החלטה בתיק ת.א. 36881/05

זו בקשת הנתבעים לחייב את התובעת בהפקדת ערובה כספית להבטחת הוצאות הנתבעים.

הבקשה מוגשת מכוח הוראות תקנה 519 לתקנות סד"א תשמ"ד - 1984 ,

וסעיף 353 א' לחוק החברות תשמ"ט - 1999.

בתיק העיקרי הגישה התובעת נגד הנתבעים - עורכי דין - תביעה כספית בסך 200,000 ש"ח בגין רשלנות מקצועית.

טוענים הנתבעים - כי בנסיבות העניין יש להורות על חיוב התובעת בהפקדת ערובה להוצאות.

תקנה 519 לתקנות סד"א מסמיכה את ביהמ"ש לחייב תובע בהפקדת ערובה להבטחת הוצאות ובלבד שאמצעי זה לא יופעל כדבר שבשגרה , הן מתוך התחשבות בזכות הגישה לבית המשפט והן על מנת שלא לפגוע יתר על המידה בזכות הקניין.

הנטל בנושא החיוב בהפקדת ערובה מוטל דווקא על התובעת .

התובעת היא חברה פרטית בערבון מוגבל. הפסיקה קובעת כי במקרה כזה קיימת חזקה לזכות הנתבעים ועל החברה התובעת להראות מדוע לא תחוייב בהפקדת ערובה .

על מנת להרים הנטל הרובץ עליה על החברה - התובעת - להראות כי ביכולתה לשלם את ההוצאות שיושתו עליה אם לא תזכה בדין.

ראה: רע"א 3274/92 סרוסי נ. י.ע.ף פד"י מ"ז (2) 192 .

ראה: רע"א 544/89 אויקל נ. מילי פד"י מ"ד (1) 648.

הגם שפסקי הדין האמורים עוסקים במצב המשפטי שקדם לחקיקת חוק החברות,  ומתייחסים לסעיף 232 לפקודת החברות (נוסח חדש) תשמ"ג -1983 .

אולם -  לאחר תיקון חוק החברות והוספת סעיף 353 א' הושווה המצב המשפטי למצב שהיה קיים על פי סעיף 232 לפקודת החברות (נוסח חדש) תשמ"ג - 1983.

בבוא  ביהמ"ש לשקול אם להורות על הפקדת ערובה להבטחת ההוצאות יבחן ביהמ"ש הן את סיכויי התביעה והן את יכולתה הכלכלית של התובעת לשאת בהוצאות , תוך שמירה על כלל זכות הגישה לערכאות.

סיכויי התביעה

על סיכויי התביעה לומד ביהמ"ש מכתבי הטענות והתצהירים שצורפו לבקשת הנתבעים ותגובת התובעת.

התובעת מייחסת לנתבעים 3 פרטי רשלנות כמפורט בסעיפים 27-28 לכתב התביעה , בטיפולם בתביעתה נגד U.M.Iדהיינו - אי הגשת תצהיר  עדות ראשית ; אי מתן תגובה לבקשת סילוק על הסף ; אובדן התיק במשרד הנתבע 1.

הנתבעים טוענים - כי תצהירי העדות הראשית לא הוגשו נוכח העדר שיתוף פעולה מצד התובעת שלא המציאה הראיות שברשותה לידיהם  , שהיה בהם אף ליתן התגובה לבקשה לסילוק על הסף בטענת ההתיישנות .

בתגובת שבפני  אין התובעת מפריכה הטענות הללו של הנתבעים , כאשר בתיק העיקרי גם לא נמצא כתב תשובה לטענות אלה.