החלטה בתיק ת.א. 70813/03

1.         התובעת הגישה כנגד הנתבעת כתב תביעה בסד"מ בגין חוב ארנונה לתקופות שונות בשנת 1997 בסך של 30,333 ש"ח לחודשים ינואר עד יוני לשנת 1999 והפרשי שטח לחודשים יולי ואוגוסט בסך של 19,044 ש"ח, חוב לינואר - פברואר 2001 בסך של 12,581 ש"ח וחוב לחודשים ינואר - פברואר 2003 בסך של 6,411 ש"ח.

            בנוסף נתבע חוב מים לחודשים מרס - אפריל 1997 בסך של 9,298 ש"ח החובות מתייחסים לנכס ברח' קדושי השואה, מעון טירן בהרצלייה בו מחזיקה הנתבעת.

2.         בבקשה למתן רשות להתגונן נטען כי החוב המתייחס לשנת 1997 דינו להדחות על הסף מחמת התיישנות הואיל והתביעה הוגשה בסוף חודש מרס 2004 ואילו צו הארנונה של עיריית הרצלייה קובע את מועד התשלום לשנת 1997 ב- 1 לינואר 1997.

            באשר ליתרת סכום התביעה נטען כי טרם הגשת התביעה, ביום 14.12.03 שולם סך של 44,082.50 ש"ח עפ"י שובר תשלום נספח א'.

            ב"כ העירייה אישר את קבלת התשלום אך טען כי רק סך של 37,863 ש"ח נזקף ע"ח התביעה וכי לשנים 1999 ו- 2001 נותר חוב של 177 ש"ח והחוב לשנת 1997.

            הנתבעת טוענת שלא קיים חוב לשנת 1997 ואף שלמה סך של 4,500 ש"ח בעודף שכן לחודשים ינואר עד יוני 1997 קבלה פטור מנכס ריק, נספח ג'.

            מחודש אוקטובר 1997 הועבר מרבית שטחו של הנכס למחזיקים אחרים ונמסרה הודעה לעירייה הופחת החיוב לחודשים 10-12/97.

            סה"כ החוב לחודשים יולי - אוקטובר שנת 1997 24,529.90 ש"ח ועבור נובמבר ודצמבר 9,370 ש"ח.

            כל החיוב לשנת 1997 היה 72,779 ש"ח והנתבעת שלמה שני תשלומים במהלך שנת 1997 בסה"כ 77,286.80 ש"ח, על כן עומדת לזכותה יתרה של 4,507.70 ש"ח ו סכום זה מכסה את החוב המים ואת שאר הסכומים שעפ"י כתב התביעה.

3.         ב"כ התובעת ויתרה על חקירת המצהיר והצדדים הגישו סיכומים בכתב.

            סיכומי הנתבעת מהווים חזרה על הנטען בבקשה.

            מסיכומי ב"כ התובעת עולה גרסתה כדלקמן:

            התובעת מאשרת את התשלום ששולם ביום 14.12.03, לפני מועד הגשת התביעה וטוענת כי סך של 37,862 ש"ח נזקף בגין ארנונה לשנים 99', 2001, 2003 ולשנים אלו נותר חוב של 190 ש"ח.

            החוב שנותר במחלוקת מתייחס לשנת 1997 בגין ארנונה ומים סך של כ- 40,000 ש"ח.

4.         מקובלת עלי עמדתה של ב"כ התובעת לעניין טענת ההתיישנות.

            אני בדעה כי המועד של 1.1.97 איננו המועד בו נולדה עילת התביעה אלא המועד בו הוטלה הארנונה בדרך של קבלת החלטה במועצת העיר. החבות בעת הטלת הארנונה הינה עיונית ואין בשלב זה חיוב לתשלום  טרם הוצאת שומות למחזיקים.

            הארנונה מתייחסת לכל שנת מס ועל כן אין למנות את תחילת מועד ההתיישנות בתחילת חודש ינואר 1997.

            מועד הגשת התביעה איננו מועד הגשת התביעה המתוקנת אלא מועד הגשת התביעה המקורית ביום 28.12.03 ועל כן לא התיישנה התביעה לשנת 1997.

5.         טענת הנתבעת בדבר קבלת פטור נכס ריק לתקופה של 6 חודשים בשנת 1997 בהסתמך על נספחים ג' ו- ד' לבקשה נשללת מניה וביה שכן שני הנספחים מתייחסים לנכסים שאינם  הנכס נשוא התביעה כפי שעולה בבירור ממספרי הנכסים בכותרת המסמכים לעומת מספר זיהוי הנכס שבסעיף 2 לכתב התביעה.