החלטה הדוחה בקשה לגביית עדות באמצעות וידיו קונפרנס

החלטה זו עניינה בבקשת תובע לגביית עדותו מחוץ לגבולות המדינה, באמצעות מערכת וידאו קונפרנס, או שיחת טלפון.

רקע עובדתי

1.         המבקש והמשיבה , ילידי הארץ, הכירו וגדלו בה, בהמשך והחל משנת 2006 או בסמוך לכך  חיו השניים כבני זוג בארה"ב. בשנת 2008 נישאו זל"ז כדמו"י בארץ ולאחר מכן שבו לארה"ב. שם 9/2009 בחודש  נולדה בתם  א'.

במרץ 2010 הגיעו בני הזוג ובתם לביקור בישראל (ביקור אחרון); המבקש חזר לארה"ב ב19.4.2010 ואילו המשיבה והבת נותרו בארץ .

בשלב מסוים התגלע סכסוך בין בני הזוג כאשר בביקור האחרון בארץ זה הגיעו לשיאו . בתאריך 7.4.2010, עת שהו בני הזוג בארץ, הגישה המשיבה תביעת גירושין בבית הדין הרבני ולה כרכה סוגיית המשמורת  של הקטינה.

2.         בחודש 7/2010, משלא שבו המשיבה והבת לארה"ב, הגיש המבקש תביעה להחזרת הבת בבית משפט בניו-ג'רזי. בהמשך הגיש תביעה דומה לבית המשפט לענייני משפחה בנצרת, בה בקש להורות על החזרת הבת לארה"ב לפי חוק אמנת האג (החזרת ילדים חטופים)התשנ"א1991.

התביעה להחזרת הקטינה, נידונה בפני בית משפט זה , בהמשך בפני שתי ערכאות ערעור מחוזי ועליון. כאשר בית המשפט העליון קבע במסגרת פסק דין שניתן בתאריך 17.5.11 כי במקרה זה מתקיים החריג לחובת ההחזרה המידית שבאמנת האג, בין אם בשל חריג ההסכמה (מפי כב' השופטת ארבל) ובין אם בשל חריג ההשלמה (כב' השופט מלצר) וכי מכלול השיקולים מובילים למסקנה שטובת הקטינה מחייבת כי סוגיית המשמורת תתברר בישראל ועל כן אין להורות על השבתה לארה"ב לצורך בירור סוגיה זו.

אם כן, המבקש נשאר בארה"ב ואילו המשיבה והבת מתגוררים בארץ עד היום.

3.         המבקש לא השלים עם פסק דין של בית המשפט העליון לעיל: