החלטה בתיק פשר 758/06

זוהי בקשתם של חלק מהנושים הבלתי מובטחים של המועצה המקומית עראבה (להלן - המועצה), להורות לנאמנים שבאסיפת נושים שתכונס ב-21/6/07 לאישור הצעה להסדר בין המועצה לבין נושיה יסווגו הנושים הבלתי מובטחים לשתי קבוצות באופן שנושים הקשורים למדינה יסווגו בקבוצה נפרדת. 

הבקשה הוגשה ב-17/6/07.

כעולה מהבקשה, בכוונת הנאמנים לכנס ביום 21.6.07 אסיפה של הנושים הבלתי מובטחים (המכונה קבוצת "ספקים/אחרים") לצורך אישור הצעה להסדר בין המועצה לבין נושיה.  על פי מכתב ששלחו הנאמנים לנושים הנמנים עם קבוצה זו, יוצע להם במסגרת ההסדר דיבידנד בשיעור 22% מסכום תביעות החוב המאושרות.

על פי המבקשים, המייצגים לטענתם נשיה בשיעור 10% מהנשייה הבלתי מובטחת במועצה, כללו הנאמנים בקבוצת הנושים הבלתי מובטחים שמונה נושים הכפופים למדינה: המדובר במס הכנסה, המוסד לביטוח לאומי, שלשה איגודי ערים לביוב, חברת החשמל, משרד הביטחון ורשות ניקוז ונחלים גליל מערבי (להלן - הנושים הציבוריים).

טענתם העיקרית של המבקשים היא שלנושים הציבוריים קיימים אינטרסים השונים בצורה משמעותית מהאינטרסים של יתר הנושים הבלתי מובטחים.  הבדל אינטרסים זה טמון בעצם העובדה כי המדינה (באמצעות משרד הפנים) היא זו שהגישה את הבקשה להקפאת הליכים.  טענת המבקשים הינה, כך נראה, שהנושים הציבוריים יהיו מעוניינים באישור ההסדר לצורך הבראת המועצה שכן זה גם רצונה של המדינה שיזמה את הליך ההקפאה.  לאור הבדל זה באינטרסים בין הנושים הבלתי מובטחים עותרים המבקשים כי לצורך אסיפת הנושים שתכונסנה תסווגנה שתי קבוצות נושים בלתי מובטחים: האחת - הנושים הציבוריים, והשניה - יתרת הנושים (ביניהם המבקשים).  

על פי החלטתי הוגשה תגובת הנאמנים ב-19/6/07, עליה הגיבו המבקשים באותו מועד. השלמה מטעם הנאמנים נמסרה ב-20/6/07.

הנאמנים מתנגדים לבקשה.  טענה מקדמית בפיהם והיא שהמבקשים השתהו בהגשת בקשתם שכן סיווג קבוצות הנושים לשלש קבוצות נפרדות (מובטחים, עובדים ובלתי-מובטחים) נעשה על ידי הנאמנים כבר בראשית הליך ההקפאה.  נטען כי הדבר היה ידוע למבקשים מזה חודשים רבים ולא היה מקום להגשת הבקשה ארבעה ימים עובר לקיום אסיפת הנושים. 

לגופו של ענין נטען על ידי הנאמנים כי הנושים הציבוריים אינם כפופים למרות משרד הפנים; כי היות חלק מהנושים הבלתי-מובטחים קשורים למדינה אין בו לכשעצמו כדי ליצור בידול באינטרסים בין נושים אלה לבין יתר הנושים הבלתי-מובטחים; כי המבקשים לא הצביעו על מהות ההבדל באינטרסים כאמור; וכי מטרת המבקשים, המהווים קבוצת מיעוט בקרב הנושים הבלתי מובטחים, הינה אך לשפר את כח המיקוח שלהם ולכפות את התנגדותם על יתר נושי המועצה.  עוד מוסיפים הנאמנים כי חלק מהנושים הציבוריים נדרשו - במסגרת סיווגם על ידי הנאמנים כנושים בלתי-מובטחים -  לוותר על טענות בדבר נשייה בדין קדימה, דבר שהביא להגדלת הדיבידנד שניתן יהיה לשלם לקבוצת הנושים הבלתי-מובטחים.     

על פי החלטתי מ-19/6/07 פירטו הנאמנים את היקף הנשיה המוכר של הנושים המובטחים - הבנקים - הסתכם בסך של כ-16 מליון ש"ח והסיכום עמם העמדת הלוואות לטווח ארוך בגובה החוב המוכר.

גבי נושים בדין קדימה - לא הוכר אף נושה ככזה, וממילא לא נערך כל הסדר נושים בדין קדימה.

