החלטה בתיק פשר 9039/06

1.         בפני בקשת הכונ"ר לביטול הליכי פשיטת רגל נגד החייב.

2.         ביום 22.1.2006 ניתן צו כינוס לנכסי החייב על בקשתו.

3.         מחוות דעת הכונ"ר עולה כי החייב הצהיר על חובות בסך של 10,600,000 ש"ח, ל- 72 נושים. מהצהרת החייב עולה כי החובות נוצרו בין השנים 1982- 2003. לטענת החייב נובעים החובות מכישלון עסקי חקלאות, וכן הסתבכות בפלילים. לדברי החייב הורשע בגין עבירות אלימות, והפצת צ'קים ללא כיסוי, וריצה 12 שנות מאסר. מגיליון המרשם הפלילי שהוצג עולה, כי החייב הורשע 39 פעמים ביות היתר, בגין הפצת ציקים ללא כיסוי, ובעבירות מרמה וזיוף. בשנת 2004 נידון בגין עבירות של זיוף פנקסים, ושימוש במרמה ותחבולה, בניגוד לפקודת מס הכנסה וחוק העונשין. עוד עולה מחוות דעת הכונ"ר כי החייב היה בעל מניות עיקרי בחברת בניה ש.מ.י.ב - עבודות בנייה ופיתוח בע"מ- שנוסדה בשנת 1995, שלדברי החייב פעילותה לא צלחה- והופסקה. יצויין כי מעובדות שהתבררו בפסק דינו של בית משפט השלום בקרית גת, (פ 1850/00), עולה, כי החייב מסר בשנת 1996 שלושה שקים של חברת ש.מ.י.ב, בסך כולל של כ- 23,000 ש"ח עבור עבודות גננות פרטיות שבוצעו בביתו במושב שלווה, וזאת בשעה שחשבון החברה היה מוגבל. החייב מסר פרטים כוזבים וסותרים לעניין הבעלות בחברה, ולעניין מודעותו לנעשה בה. בתצהיר מיום  4.7.2007 ציין החייב כי הקים חברה נוספת על שם בתו, וכי במסגרת הפעילות בחברה, נידונו הוא ושותפו, לעונשי מאסר, עקב הפצת "חשבוניות כוזבות".

החייב הגיש בשנת 1992 בקשה להליכי פשיטת רגל שנדחתה ביום 25.10.92. ובבקשתו דהיום למתן צו כינוס,  הצהיר החייב כי לא עמד בתשלומים החודשיים ולפיכך בוטלו הליכי פשיטת הרגל. 

4.         התנגדות הכונ"ר העולה מחוות דעתו, להמשך ההליכים, מבוססת על מספר טעמים: החייב צבר חובות לרוב לאורך השנים: תיק ההוצל"פ הראשון נפתח בשנת 1971, והאחרון בשנת 2005. בין השנים 1989- 2005 נפתחו תיקי הוצל"פ מידי שנה בשנה. עם זאת, החייב לא נתן כל הסבר מניח את הדעת לדרך היווצרות החובות; החייב החתים  את בתו, סופיה בן לולו, על מסמכים הקשורים לפתיחת חברה כמפורט לעיל, בהיות בתו תלמידת כיתה יב', וכן החתימה כערבה לחובות החברה. כמו כן הורה לה החייב לפתוח תיק במס הכנסה ובמע"מ עבורו; יצויין כי בתו של החייב הוכרזה כפושטת רגל אף היא בשל פעילות החברה; בשנת 1995 יצא מהארץ פעמיים חרף חובותיו הכבדים.

