורים הייתה בדרך של עתירה לבג"ץ, אשר במסגרתה לא חלה חובת הפקדת עירבון להבטחת הוצאות המשיבים. אולם מעת שהמחוקק קבע כי ההשגה תהיה בדרך של ערעור מנהלי, אשר לגביו חלים כל כללי הערעור המנהלי, אף חובת הפקדת עירבון חלה על ערעור זה. כן נטען, כי בערעור מהסוג הנדון מתקיימים כל הטעמים המצדיקים הפקדת עירבון בערעור לשם הבטחת הוצאות המשיב, אם הערעור יידחה, בכלל זה מניעת ערעורי סרק. לבסוף נטען, כי משלא הראה המערער כי מתקיימים התנאים המצטברים המצדיקים פטור מהפקדת עירבון ולכן אף לא התבקשה תגובה בעניין זה, אין מקום לפטור המבוקש.
התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|