חפש עורך דין לפי תחום משפטי
| |

החלטה מתוקנת העוסקת בשאלה האם התכתבות עם צד אחד בלבד יכולה להיות עילה לפסלות מומחה לבחינת אותנטיות צוואה

: | גרסת הדפסה
ת"ע
בית משפט לעניני משפחה תל אביב - יפו
22376-02-20
10.8.2020
בפני השופט:
שמואל בר יוסף

- נגד -
מבקש:
ה.ע
עו"ד ד"ר רן מובשוביץ 		משיב:
ט.ב.ח
עו"ד רמי רובין
החלטה
 

 

  1. הצדדים מנהלים, זה מכבר, הליכים בנוגע לעיזבון אביו המנוח של המשיב (להלן: המנוח). בהליך קודם (ת"ע 53070-11-17, להלן: ההליך הקודם) עתר המבקש, שאינו בן משפחה, לקיומה של צוואה נחזית של המנוח מיום 21.3.2016 (להלן: הצוואה הנחזית). לפי הצוואה הנחזית, הזוכה היחיד בעיזבון המנוח הוא המבקש.

 

  1. בהליך הקודם מונתה הגב' א.ש (להלן: המומחית) כמומחית מטעם בית המשפט, על מנת לבדוק את אוטנטיות הצוואה הנחזית כמו גם שתי צוואות קודמות לה. בחוות דעתה בהליך הקודם, קבעה המומחית, "כי קיימת סבירות גבוהה מאוד שחתימה א' בצוואה מתאריך 21.3.2016 (הצוואה הנחזית – שב"י) לא נכתבה על ידי מר ב.ד.ח ז"ל (המנוח – שב"י), וככל הנראה הועתקה באופן לא מיומן...". באשר לחתימת המנוח על שתי הצוואות הקודמות, קבעה המומחית, "כי קיימת סבירות גבוהה מאוד שחתימות ב', ג' בצוואות מ- 16.3.16 (הצוואה מושא הליך זה – שב"י), 9.12.13 נכתבו על ידי מר ב.ד.ח ז"ל". זאת לדעת, בעת הגשת חוות הדעת לא היה בנמצא המסמך המקורי של הצוואה מושא הליך זה, ולכן נערכה חוות הדעת בהתייחס לצילום של אותה צוואה. לאחר הגשת חוות הדעת, הסכים המבקש לדחיית התובענה, שהגיש לקיום הצוואה הנחזית, והתובענה נדחתה.

 

  1. בהליך דנא עותר המבקש לקיים את הצוואה מיום 16.3.2016, בה נכתב שהמבקש זכאי למחצית עיזבון המנוח, בעוד ילדי המנוח זכאים למחצית הנותרת. בדיון, שהתקיים ביום 19.5.20, הסכים המבקש, שהמומחית תבדוק את המסמך המקורי של הצוואה מושא הליך זה (עמ' 5 שו' 36 לפרוטוקול). משכך הוריתי לאמור: "אני ממנה את גב' א.ש על מנת שתגיש חוות דעת בשאלה האם הצוואה המקורית מיום 16.3.2016 חתומה על ידי המנוח." (להלן: החלטת המינוי).
  2. ביום 16.7.2020, עתר המשיב להרחיב יריעת חוות הדעת לנושאים נוספים שלא נמנו בהחלטת המינוי. באותה בקשה טען המשיב להבדלים בין צילום הצוואה מושא הליך זה, שכבר נבדק בחוות הדעת בהליך הקודם, לבין מסמך המקור (בקשה 18). ביום 29.7.2020, נעתרתי לבקשה.

 

  1. בבקשה דנא עותר המבקש לבטל את מינויה של המומחית, שעה שהתחוור, כך לטענתו, שהתנהל "קשר נסתר" (לשון הבקשה) בין ב"כ המשיב לבין המומחית. קשר זה, כך המבקש, התבטא בתכתובות שלא הועברו, בזמן אמת, לבא כוחו. עוד מציין המבקש, שהתכתובת מבססת מסקנה, שהמומחית קיימה התייעצות עם ב"כ המשיב, באשר לאופי והיקף המינוי. להבנת המבקש, מבססת ההתייעצות הנטענת מסקנה, לפיה המומחית כבר גיבשה את דעתה באשר לחוות הדעת מושא ההליך דנא. מוסיף המבקש ומציין, שב"כ המשיב נפגש עם המומחית, פנים אל פנים, לצורך מסירת מסמך המקור של הצוואה מושא הליך זה, "וממילא שוחח עמה" (לשון תגובת המבקש). על רקע הדברים האמורים, כמו גם לאור טענתו, שגם תכתובות בנוגע לצוואה הנחזית לא הועברו אליו, למרות שהדבר התבקש - טוען המבקש שיש לפסול את המומחית ולמנות מומחה אחר תחתיה.

 

  1. המשיב טוען, שלבקשת בא כוח המבקש, הועברו אליו כל התכתובות, עובדה המוכיחה, שדבר לא נעשה בסתר ולא היה מה להסתיר. אשר לפניית המומחית בשאלת היקף המינוי, טוען המשיב, שמדובר בפנייה תמימה שנענתה בתשובה לגיטימית, לפיה המשיב יפנה לבית המשפט בנושא. לפיכך, טוען המשיב, שאין יסוד לעתירה לפסול את המומחית. מוסיף המשיב וטוען, שהבקשה דנא היא ניסיון של המבקש להיחלץ מהמסקנה העולה (לטענתו) מחוות הדעת בהליך הקודם – זיוף הצוואה הנחזית על ידי המבקש.

 

  1. הלכה פסוקה היא, שפסילת חוות דעת של מומחה, קל וחומר פסילתו לכתחילה, הוא צעד שיינקט רק במקרים חריגים בהם הפגם שנפל בהתנהלות המומחה או בחוות דעתו יורד לשורש העניין ועלול לגרום לעיוות דין לבעלי הדין (רעא 1834/18 שירותי בריאות כללית נ' פלונית (2018), להלן: פרשת שירותי בריאות כללית, ור' גם רע"א 5611/07 שני פישר לינצקי נ' קופ"ח של ההסתדרות הכללית של העובדים בא"י (2007) ). הלכה זו היא פועל יוצא של חזקה, לפיה המומחה הממונה על-ידי בית המשפט יבצע מלאכתו נאמנה, ויפעל בהגינות ובמקצועיות (שם). בה במידה נפסק בפרשת שירותי בריאות כללית, כי לצד חזקות התקינות והמקצועיות מהן נהנה מומחה בית המשפט, ועל-מנת להצדיק את האמון הרב שניתן בו, מוטלות עליו חובות שונות שהן מקצת החובות המוטלות על בית המשפט עצמו...בגדרן נדרש המומחה לנהוג בתום לב, באובייקטיבית, ללא משוא פנים, בלא ניגוד עניינים, ותוך הקפדה על מראית עין של התנהלות תקינה.

 

 

  1. אין חולק, שהתנהלה בין המומחית לבין ב"כ המשיב התכתבות, שלא גולתה, בזמן אמת, למבקש. הצדק עם המבקש, בהסתמך על אשר נפסק בע"א 409/84 (מדינת ישראל נ' ד"ר י' שגב, פ"ד מ(3) 706, להלן: פרשת שגב), כי התכתבות של מי מהצדדים עם מומחה מטעם בית המשפט, יהא תוכנה אשר יהא, אמורה להיות בידיעת שני הצדדים (שם בעמ' 714). דומה, שעל תכליתה של החובה האמורה, אין צורך להכביר מילים, הן מבחינת עשיית צדק והן מבחינת מראיתו. ברם, וכמבואר לעיל, המבחן הינו מהותי ולא טכני, לאמור – האם ההתכתבות הנדונה מעלה חשש למשוא פנים ועיוות דין?

 

  1. התכתובות, שלא גולו, בזמן אמת, הן כדלקמן:

 

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
לרכישה הזדהה רכישת מנוי בקשת הסרה
בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד הסרת מסמך באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת 
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

כתבות קשורות

חזרה לתוצאות חיפוש >>