החלטה בתיק פשר 317/95

עסקינן בבקשה למתן הוראות מטעם המבקשת, חברת ע.מ.ש חברה לבניין ופיתוח בע"מ (בפירוק) (להלן: "החברה") באשר להחלטתי שניתנה ביום 4.2.02 במסגרת בש"א 2817/02.

להלן תיאור עובדות המקרה בקצירת האומר וכפי שעלו מכתבי הטענות;

1.         ביום 1.8.01, הגישה החברה המבקשת וחברה נוספת בשם מ.ש. אריאל שירותי אספקה בע"מ תביעה כספית כנגד המשיבים 2,3 (להלן: "המשיבים") בת.א. 5840/01. המשיבים הינם עורכי דין במקצועם אשר ייצגו את 2 החברות במסגרת הליכי בוררות שניהלו כנגד שגיא י.א. מבני תעשיה בתפן (1983) בע"מ ומריו לזניק בע"מ.

            המשיבים הגישו בקשה למחיקת התובענה על הסף, אשר בין יתר נימוקיה נטען כי המבקשת הינה חברה שבפירוק ואינה רשאית להגיש תביעה. בעקבות זאת, הגישה המבקשת בקשה לביטול הפירוק, במסגרת בש"א 20214/01. אולם, משהתברר לה כי החברה חוסלה ביום 30.11.00, הגישה המבקשת בתחילה בקשה לביטול החיסול במסגרת בש"א 23280/01 בנמקה את הבקשה בכך כי לא ידעה הן על הליכי הפירוק והן על הליכי החיסול. בתגובה לאותה בקשה השיב ב"כ כונס הנכסים הרשמי כי לא יתנגד לביטול החיסול של החברה אם תתקבל הסכמת נושי החברה.

            בעקבות זאת, הגישה המבקשת ביום 24.01.02 במסגרת בש"א 2817/02, בקשה לביטול חיסול החברה בהתאם להוראות סעיף 367(א) לפקודת החברות, מאותם הנימוקים שצוינו בבקשה, ועתרה, כמו כן, כי יתאפשר לחברה שבפירוק להמשיך בהליך המשפטי נגד המשיבים בת.א. 5840/01. סעיף 5 לבקשה נוסח בזו הלשון;

"5. לפיכך מתבקש כב' ביהמ"ש לבטל את חיסול החברה ולאפשר לחברה שבפירוק, להמשיך בהליך המשפטי בת.א. 5840/01 (בימ"ש שלום ראשל"צ) נגד הנתבעים."

2.         בעקבות תגובת כונס הנכסים הרשמי לבקשה, לפיה לא התנגד למבוקש בה, ובלבד שכספים שיתקבלו מהתביעה יכנסו לקופת הפירוק, ניתנה החלטתי מיום 4.2.02. על פי אותה החלטה ניתן צו כמבוקש, בכפוף לאמור בתגובת הכנ"ר. החלטה זו כאמור היא נשוא הבקשה דנן.

3.         לאחר שניתנה החלטתי במסגרת בש"א 2817/02, הגישו המשיבים בקשה לסילוק התובענה על הסף, בבית משפט השלום בראשון לציון, מנימוקי התיישנות. המשיבים טענו כי יש לראות בתביעה כנגדם כאילו הוגשה רק לאחר שבוטל צו החיסול לחברה, דהיינו ביום 4.2.02, ולא ביום 1.8.01. יוצא מכך לטענתם, כי במועד בו בוטל צו החיסול לחברה, התיישנה לכאורה התביעה. ביום 5.5.03 דחתה כבוד השופטת עירית וינברג - נוטוביץ את בקשת המשיבים, תוך שהיא מתייחסת להחלטתי בבש"א 2817/02. בהחלטתה קבעה כי:

"בנסיבות אלה נראה לי כי בית המשפט הורה על ביטול החיסול באופן רטרואקטיבי בכך שהוא נעתר לבקשת המשיבה 2 (דהיינו, החברה שבפירוק - ו.א.)  להמשיך בהליך המשפטי שהחלה בו, בטרם ניתן הצו הנ"ל.

