החלטה בתיק ת.א. 76175/04

התביעה

1.         בתאריך 24.2.00 השכירה התובעת לנתבעים 3 ו- 4 כ- 28 מ"ר מנכס מקרקעין ברח' הגדוד העברי 64 תל אביב, (להלן:"הנכס") לתקופה של 5 שנים עם אופציה לתקופת שכירות נוספת של 5 שנים, המתחדשת משנה לשנה (להלן:"חוזה ראשון").

            בתאריך 15.8.00 נחתם חוזה שכירות בין התובעת לבין נתבע מס' 1 לפיו שכר את יתרת שטח הנכס, כ- 80 מ"ר לתקופה של 5 שנים עם אופציה לתקופת שכירות נוספת של 5 שנים, המתחדשת מידי שנה, (להלן: "חוזה שני").

            בתאריך 15.8.00 חתמו נתבעים 2,3,4 עם התובעת על תוספת לחוזה הראשון בו העבירו את זכויותיהם וחובותיהם שעפ"י החוזה הראשון לנתבע 2 באופן שהחוזה הראשון חל לגבי שלושת נתבעים אלו (להלן:"התוספת").

            בנוסף חתמו נתבעים 3,4 על כתבי ערבות לבצוע כלל התחייבויות השוכרים בהתאם לתוספת ועפ"י החוזה השני, וכן חתמו על שט"ח ע"ס 15,000 דולר לבצוע התשלומים עפ"י החוזה השני ונתבעים 2,3,4 חתמו על שט"ח ע"ס 5,000 דולר לבצוע התשלומים עפ"י התוספת.

2.         דמי השכירות עפ"י החוזה הראשון והתוספת היו 300 דולר לחודש בתוספת מע"מ ובגין אחור בתשלום נקבעה ריבית של 1.5% לחודש ובתוספת הצמדה.

            דמי השכירות עפ"י החוזה השני נקבעו לסך של 550 דולר לחודש לשנה הראשונה בתוספת מע"מ, וליתרת תקופת השכירות המקורית ל-  600 דולר לחודש בתוספת מע"מ, כן נקבע למקרה של אחור בתשלום ריבית של 1.5% לחודש ובתוספת הצמדה.

            לטענת התובעת הפסיקו הנתבעים לשלם את דמי השכירות עפ"י שני ההסכמים והתוספת מחודש אפריל 2004 ואילך, וביום 7.5.04 הודיעו כי הם מתכוונים לפנות את המושכר.

            התביעה כוללת את הסכומים הבאים:

            לתקופה אפריל עד נובמבר 2004 נקבע הסך של                         37,621   ש"ח

            בגין יתרת תקופת השכירות, דצמבר 2004 ועד סוף אפריל

            2005 סך של                                                                             23,514 ש"ח בנוסף נתבעת הריבית המוסכמת בתוספת מע"מ בסך של              5,643                  ש"ח סה"כ                                                                                            66,778    ש"ח

הגנת הנתבעים

3.         הבקשה למתן רשות להתגונן נתמכת בתצהירו של נתבע מס' 3 הטוען כי ארעו פיצוצים ונזילות בצנרת הביוב של הבניין שעברה בתקרת הנכס המושכר. הנכס חולק ע"י הנתבעים למספר יחידות והושכר על ידם לשוכרי משנה ובכל פעם שפרץ הביוב עזבו השוכרים, והנתבעים נאלצו לחפש שוכרים חדשים ולתקן את הצנרת על חשבונם.

            בסמוך לאפריל 2004 ביצעו הנתבעים תיקון של צנרת הביוב בעקבותיו הגיעו למסקנה כי הנכס לא ראוי למגורים והודיעו לתובעת על סיום השכירות.

4.         לאחר פגישה בין הצדדים הם הודיעו כי למרות טענותיהם הם מוכנים לשלם דמי שכירות לחודשים אפריל ועד יולי 2004 והחל מחודש אוגוסט לשלם 500 דולר לחודש ואולם התובעת דרשה דמי שכירות מלאים.

            הנתבעים המשיכו במאמציהם למצוא פתרון למחלוקת ולא זכו לשיתוף פעולה עד שהוגשה התביעה.

            הנתבעים מבקשים לקבל רשות להגן ואף להגיש כנגד התובעת תביעה בגין נזקיהם ופיצוי על השקעותיהם בנכס.

5.         בדיון נמסר כי בהסכמת התובעת חלקו הנתבעים את שטח הנכס ליחידה מסחרית של כ- 28 מ"ר ויתרת השטח חולקה לארבע יחידות מגורים שהושכרו לשוכרים שונים.

            בחקירתו הנגדית אישר הנתבע כי צינור הביוב עבר רק בתקרה של החדר האחורי הימני ואף הוגשו תצלומים של צינור הביוב ומיקומו במושכר. צינור ביוב שני תוקן ולגביו נאמר שאין ממנו נזילה, כאשר לפניות התובעת לתקן את צינור הביוב, טען המצהיר כי היו פניות בעל פה.

            המצהיר אף אישר בחקירתו כי באחד החדרים, אשר טוען שפינה נותרו חפצים וציוד.