החלטה לפרסום בעניין ביטול צו לפתיחת הליכים לבקשת היחיד

האם ובאילו נסיבות מוסמך הרשם להליכי חדלות פירעון להיעתר לבקשת היחיד לביטול הצו לפתיחת הליכים ומהו שכר הטרחה הראוי במקרה זה. אלו השאלות המצריכות הכרעה במקרה שבפניי.

תמצית העובדות וטענות הצדדים

1. עסקינן בתיק חדל"פ שנפתח בחודש 1/2020 לבקשת היחידה, במסגרתה הוצהר על 5 תיקי הוצל"פ שנפתחו בין השנים: 1988-1998 (קרנות החוב עמדו ע"ס כולל של 8,362 ₪ ויתרת החוב נכון למועד פתיחת התיק עמדה ע"ס של כ- 65,000 ₪) .

2. בתצהיר ההסתבכות הצהירה היחידה כי החובות נוצרו בשנות השמונים עקב נפילתה לסמים וכי מאז השתקמה ומזה כעשרים שנה אינה משתמשת בסמים. היחידה ילידת 1965, מוכרת כבעלת נכות רפואית בשיעור של 68 אחוז ודרגת אי כושר של 75 אחוז, מתקיימת מקצבת נכות, סיוע בדיור ושכר עבודה חלקי.

3. בעקבות ישיבת הסדר שנערכה עם נציגת הרשם ביום 26.2.2020 אשר לימדה כי קיים סיכוי סביר להסדר, קיימתי ביום 5.7.2020 אסיפת נושים. במסגרת האסיפה נערכה ליחידה חקירת יכולת (לרבות על ידי אחד הנושים) ממנה עלה כי קיים חוב חיצוני נוסף לבנק דיסקונט אותו יש לצרף להליך. משלא הושגה ההסכמה הנדרשת בדין ומשהיחידה הצהירה כי אין באפשרותה לשפר את הצעת ההסדר, עתרה היחידה למתן צו לפתיחת הליכים. לפיכך, ולאחר השלמת מסמכים נדרשים, ניתן צו לפתיחת הליכים ביום 21.7.2020 ומונתה נאמנת בתיק.

4. כשלושה שבועות לאחר מכן ביום 11.8.2020, עתרה היחידה לביטול הצו לפתיחת הליכים. היחידה הצהירה כי בעקבות הצו לפתיחת הליכים הוטלו עליה הגבלות בבנק, לרבות הגבלה על קבלה ושימוש בשיקים ובעקבות זאת נקלעה למשבר חריף בעטיו ביצעה ניסיון אובדני. קרוביה ומכריה התגייסו לעזרתה וסייעו לה בסגירת כל החובות בפשרה בסך כולל של כ- 17,000 ש"ח, למעט החוב לנושה החיצוני אשר ממשיך להיות משולם כסדרו, בהתאם להסדר שהושג קודם לפתיחת ההליך. תצהיר נוסף הוגש מטעמה של שכנתה וחברתה של היחידה, אשר הצהירה על המצב הנפשי אליו נקלעה היחידה בעקבות האמור לעיל והתגייסות קרוביה ומכריה על מנת לסייע לה בסגירת החובות.

5. ביום 17.8.2020 הגיש הנאמנת תגובתה לבקשת היחידה. הנאמנת טענה כי בקשת היחידה הוגשה תוך ניצול ההליך לרעה, באמצעות תשלום נטען של החובות על ידי צדדי ג' ובדרך של העדפת נושים. הנאמנת הפנתה להחלטה שניתנה בתיק פש"ר 39953-02-17 ואכד נ' כונס הנכסים הרשמי המחוז חיפה והצפון (פורסם בנבו, 26.3.17, להלן: "עניין ואכד") ועתרה לתשלום שכ"ט והוצאות. בתגובה משלימה מיום 13.9.2020 עתרה הנאמנת להותיר את ההליך על כנו, תוך מתן הוראה בדבר השבת הכספים ששולמו לנושים לקופת הנשייה ומתן הזדמנות לנושי היחידה להציע עצמם כמי שמבקשים להותיר הצו לפתיחת הליכים על כנו ולהמשיך בניהול ההליך. כן עתרה לפסוק את שכר טרחתה והוצאותיה בהתאם לתקנות הרלוונטיות. פורטו הפעולות שבוצעו על ידי הנאמנת שעיקרן פניות שנערכו לצדדים שלישיים בעניינה של היחידה ומשלוח ההודעה בדבר מתן הצו לפתיחת הליכים לנושים.

6. ביום 15.9.2020 הודיע הנושה החיצוני הנותר, בנק דיסקונט, על הסכמתו למחיקת ההליך.

7. ביום 17.11.2020 התקיים דיון בנוכחות היחידה ועו"ד מטעם משרד הנאמנת (יוער כי הדיון נדחה בשל הארכת פגרת סוכות). במסגרת הדיון חזרו הצדדים על טיעוניהם והוסיפו טענות נוספות. מטעם הנאמנת נטען כי אין לרשם להליכי חדלות פירעון סמכות עניינית לדון ולהחליט בבקשה מסוג זה. עוד נטען, כי היחידה פעלה בחוסר תום לב בכך שניהלה הסדרים מחוץ להליך והמשיכה לשלם את החזר ההלוואה לנושה החיצוני ובכך ביצעה העדפת נושים. נטען כי אמנם היחידה חדלת פירעון ומצבה הכלכלי והבריאותי קשה, אך אין לקבל את אופן התנהלותה. לעניין שכר הטרחה נטען כי מעת שמונה נאמן אשר פעל כנדרש יש לפסוק שכר טרחה בהתאם לתקנות הרלוונטיות. ב"כ היחידה טען מנגד כי קיימת סמכות לרשם להליכי חדלות פירעון לדון ולאשר ביטול ההליך לבקשת היחידה מכוח הסמכות הטבועה הקבועה בסעיף 75 לחוק בתי המשפט. נטען עוד, כי בעקבות ההליך נקלעה היחידה למשבר קשה עד כדי ניסיון אובדני. באשר לפעולות שביצעה הנאמנת נטען כי מדובר בפניות לגורמים שלישיים באמצעים אלקטרוניים וכי האחריות לשליחת הצו לפתיחת הליכים לנושים אינו מוטל על הנאמן. עוד נטען כי עסקינן בפרק זמן קצר של כ- 3 שבועות בלבד, בניגוד לעניין ואכד אליו הפנתה הנאמנת. היחידה הצהירה בדיון כי היא מבקשת לאפשר לה לפתוח דף חדש ולהיעתר לבקשתה.