החלטה בתיק פשר 467/03

1.         בקשת חייב להכריזו פושט רגל.

עובדות רקע  וההליכים

2.         ביום 26.10.03 ניתן צו כינוס לנכסי החייב במסגרתו הושתו עליו תשלומים חודשיים בסך 1,000 ש"ח.

3.         עובר להסתבכותו בחובות ניהל החייב עסק לממכר שווארמה ברח' יפו, חיפה. בבקשתו הצהיר החייב על חובות בסך 1,605,865 ש"ח ל-12 נושים. החייב טען כי נפתחו נגדו 12 תיקי הוצל"פ, נערכה לו חקירת יכולת ותיקיו אוחדו.

            החייב בן כ-60 כיום ואיננו עובד מפאת מצבו הבריאותי.

4.         אשתו של החייב, גב' חאזן נהאד (להלן: "החייבת") הגישה אף היא בקשה למתן צו כינוס והכרזתה  פושטת רגל (פש"ר 466/03). ביהמ"ש הורה על איחוד הדיון בתיק זה עם פש"ר 466/03. ביום 06.09.04 ניתן פס"ד חלקי בעניינה של החייבת, המכריז עליה פושטת רגל. במסגרת פסה"ד החלקי קבע ביהמ"ש (כב' השופט ר' סוקול) כלדקמן: "מובהר לחייב כי עליו לפעול להסדרת הגשת הדו"חות לשלטונות ובמסגרת תגובתו יתייחס לכך".

5.         ביום 26.08.04 הגיש הכונ"ר חוות דעתו לפי סעיף 18 ד' לפקודה (להלן: "חוות הדעת") הימנה עולות העובדות כדלקמן:

א.      נכון ליום 09.08.04 הוגשו 5 תביעות חוב נגד החייב בסכום כולל של 3,087,804 ש"ח.

מבין תביעות החוב הנ"ל, נכללות תביעת חוב שהגישו רשויות המס (מס הכנסה) על סך 1,487,506 ש"ח (257,576 ש"ח מתוכם נתבעו בדין קדימה) בגין חיוב במס לשנת 2000; וכן תביעת חוב על סך 61,966 ש"ח שהגישה עיריית חיפה (אגף הגבייה) בגין אי תשלום דוחות חניה, חשבונות ארנונה, מים ואגרות שילוט על נכסים.

ב.      ב-29.02.03 וב-07.03.04 התקיימו אסיפות נושים בעניינו של החייב. החייב נכח ב-2 האסיפות וכך גם ב"כ הנושה בנק המזרחי המאוחד בע"מ (להלן: "בנק המזרחי").

ג.        לטענת החייב, הסתבכותו הכלכלית נובעת מחתימה על כתב ערבות לטובת מר משה אפלבוים, בעל עסק מאפיה ברח' יפו. החייב טוען כי חתם על כתב הערבות בתום לב, מתוך רצון לעזור לחבר, בלא שהבין את מלוא משמעות החתימה. כעבור שנתיים תבע אותו בנק המזרחי על 163,500 ש"ח בגין ערבות זו ולאחר מכן, אף פתח נגדו תיק הוצל"פ. בשנת ה-90' פתח החייב עסק למכירת שווארמה. בנק המזרחי הטיל על העסק עיקולים שונים, כך שהחייב נאלץ לשלם, משך שנה שלמה, סכום של 5,000 ש"ח בחודש כדי להסיר את העיקולים שרבצו על העסק. החייב טוען כי בעקבות החוב לבנק המזרחי והליכי ההוצל"פ שננקטו נגדו, נאלץ לסגור את העסק בשנת 1996. בסוף שנה זו החל לעבוד כשכיר בעסק הרשום ע"ש בנותיו.

כיום, סובל החייב מיתר לחץ דם ומבעיות קרדיולוגיות ומאז אוטם שריר הלב שעבר בחודש 10/02 איננו עובד כלל.

             ד.   ממצאי חקירת הכונ"ר העלו כי התמוטטות  עסקי השווארמה של החייב איננה נובעת מכישלון עסקי תם לב או מחתימה על כתב ערבות לטובת אחר, כנטען; במהלך 1995-1996 נמנע החייב מהחזר חובות, על אף הכנסות גבוהות ביותר שנרשמו בעסק, ובמקום זאת, העדיף למשוך כספים למטרות פרטיות. בכלל זה, נותר חייב לחברת "שווארמה חאזן מרואן 1995 בע"מ" שניהל למעלה מ-900,000 ש"ח בעת הפסקת פעילותה.

                  החייב העביר את עסקיו - "שווארמה חאזן מרואן 1995 בע"מ" ו-"שווארמה ח. קטי חאזן (1996) בע"מ" - ללא תמורה לילדיו הצעירים, במטרה להבריח נכסים מנושיו. החייב המציא מסמכים רבים, אותם נדרש להמציא; ברם, לא המציא מסמכים מהותיים אחרים (המפורטים בסעיף ד.2 לדו"ח סיכום החקירה) למרות שנתבקש לעשות כן. מדובר במסמכים שבכוחם לשפוך אור על הסתבכותו בחובות.

                  החייב גם לא פעל לביטול ו/או לתיקון סכום החוב אשר נדרש בדין קדימה ע"י רשויות מס הכנסה - סך של 257,576 ש"ח מ-1,487,506 ש"ח.

             ה.  החייב משלם את התשלומים החודשיים כסדרם.

6.         ביום 2.12.04 הגיש החייב תגובה מטעמו לחוות דעת הכונ"ר ובה טען כדלקמן:

א.      החייב חולק על ניתוח הדו"חות הכספיים בחוות דעת הכונ"ר ומצרף חוות דעת חשבונאית של רו"ח אמיר לוברמן מטעמו. 

ב.      כישלונו העסקי של החייב נובע כאמור, רובו ככולו, מחוב לא שלו לבנק המזרחי שהושת עליו כערב וזאת, חרף העובדה שהיו 2 חייבים עיקריים ו-4 ערבים לחוב. לפי פס"ד חלקי, שניתן לטובת הבנק, מדובר בקרן בסך 16,000 ש"ח, שתפחה לכדי חוב בסך למעלה מ-100,000 ש"ח. מנתוני הכונ"ר עולה כי קרן החוב עומדת על 160,000 ש"ח ואילו בנק המזרחי הגיש תביעת חוב על למעלה מפי 4 סכום הקרן - סך של 673,997 ש"ח. לא ברור מדוע טוען הכונ"ר כי התשלומים לבנק המזרחי לא הוכחו - כשלמעשה, נשלחו למשרדי הכונ"ר העתקי שיקים של החייב בדבר תשלום 60,000 ש"ח בתשלומים חודשיים, ביצוע תשלומים נוספים במסגרת תיק ההוצל"פ ועוד סכום של 22,500 ש"ח, כעולה מאישורו של עו"ד טונוס, ב"כ הקודם של החייב (נספח ב' 1 לתגובה).

ג.        המשיכות שביצע החייב מקופת העסק, עליהן הצביע הכונ"ר, אינן לביתו כי אם לכיסוי גירעונותיו בעסקיו האחרים.