מנימוקים אלה איני רואה במעמדן המשפטי של המשיבות מכשול להמשיך ההליכים בתיק שבפניי."

4.         על החלטת כבוד השופטת וינברג - נוטוביץ בבית המשפט השלום בראשון לציון, הוגש ערעור לבית המשפט המחוזי בתל אביב, שדן בערעור בהרכב של שלושה שופטים, סגן הנשיא כב' השופט י' גרוס, כב' השופטת קובו וכב' השופטת רובינשטיין. בהחלטתם מיום 1.9.04 נקבע כי החברה שבפירוק תגיש בקשה לבית משפט זה של פירוק, על מנת שידון הנושא של זכות החברה להמשיך בתביעה כנגד המשיבים, ויקבע האם ביטול חיסול החברה פועל באופן רטרואקטיבי. זו מהותה של הבקשה דנן.

5.         אקדים ואומר כבר עתה, כי הסוגיה היחידה שתיבחן במסגרת החלטה זו, כאמור בהחלטת חבריי השופטים מיום 1.9.04, נוגעת אך ורק לשאלה המשפטית, האם ביטול חיסול החברה פועל באופן רטרואקטיבי. אשר על כן, אין מקום לדון בטענות המשיבים כנגד החלטתי מיום 4.2.02 לבטל את חיסול החברה מהטענה כי מבית המשפט הוסתר כביכול מידע מהותי, וכי הבקשה נוסחה באופן מעורפל. טענות אלה הינן הלכה למעשה בקשה לביטול החלטה חלוטה, לבד מכך שאינני מסכימה להן מכל וכל, הרי שלא היה מקום להעלותן, לא כל שכן כאשר הן הועלו בניגוד להוראות המפורשות שניתנו ביום 1.9.04 בבית המשפט המחוזי. 

סעיף 367 לפקודת החברות קובע;

"367. ביטולו של חיסול -

(א) לאחר שחוסלה החברה לפי סעיפים 315 או 339 רשאי בית המשפט, על פי בקשת המפרק או אדם הנראה לבית המשפט מעוניין בדבר , ליתן בכל עת תוך שנתיים לאחר תאריך החיסול, ובתנאים שייראו לו, צו המבטל את החיסול; משניתן הצו ניתן לנקוט כל הליך שאפשר היה לנקטו אילולא חוסלה החברה .

(ב) מי שלפי בקשתו ניתן צו הביטול חייב להגיש לרשם, תוך שבעה ימים לאחר מכן או תוך זמן נוסף שהתיר בית המשפט, העתק מאושר של הצו; לא עשה כן, דינו - קנס נמשך."

(ההדגשות שלי - ו.א.)

6.         לטענת המשיבים, ביטול חיסול חברה פועל אך ורק ממועד הצו ואילך, ולא באופן רטרואקטיבי. צו כאמור, אינו מכשיר לטענתם פעולות שעשתה המבקשת בעת שהייתה מחוסלת, שכן כאמור, חברה מחוסלת ללא אישיות משפטיות אינה כשירה לבצע פעולות משפטיות וכל פעולה הנעשית על ידה היא בבחינת VOID, ובטלה מעיקרה. לטענתם, כתב התביעה אשר הוגש על ידי החברה בהיותה מחוסלת ביום  1.8.01, הוא חסר כל נפקות משפטית וכמוהו כתביעה שמגיש אדם מת.

            זאת ועוד; המבקשים טוענים, כי בניגוד ללשון סעיף 369 לפקודת פשיטת הרגל, הדן בביטול מחיקת חברה ממרשם החברות, בו נאמר כי משהוגש לרשם החברות העתק מאושר של צו לביטול המחיקה, "יראו את החברה כאילו המשיכה בעסקיה וכאילו לא נמחק שמה", בחר המחוקק שלא להכניס הוראה מקבילה בסעיף 367 לפקודה. תחת זאת הורה המחוקק לכאורה, כי רק לאחר שניתן הצו לביטול החיסול, רשאית החברה לנקוט בכל הליך שהייתה רשאית לנקוט בו אילמלא חוסלה. לטענתם, ביטול החיסול של חברה צופה פני עתיד, ואינו חל באופן רטרואקטיבי.