החלטה בתיק ת.א. 3181/98

א.         מבוא

1.          בפנינו תיק מאוחד (בו תביעות שהוגשו ב-1998 וב-1999 ואוחדו ביום 2.10.2000  על-פי החלטת סגן-הנשיא דאז, השופט ישי לויט).

נשוא התביעה - מתן חשבונות וכספית.

לאחר שנים רבות של דחיות בשל ניסיונות ליישב את המחלוקות ואת הסכסוך שבין הצדדים מחוץ לכותלי בית-המשפט, הגיע התיק לטיפולי בשלהי 2003.

2.          נשוא הדיון בשלב זה בפניי מתייחס לשאלת גילוי מסמכים.

ראשיתה של התייחסות לשאלה זו נעוצה בצו שניתן על-ידי (ביום 2.2.2004), המאשר, ולמעשה מאמץ, הסדר דיוני שהובא על-ידי באי-כוח הצדדים; המשכה, באישור הסכמה דיונית (צו שניתן על-ידי ביום 16.5.2004), לפיה "הליכי גילוי ועיון יושלמו תוך 21 יום נוספים מכאן ואילך".

משהוגשה על-ידי בא-כוח התובעת בקשה למחיקת כתב-ההגנה (ולמתן פסק-דין בהעדר הגנה), ולאחר שהודע כי צו גילוי המסמכים לא כובד על-ידי הנתבעים, נעתרתי למבוקש ופירטתי בהחלטתי מיום 26.7.2004 ההליכים והנימוקים.

על החלטתי זו הוגשה בר"ע , אשר נדונה לגופה ו"הדרה קושיא לדוכתא".

ב.          דיון

3.          בית-המשפט העליון בפסק-דינו, מורה על,-

"הערכאה הדיונית להכריע, לאחר שמיעת טיעוניהם של בעלי הדין בעניין, ביחס לאילו מסמכים יחולו הליכי הגילוי והעיון. זאת תוך התחשבות בעובדה כי המשיבה (זהבי כימיקלים-התובעת - ה.א.) מסרה מסמכים מסויימים לעיונם של המבקשים (נצר ואח'-הנתבעים - ה.א.) . בדיון כאמור יוכל אף בית-המשפט, אם ימצא לנכון, ליתן אפשרות נוספת לקיים את הצו ולהתרות במבקשים כי היה ולא יעשו כן יימחק כתב הגנתם..."

בית-המשפט העליון היה מודע לכך ש "קיים קושי לברר האם אכן מסרה המשיבה את כל אותם מסמכים עליהם הוסכם בין בעלי הדין במסגרת ההסכם הדיוני".           בית-המשפט העליון מודע בפסק-דינו לכך, כי מאחר והחלטה לגילוי ועיון ניתנה על דרך אישור הסכם דיוני בין בעלי-הדין במסגרת הסכמה הדיונית אשר הובאה בפני                   בית-המשפט, לא צויין אילו מסמכים נדרש כל צד להעביר למשנהו.

4.          השאלה העומדת לבירור ולהכרעה הינה: האם ההסכמה הדיונית התייחסה לגילוי מסמכים כללי או לגילו מסמכים ספציפי. היה וייקבע כי ההסדר הדיני הינו לעניין גילוי ספציפי, או אז תידון השאלה הנוספת: לאילו מסמכים בדיוק מתייחס ההסדר, ובהמשך יהא עלינו להכריע אם כובד ההסדר אם לאו.

ג.          גילוי כללי או ספציפי

5.          מקובל על הצדדים, כי המחלוקת ביניהם לעניין ההסדר הדיוני הינה מחלוקת עובדתית גרידא, ועל-כן יש להכריע בה על-פי העובדות והנסיבות השונות.

עמדת באת-כוח הנתבעים היא, כי ההסכמה שהושגה ביניהם לבין בא-כוח התובעת  התייחסה לגילוי מסמכים הדדי וספציפי. זאת ניתן ללמוד לשיטתה הן מחליפת המכתבים שבין הצדדים והן מפסק-דינו של בית-המשפט העליון בעניין זה:

6.          המכתבים אליהם מתייחסים המבקשים - הנתבעים (להלן: "המבקשים") בסיכומיהם, אכן כוללים, ומתייחסים לרשימה ספציפית של מסמכים, אותם דורשים המבקשים מהמשיבה - התובעת (להלן: "המשיבה"), לדוגמת המכתב מיום 5.5.2004, בו מבקשת באת-כוח המבקשים מבא-כוח המשיבה את אותם מסמכים המעידים על שיעור הסכומים והתשלומים הבאים:

*           הסכומים אותם משכה חברת "י. זהבי חרושת מרצפות בע"מ" כדמי-ניהול בכל שנה, בשנים 1998-1992.

*           התשלומים בגין ריבית על הלוואה שהעמידה "קבוצת זהבי" למימון הפעילות המשותפת שמשכה חברת "י. זהבי חרושת מרצפות בע"מ" מחברת "זהבי כימיקלים בע"מ, משנת 1993 ועד 1998.