החלטה העוסקת בבקשה לעיכוב ביצוע של הליכי מאסר בהוצאה לפועל

לפניי בקשה דחופה לעיכוב ביצוע הליך מאסר בהוצל"פ.

המבקש והמשיבה (להלן: "הצדדים") נישאו זל"ז כדמו"י ביום 06.++.++

לצדדים 5 ילדים משותפים – כולם קטינים.

ביום 23.6.17 ניתנה החלטה למזונות זמניים בה חויב המבקש בסך של 900 ₪ לכל ילד ובסך כולל של 4,500 ₪, במחצית תשלומי המשכנתה החודשיים ובמחצית מהוצאות חינוך, רפואה וחריגות (להלן-"החלטה למזונות זמניים").

בעקבות אי תשלום של המזונות הזמניים, נפתחו הליכי הוצל"פ וביום 9.2.19 ניתנה החלטת כבוד רשמת הוצאה לפועל המורה על מאסר המבקש לתקופה של 10 ימים בגין אי תשלום סכום של 10,000 ₪. 

על החלטה זו הוגש ערעור ובקשה לעיכוב ביצוע - היא הבקשה שלפניי.

הבקשה הוגשה במעמד צד אחד ונתבקש כי היא תידון טרם ההכרעה בבקשה לפטור מתשלום אגרה, הפקדת ערבון וטרם הדיון בערעור.  זאת מכיוון שדחיית הבקשה תסכל את הליך הערעור ותהפוך אותו לאות מתה, וזאת בין היתר, משום שבכל רגע נתון עלול המבקש להיאסר ולא יתאפשר לו לנהל את הליך הערעור.

לטענת המבקש, בהתאם לפסיקה, בית המשפט כדרך כלל, נוטה לעכב את ביצוע הליך, כאשר ברור כי דחיית הבקשה תביא למצב שלא ניתן יהיה להשיב את המצב לקדמותו. בנסיבות העניין וככל שתידחה הבקשה המבקש ייאסר ולא ניתן להשיב את המצב לקדמותו. 

לטענת המבקש הנזק שייגרם לו בשל השמתו מאחורי סורג ובריח ולאור תוצאת פסק הדין הצפויה, כאשר לא מן הנמנע כי יושב לו סך של 35,000 $ ויבוטלו מזונות הקטינים באופן רטרואקטיבי, הינו נזק חמור.