העובדה שלצורך אישור ההסדר בין הנושים לבין המועצה נדרשת הסכמת כל סוגי הנושים, מחייבת זהירות במלאכת סיווג סוגי אסיפות הנושים שתכונסנה לשם כך.  פיצול-יתר של הנושים לתתי קבוצות, מבלי שבבסיס הפיצול עומדים אינטרסים מהותיים המצדיקים זאת, עשוי להקנות לנושים בודדים - אף כאלה ששיעור נשייתם מזערי - כח בלתי פרופורציונלי בשלב בו מובאת הצעת ההסדר לאישור הנושים.  לאור זאת, יסווגו הנושים בדרך כלל למספר מצומצם של קבוצות לפי סדרי הנשיה שלהן, כגון נושים מובטחים, נושים בדין קדימה ונושים בלתי-מובטחים.  ניתן לפצל קבוצת נושים נתונה לקבוצות משנה היכן שבין הנושים באותה הקבוצה קיימים ניגודי אינטרסים או הבדלים עקרוניים.  הבדלי עמדה בין נושים בקבוצה נתונה באשר לשאלת אישור ההסדר אינה מהווה, לכשעצמה, הבדל המצדיק פיצול הקבוצה.  העובדה כי נושה נתון מעונין באישור ההסדר או בהבראת המועצה אינה יוצרת, לכשעצמה, ניגוד עניינים עם יתר הנושים המצויים בקבוצה.  בדרך כלל יתייחס ניגוד העניינים להיקף הזכויות אותן מקבלים הנושים במסגרת ההסדר המוצע ולהיקף הזכויות עליהם נדרשים הם לוותר לצורך גיבושו.  ר' סעיף 350(ט) לחוק החברות, התשנ"ט - 1999 וכן  ע"א 9555/02 זידאן נ' ברית פיקוח לקואופרציה החקלאית העובדת בע"מ, פ"ד נט(1) 538, 550-552 (2004).

למרות שנראה שלמבקשים היתה תמונה מלאה ביחס לסיווג קבוצת הנושים מזה מספר חודשים, אין לומר כי היה שיהוי המצדיק דחיה על הסף של הבקשה, בשים לב שהזימון לאסיפת הנושים נושא תאריך 11.6.07.

מרבית הגופים הציבוריים אינם כפופים למשרד הפנים שהגיש את הבקשה להקפאת ההליכים וכמתואר בתגובת הנאמנים מ-19/6/07 - מס הכנסה, ביטוח לאומי אינם גופים הכפופים למשרד הפנים; חברת חשמל - היתה בין המתנגדים לבקשה להקפאת הליכים; משרד הבטחון - אינו כפוף למשרד הפנים; איגוד הערים ורשויות הניקוז - אמנם כפופים לשלטון המקומי אך תפקידם לפעול על פי דין לגבייה מירבית.

גם אם אניח לצורך הדיון ומבלי לקבוע ממצא כלשהו בענין זה, כי בין הנושים הציבוריים למדינה קיימת זהות אינטרסים כזו או אחרת.  אין בכך כדי להצדיק את פיצול קבוצת הנושים הבלתי מובטחים. 

עצם העובדה כי הנושים הציבוריים מעוניינים באישור ההסדר ובהבראת המועצה אינה יוצרת ניגוד אינטרסים בינם לבין יתר הנושים הבלתי מובטחים.  לצורך בחינת הסוגיה של ניגוד האינטרסים יש להתמקד בתועלת שתצמח לנושים הבלתי מובטחים מההסדר המוצע.  על פי מכתב הנאמנים לנושים (העתקו צורף לבקשה), יזכו כל הנושים הבלתי מובטחים בדיבידנד בשיעור אחיד.  יתרה מזו, מתשובת הנאמנים עולה כי הכללת חלק מהנושים הציבוריים בקבוצת הנושים הרגילים יש בה משום תרומה למקורות שיעמדו לצורך חלוקת דיבידנדים לנושים הבלתי-מובטחים שכן בכך נשללה מחלק מהנושים הציבוריים טענתם שחלק מנשייתם נשייה בדין קדימה.  סיווג חלק מנשייה בדין קדימה כנשייה רגילה יש בו כדי להגדיל את מאסת הנכסים העומדת לחלוקה לנושים הבלתי-מובטחים. 

אילו היה מתברר, למשל, כי הנושים הציבוריים יוכלו במסגרת ההסדר להיפרע חלק משמעותי מנשייתם כנושים מובטחים או בדין קדימה, ייתכן והיה מקום לבחון את השאלה האם יש ב"כפל כובעים" זה של נושים אלה כדי להוות ניגוד אינטרסים המצדיק את פיצול קבוצת הנושים הבלתי-מובטחים.  אין זה המקרה שלפני.

אשר על כן הבקשה נדחית.

לא יהיה צו להוצאות.

ניתנה היום ד' בתמוז, תשס"ז (20 ביוני 2007) בהעדר.