החלטה בתיק פשר 570/07

1.         בפניי בקשת חייב למתן צו כינוס נכסים.

החייב יליד 1961, גרוש. לחייב בן (קטין) מאשתו הראשונה ושלושה ילדים נוספים (כולם קטינים) מבת זוגו לחיים. בבקשתו הצהיר על חובות בסך 241,415 ש"ח ל-7 נושים.

2.         הכונ"ר מתנגד למתן צו כינוס מהטעמים הבאים: 

א.         החוב העיקרי הוא חוב למל"ל בגין אי תשלום דמי מזונות בנו הקטין של החייב מנישואיו הראשונים וכן ילדיו מבת זוגו לחיים, עימה שב להתגורר לאחרונה.

ב.         החייב מסר גרסאות סותרות - בתצהיר מיום 21.5.07 שצורף לבקשה, הצהיר כי הוא משתכר סך של 3,700 ש"ח, שלטענתו אין בהם לכסות את הוצאות המחייה שלו; ואילו בתצהיר משלים מיום 18.6.07, טען כי הוא נתמך ע"י קרובים ומתגורר לסירוגין בבית הוריו ובדירה, בגינה הוא משלם דמי שכירות.

ג.          החייב הבהיר מראש כי לא יעלה בידו למצוא מקום עבודה אחר ועל כן אין ביכולתו לעמוד בתשלום ריאלי לקופת הכינוס. "מכאן עולה תמונת מצב בלתי סבירה לפיה החייב אינו מנצל את יכולת השתכרותו, נמנע מלמצוא מקום תעסוקה בשכר ראוי או עבודה נוספת כפי שהיה מצופה שיעשה לאור חובותיו...".

3.         בתגובה טוען החייב כי חוב המזונות למל"ל איננו מהווה את עיקר החובות כי אם את מחציתם. לפיכך, פש"ר 245/078 (מחוזי-חי') ג'דבאן מוחמד נ' הכונ"ר אליו מפנה ב"כ הכונ"ר, שם 81% מהחובות נוצרו על רקע השתמטות מתשלום מזונות, איננו רלבנטי לענייננו וודאי שאי אפשר להקיש ממנו גזירה שווה.

            החייב מציין כי הוא ומשפחתו מטופלים ע"י לשכת הרווחה עוד משנת 1998. בסמוך להגשת הבקשה, חזר להתגורר עם אשתו השנייה ושלושת ילדיהם. החייב הינו מפרנס יחיד של התא המשפחתי כיוון שבת זוגו אינה כשירה לצאת לעבוד.

            החייב טוען כי איננו מתכחש לילדיו ו/או לחוב המזונות וכי החובות נבעו ממצוקתו הכלכלית ומחייו עם בת זוגו השנייה.

            החייב טוען כי הוא אכן מתגורר לעיתים בבית הוריו אך איננו משלם דמי שכירות עבור דירה נפרדת, כפי שנטען.

            החייב טוען כי הוא עובד בכל הארץ כנהג חלוקה של צמיגים והטענה כי איננו עושה די על מנת למצוא מקום עבודה מכניס, הינה בבחינת לעג לרש.

4.         בדיון שהתקיים ביום 24.12.07 טען ב"כ החייב כי החייב משתכר כ-4,000 ש"ח בחודש. לאחרונה נחקר החייב בחקירת יכולת בהוצל"פ, הוכרז חייב מוגבל באמצעים והוטל עליו לשלם 100 ש"ח לטובת נושיו. חוב המזונות הוא בעיקר בגין ילדו בן ה-17 מנישואיו הראשונים. חיוב זה ממילא אמור לפוג בהגיע הנער לגיל 18. כמו כן חוב המזונות לבת זוגו הנוכחית צפוי להצטמצם, כיוון שהיא הטילה בשעתו עיקולים על משכורתו. 

דיון ומסקנות

5.         בבואו לדון בבקשת חייב להכריזו פושט רגל, ואף קודם לכן בעת שהוא מורה על צו כינוס נכסים, שומה על ביהמ"ש ליתן דעתו להתנהגות החייב ותום ליבו עובר ובמהלך הליכי פשיטת הרגל (לוין וגרוניס, מהד' שנייה, עמ' 169).

6.         השיקולים שיביא ביהמ"ש בחשבון לעניין זה הם רבים ושונים. בין היתר, יבחן ביהמ"ש את אופן יצירת החובות - האם נוצרו בדרך רמייה או אגב הברחת נכסים; האם הציג החייב מצגי שווא בפני נושיו במטרה להתחמק מחיוביו; האם התנהגותו הייתה בלתי חוקית וכתוצאה מאי חוקיות זו נוצרו חובותיו ועוד כהנה וכהנה.    

ביהמ"ש ישווה לנגד עיניו גם את התנהגות החייב במסגרת הליכי פשיטת רגל - שהרי, ניצול לרעה של ההליך, מלמד מניה וביה על העדר תום לב. 

ראו: ע"א 4892/91 שבתאי אשכנזי נ' הכונס הרשמי, פ"ד מח (1)45; ע"א 5178/92 סמיר ואיטה אליהו נ' הכונס הרשמי, פ"ד מט (1)435; ע"א 6416/01 בנבנישתי נ' הכונס הרשמי, פ"ד נז (4)197; פש"ר (מחוזי-חי') 514/03 קרן עמית ואח' נ' הכונס הרשמי, תק-מח 2004(3) 2871 (ניתן ב-15.8.04); פש"ר (מחוזי-חי') 343/00 איגר נ' הכונס הרשמי, פדאור (לא פורסם) 3(1) 275; פש"ר (מחוזי-חי') 230/01 אגא עלי נ' הכונס הרשמי, פדאור 02 (3) 207 (ניתן ב-30.1.02).

7.         האמור בנוגע לשיקולי ביהמ"ש בבואו להכריז על פשיטת רגל נכון, מטבע הדברים, גם בשלב כינוס הנכסים. אם השתכנע ביהמ"ש כי החייב היה חסר תום לב ביצירת החובות ואיננו נכון לשתף פעולה עם הכונ"ר, אזי אין טעם ליתן צו כינוס, כשממילא לא יעלה בידי החייב להרים הנטל המוטל עליו בשלב ההכרזה על פשיטת רגל.

8.         לאחר ששקלתי טענות הצדדים החלטתי כי יש מקום ליתן לחייב הזדמנות להוכיח גרסתו בהליך פש"ר.

            החייב רשאי להוכיח כי החוב בגין אי תשלום דמי המזונות, שאיננו החוב העיקרי, נוצר עקב קשיי פרנסה ולא בחוסר תום לב מובהק. יתר על כן, עתה מששב החייב להתגורר עם בתו זוגו ואם שלושת ילדיו הקטינים נראה כי תיפתח הדרך להפחתת חוב המזונות לבת זוגו זו.