החלטה העוסקת בעניין מהו זמן סביר למעצר ארעי
|
עמ"ת בית המשפט המחוזי באר שבע |
41848-12-19
18.12.2019 |
|
בפני השופט: יובל ליבדרו |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
העורר: חאתם אבו עאנם עו"ד מוני בן מוחה |
המשיבה: מדינת ישראל עו"ד דוד ג'נבה |
| החלטה | |
- לפני ערר על החלטת בית משפט קמא (בית משפט השלום בבאר-שבע) במ"ת 23347-12-19 מיום 9.12.2019, במסגרתה הוחלט על דחיית הדיון לצורך לימוד חומר החקירה על ידי ב"כ העורר ליום 25.12.2019.
הערר כולו עוסק בשאלת תקופת הדחיה של הדיון.
- החלטת בית משפט קמא ניתנה במסגרת בקשה למעצר עד תום ההליכים אשר נלוותה לכתב אישום אשר הוגש כנגד העורר במסגרתו יוחסו לו עבירות של תקיפת בת זוג (11 עבירות) ואיומים, עבירות לפי סעיפים 382(ב) ו-192 לחוק העונשין, התשל"ז – 1977.
- כתב האישום ובקשת המעצר הוגשו לבית משפט השלום ביום 9.12.2019. ביום זה ביקש ב"כ העורר (באמצעות עו"ד אחר אשר הופיע בשמו) לדחות את הדיון כדי ללמוד את חומר החקירה. ב"כ העורר הסכים למעצרו הארעי של העורר עד למועד שיקבע על ידי בית המשפט, ואף הסכים לקיום "ניצוץ ראייתי" ואולם הוסיף כי "נבקש כי הדיון ייקבע למועד המוקדם האפשרי".
המשיבה הסכימה לבקשת ב"כ העורר.
- בהחלטתו ציין בית משפט קמא "נוכח יומנו העמוס במיוחד של בית המשפט, וכן העובדה שבשבוע הבא ישהה מותב זה בהשתלמות, אני מורה על דחיית הדיון בבקשה למעצר עד תום ההליכים ליום 25.12.2019 בשעה 10:00 – המועד תואם עם הסניגור. אני מורה על מעצרו הארעי של המשיב...".
- על החלטה זו ערר ב"כ העורר, כאשר במסגרת הודעת הערר טען כי בנימוקי בית המשפט (עומס על היומן והשתלמות) אין כדי להצדיק דחייה כה ארוכה של הדיון ומעצר למשך 16 ימים מבלי שמעצר זה נבחן קודם על ידי בית המשפט.
בדיון שהתקיים לפני הבהיר ב"כ העורר כי כתב האישום ובקשת המעצר הוגשו בתיק זה מבלי שהתקיים קודם לכן הליך של מעצר לצורכי חקירה, ומכאן שלמעשה העורר נותר במעצר משך תקופה ארוכה ללא שהתקיימה ביקורת שיפוטית כלשהי.
עוד הוסיף ב"כ העורר, כי לאחר הדיון הוברר לו, משיחה עם בני משפחת העורר וממסמכים שהועברו לידו, כי העורר סובל ממחלת נפש וככל הנראה מצוי במצב פסיכוטי ולטענתו הוא נתון בתנאים שאינם הולמים את מצבו.
כאשר נשאל ב"כ העורר בדיון מדוע לא פנה בבקשה מתאימה לבית משפט קמא להקדים את הדיון השיב כי לא מצא לעשות כן נוכח ההסברים שכבר ניתנו על ידי בית משפט קמא במסגרת החלטתו, ביחס לאילוציו.
נוכח כל האמור עתר ב"כ העורר להחזיר את הדיון אל בית משפט קמא, תוך קיצור לוחות הזמנים ואף הציע להפנות את עניינו של העורר אל הפסיכיאטר המחוזי כבר עתה.
- המשיבה עתרה לדחות את הערר תוך שהבהירה כי תקופת הדחייה של הדיון היא סבירה וזאת בשים לב לאילוצי בית משפט קמא כמפורט בהחלטתו.
המשיבה לא התנגדה להפנות את עניינו של העורר אל הפסיכיאטר המחוזי כבר עתה.
התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|