החלטה בתיק ת.א 690/02

1.      בפני בקשת הנתבעת לחקירת המומחה המוסכם על חוות דעתו.      

המומחה, המהנדס רונן שטרנברג, מונה על-ידי בית המשפט, בהסכמת הצדדים, לבדוק את החשבון הסופי שהוגש על-ידי התובעת לפי ההסכם והנספחים המצורפים לו, באמצעות בדיקת העבודות שבוצעו בפועל ולפי כל מסמך רלוונטי אחר שיומצא לו על-ידי הצדדים. עוד נקבע כי המומחה יקבע אם לאשר את הכמויות והמחירים לפי דרישת התובעת בחשבון הסופי או האם לאשר את הכמויות והמחירים שנקבעו על-ידי הנתבעת.

2.      התובעת מתנגדת לבקשה זו, שהוגשה לטענתה כניסיון נוסף מצד הנתבעת לעכב את ההליכים העומדים בפני סיום.  
התובעת טוענת כי יש לדחות את בקשת הנתבעת לזמן את המומחה המוסכם לחקירה נוספת לאחר שזה נחקר כבר ביום 10.6.07 במסגרת הבקשה לפסילתו מאחר שבפועל חקירתו לא הצטמצמה לשאלות הרלוונטיות לפסילת המומחה, אלא התייחסה גם לנושאים אחרים בהם לא קיבל המומחה את עמדת הנתבעת בשלמותה. יתרה מכך, הנתבעת לא חסכה ושלחה למומחה 211(!) שאלות הבהרה עליהן השיב המומחה. מכל מקום, טוענת התובעת שהנתבעת השתהתה בהגשת בקשתה לחקירת המומחה ולכן היא מנועה מלהעלותה כעת.

3.      ביום 10.10.07 הגישה הנתבעת תשובתה לתגובת התובעת. בתשובתה זו היא ציינה כי בקשתה לחקור את המומחה הועלתה כבר בדיון שהתקיים ביום 13.5.07 קודם לחקירת המומחה בשאלת פסילתו וכי היא מעולם לא ויתרה על זכותה לחקור את המומחה. עוד היא טענה שהסיבה לכך שהיא לא העלתה את בקשתה לחקור את המומחה בישיבה מיום 4.9.07 נובעת מכך שהצדדים הוזמנו לדיון על-מנת לראות האם אפשר לסיים את ההתדיינות בפשרה ולא על-מנת לקבוע הליכים פרוצדוראליים להמשך ההליכים. לטענתה, בפתח הדיון היא הודיעה שבכוונתה להגיש בר"ע על החלטת בית המשפט שלא לפסול את המומחה ולכן ברור הוא כי היא אינה מקבלת את חוות הדעת ובשלב ראשון היא רוצה למצות את האפשרות לפסול את המומחה.
לטענתה, היא לא מיצתה את זכותה לחקור את המומחה במסגרת חקירתו מיום 10.6.07 שכן הוא לא נחקר על כל חוות הדעת ומכל מקום, מדובר בזכות דיונית מהותית ולכן גם אם יש ממש בטענות התובעת, הרי שאלה הן טענות פרוצדוראליות בלבד שאין בהן לאיין את זכותה הדיונית המהותית של הנתבעת לחקור המומחה.

בד בבד עם תשובתה זו הגישה הנתבעת בקשה לעיכוב הליכים עד להחלטת בית המשפט העליון בבר"ע שהיא הגישה על החלטתי שלא לפסול את המומחה.

4.      להבנת החלטתי אפרוס בקצרה את העובדות הרלוונטיות להחלטתי:

                     א.         תביעה זו הוגשה ביום 15.8.02. ביום 9.12.03 הוגש כתב תביעה שכנגד.

                     ב.         ביום 29.12.04 הסכימו הצדדים להצעת בית המשפט למנות מומחה מטעמו וביום 31.1.05 הגישו הצדדים הודעה מוסכמת גם באשר לזהות המומחה.

                      ג.          חוות דעת המומחה המוסכם נשלחה לצדדים ביום 5.11.06.

                     ד.         בתחילת ינואר 2007 שלחה הנתבעת למומחה המוסכם 211 שאלות הבהרה.

                     ה.         ביום 25.4.07 נשלחו תשובות המומחה לשאלות ההבהרה.

                      ו.          בדיון מיום 13.5.07 הודיע ב"כ הנתבעת כי בכוונתו להגיש בקשה לפסילת המומחה. לצורך זה קבעתי מועד לחקירת המומחה.

                      ז.          ואכן - ביום 10.6.07 נחקר המומחה המוסכם בקשר לשאלת הפסילה, ואני איפשרתי לב"כ הנתבעת לסטות מהשאלות שנגעו ישירות למידת האובייקטיביות של המומחה או על קשריו עם מי מהצדדים והתרתי לו לשאול גם שאלות לגבי העולה מחוות דעתו שכן סברתי כי יתכן ששאלות אלו והתשובות עליהן יהיו רלוונטיות גם לטענת הפסלות שהועלתה נגדו. כך, למשל, נחקר המומחה על סעיפי החשבון שלא תאמו את עמדתה של הנתבעת, על עבודות העפר, על נושא המסלעות, על נושא תיקון הגיביונים וכיו"ב.

                     ח.         ביום 31.7.07, לאחר שמיעת חקירת המומחה המוסכם ולאחר קריאת סיכומי הצדדים בענין, החלטתי לדחות את הבקשה לפסילת חוות דעת המומחה.    
במסגרת החלטה זו קבעתי דיון ליום 4.9.07 כדי לקבוע בו את סדרי בירור חלקי התביעות שלא היו נושא לחוות דעת המומחה.