5.         בתצהיר מיום 23.10.2006 מציין החייב כי הצטברות החובות נבע כאמור כתוצאה מהתמוטטות כלכלית של משק במושב שלווה בו התגורר קודם לגירושיו, וכן בגין ערבויות שנתן להלוואות של חברי המושב. החייב מאשר כי פתח חברה על שם בתו, נוכח הסתבכויותיו בחובות שלא איפשרו לו לנהל עסק על שמו; לטענת החייב לא יצר חובות חדשים. באם נפתח תיק כלשהו,  כי אז המדובר בחוב עבר של סוף שנות ה- 90 שביקשו לגבותו לאחרונה" (סעיף 12 לתצהיר); החייב התבקש להסביר בעדותו מדוע צויינו  בבקשתו להליכי פשיטת רגל חובות משנים מאוחרות יותר, ובכללם חובות שנוצרו  בשנים 2000-2003, והשיב כי מקצת החובות אינם זכורים לו, וכי ייתכן שחתם עבור בנו, "אני מקבל סחורה אני חותם, כאשר מגיעה סחורה, אני חותם" (ע' 4 לפר'). עוד הבהיר החייב כי יציאותיו לחו"ל נעשו לשם צרכים משפחתיים דחופים, ואושרו על ידי ראש ההוצל"פ, במסגרת ההלכים שהתקיימו נגדו.

6.         באשר להשתכרותו הנוכחית טען החייב בבקשתו למתן צו כינוס כי הוא "אסיר ברישיון" ואינו עובד, ומתקיים מקצבת מל"ל, בסך של כ- 1587 ש"ח. בחקירתו בבית המשפט הבהיר כי לא עבד במהלך כל השנים "אני 20 שנה לא יכול לגשת לבנק, ולא יכול לתת ציקים ולא יכול לחתום" (ע' 4).  עם זאת עלה מחקירתו כי הוא עובד במשק ביתו במושב שלווה, המחזיק חממות ודיר טלאים. בעניין זה אישר כי העיד מטעם ההגנה במסגרת הליך פלילי שנוהל נגד בנו, עמק, כי הוא מחזיק 6-7 כלי רכב, ובכללם טרקטור ומשאיות, הפועלים במסגרת המשק, והוא נמנע מרישומם על שמו בשל סיבות "הקשורות למס הכנסה". עוד אישר כי לא דיווח לכונ"ר על  החזקת כלי הרכב. עם זאת טען כי בעדותו בהליך הפלילי התכוון לומר כי הוא מטפל בכלי הרכב, אולם הטיפולים ממומנים מכספים שניתנים לו על ידי בנו,  וכי ייתכן שלא דייק בעדותו בעניין זה, במסגרת התיק הפלילי (ע' 2).

7.         בעקבות עדותו התבקש החייב להמציא את פסקי הדין בהם נדון בעבירות המס, וכן להעביר פירוט מדוייק של היווצרות חובותיו, ובכללם החובות שנוצרו במסגרת פעילותו בחברה שהוקמה על שם בתו, וכן שתי חברות בניה המפורטות בחוות הדעת הכונ"ר. החייב המציא את הרישום הפלילי הנוגע להרשעותיו, וכן תצהיר -כללי למדי - החוזר על הנאמר בתצהיריו הקודמים ובעדותו, לעניין הסיבות להתדרדרותו הכלכלית.

דיון

8.         על פי הוראת סעיף 18 ה(2) לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש] , תש"ם-1980, ניתן לדחות בקשת פשיטת רגל, אם בית המשפט "שוכנע כי הוגשה שלא בתום לב, במטרה לנצל לרעה את הליכי פשיטת הרגל, או כי החייב יכול לפרוע את חובותיו" בהקשר זה תצויין הוראת סעיף 63 לפקודה, המסייגת מתן הפטר אם, בין השאר, "פושט הרגל קיבל עליו חבויות חדשות או התחיל בעסקים חדשים בעת שידע שהוא חדל פרעון ומבלי שהיה לו יסוד סביר להניח שיוכל לעמוד בהתחייבויותיו (ב(3); ואם "פושט הרגל לא תירץ באופן מניח את הדעת מדוע היה לו הפסד או חסר כדי עמידה בחבויותיו (ב(5);

באשר למשמעו של תום הלב, שבהוראת סעיף 18 נאמר, במסגרת ע"א 5503/92 - עדה קירצמן ואח' נ' כונס הנכסים הרשמי . פ"ד מט(1), 749:

"שיקולים נוספים הקשורים לחייב אותם יש לבחון בעת קבלת החלטה לגבי צו כינוס... הם מידת תום ליבו של החייב, הנסיבות שהובילו ליצירת החוב, והאמצעים אותם נקט החייב עד להליך הנידון. מאחר שמדובר בבקשה הבאה מטעם החייב, ואשר נועדה להעניק לו הגנה מסויימת, לא יינתן צו מקום בו אותו חייב חסר תום לב, ולו במעט, בין בשלב יצירת החובות, בין בשלב הליכי אכיפת החובות, ובין בעת פנייתו לבית המשפט למתן צו כינוס. אין לאפשר לחייב חסר תום לב להפיק תועלת מהליכי פשיטת הרגל. נקודה זו הודגשה בפסק דינו של השופט ד' לוין בע"א 5877/92 שפיר יוסף נגד כונס הנכסים הרשמי (טרם פורסם), בו נאמר:

"הליכי פשיטת רגל לפי בקשת חייב לא יינקטו כאשר על פני הדברים או בעיקרי הדברים, כל מטרת החייב היא להנצל מתביעות נושיו ולמצוא מקלט מפניהם תחת כנפי פשיטת הרגל".

9.         בעניינו של החייב דנן נראה, כי תום הלב בדרך יצירת החובות ובפנייתו לבית משפט זה, הינו ממנו והלאה. יגענו, פעם אחר פעם, בבקשות חוזרות ונשנות לחייב לפרט כיצד נוצרו חובותיו, ובית המשפט לא נענה אלא בתשובות עמומות ומעורפלות.

אין זה עניין של מה בכך. החייב מעיד על עצמו שהינו חדל פירעון מזה 20 שנה, ומשולל הכנסה למעט קיצבה זעומה, וכי הוא בא ויצא מבתי הסוהר. ואולם גם בשנים האחרונות יצר החייב חובות חדשים, להם לא ניתן כל הסבר. החייב אישר בחצי פה כי קיבל סחורה עבור בנו, ואולם מדוע התחייב בשם בנו בשעה שלא יכול היה לכסות החוב, ומדוע לא נפרע חוב זה על ידי בנו- אם היה מדובר בהתחייבות טכנית מצד החייב - לא ניתן כל הסבר. עברו הפלילי של החייב בעבירות מרמה מצביע על שיטתיות של שנים רבות בהונאת הבריות, וביצירת חובות עקב פיזור שיקים ללא כיסוי, בעת שהוא, על פי דבריו, מוגבל ואינו יכול לנהל חשבון בנק. החייב מקים חברות ומנצלן כמפורט לעיל, לצורך ביצוע עבירות מרמה, תוך שהוא חוסה מאחורי גבה של בתו, עולת הימים, לצורך המשך פעילות עסקית, שגם במהלכה הוא מבצע עבירות הונאה כלפי רשויות המס, ונידון למאסר בשל כך. בנוסף לכך, עולה מתשובות החייב, ומעדותו בהליך פלילי הקשור בבנו, כי החייב מעורב בעבודה ובניהול במשק ביתו במושב שלווה, המעסיק עובדים, וכלי רכב כבדים ויקרי ערך. החייב אישר כי הוא מטפל במספר ניכר של כלי רכב, מקבל סחורה "עבור בנו" ומאשר קבלתה, וגם יצירת החובות בשנים האחרונות לספקים שונים מעידה לכשעצמה, על כך שהחייב מזוהה לכאורה עם פעילות עסקית זו או אחרת, ונוטל על עצמו התחייבויות בגינה.   

נוכח האמור ניתן לקבוע כי החייב יצר חובות בעת שהיה חדל פרעון והיה מודע לכך שהתחייבויותיו הכספיות לנושים שונים נטולות כל ערך; עוד עולה, כי ככל הנראה, והחייב כשל בחובתו להפריך הנחה זו - נוצר חלק מהחובות בשל ביצוע עבירות מרמה, עליהן נידון החייב במהלך השנים; החייב יצר כלים מכלים שונים להעלים מעורבותו העסקית,  ויצר חובות בדרך של הטעיה; ומתעורר חשד כבד כי גם כיום מסתיר החייב בדיווחיו לכונ"ר היקף פעילותו והכנסותיו במשק המשפחתי במושב שלווה.

בנסיבות אלה מקבל דאני בקשת הכונ"ר, ומורה אני ביטולם של הליכי הכינוס. הנושה יעביר צו פורמלי לחתימה.

ניתנה היום כ"ג בחשון, תשס"ח (4 בנובמבר 2007) בהעדר הצדדים.