החלטה בתיק פשר 2316/04

שלוש בקשות מונחות לפני. עניינן חד הוא: עשיית השימוש בסמכות המוקנית לבית משפט של חדלות פירעון, להורות על הארכת המועד להגשת תביעות חוב של עובדי חברה, במסגרת הליך הסדר הנושים של קבוצת סטוק קפה בע"מ (להלן: "קבוצת סטוק").

יצוין כבר עתה כי שלוש הבקשות עוסקות בעתירותיהם של עובדים אשר הגישו את תביעות חובם באיחורים בני חמישה עד תשעה חודשים.

1.         בקשות אלו הוגשו לאחר שבבקשה אחרת באותו עניין, אותה הגיש הנאמן לקבוצת סטוק (להלן: "הנאמן") במסגרת בש"א 19518/05, ובעניינם של העובדים מגישי בש"א 12552/06, לא ניתן היה ללמוד על נסיבות מיוחדות, אשר די בהן כדי להצדיק הארכת מועד כאמור. בהחלטתי מיום 8/12/2005, אימצתי את תגובת כנ"ר, במסגרתה הציעה באת כוחו, לאפשר לעובדי החברה לנמק את הסיבות לאיחור, וזאת על מנת לבחון האם עומדות הנסיבות במבחן הפסיקה לקבלת הארכת המועד. מכאן הבקשות שלפני.

2.         לאחר עיון בשלוש הבקשות, כמו גם בתגובת כנ"ר להן, מוצאת אני כי לאור מיהות המבקשים , כמו גם בנסיבות אישורו של הסדר הנושים נשוא ההליכים, קיים טעם מיוחד אשר מצדיק הארכת מועד להגשת תביעות חוב בכל שלוש הבקשות . אומר כבר עתה, כי החלטתי זו ניתנת במאוחד לשלוש הבקשות, הגם שקיימים הבדלים מסוימים בנסיבות אשר הובילו לאיחורים בהגשות תביעות החוב בשלושה המקרים שלפני. עם זאת, בנסיבות העניין, איני סבורה כי להבדלים אלו בין הבקשות יש השלכה ניכרת או משמעותית על הטעם המיוחד המצדיק קבלתן, טעם שהינו משותף לכולן כאמור. ובמה דברים אמורים?

3.         אמנם, קיימת חשיבות רבה לקביעת מועד סופי להגשת תביעות חוב. זאת, באשר על פי ההלכה הנוהגת, קיימת לחייב ולנושים אחרים זכות מהותית, כי בחלוף המועד להגשת תביעת החוב, ידעו אל נכון את מצבם, ולא יוטרדו חדשות לבקרים בידי נושים אשר "התעוררו" מאוחר. אוסיף כי ספק אם הונחו בפני, במסגרת איזו מן הבקשות, טעמים סובייקטיביים מיוחדים להארכת המועד, אשר עומדים במבחן הפסיקה.

            עם זאת, איני סבורה כי בקבלת הבקשות להארכת מועד במקרה דנא, תהא פגיעה בהסתמכותם של יתר הנושים. עסקינן בהסדר נושים, במסגרתו הצהירה החברה על מלוא החובות לעובדיה. זאת ואף זאת; במסגרת הסדר הנושים נקבע כי העובדים, הנושים בדין קדימה, יקבלו 100% מהחוב אשר חבה להם החברה, וזאת מיד לאחר פירעון חובם של הנושים המובטחים ובמהלך שישה חודשים ממועד אישורו. לפיכך, עת קיבלו יתר הנושים את תנאי ההסדר, הסתמכו בין היתר על תשלום מלוא החוב לעובדים. גם העובדים מגישי הבקשות דנן נלקחו בחשבון בחישוב הדיבידנד הצפוי לעובדים על פי ההסדר, ולפיכך איני סבורה כי יש באיחור זה בהגשת תביעות החוב כדי להשפיע על הסדר הנושים ועל הסמכותם של יתר הנושים. 

4.         אומר אף זאת; יש לזכור כי עסקינן בבקשותיהם של עובדים , אשר ייתכן ו יש מקום להתייחס לבקשותיהם להארכת מועד בגמישות רבה יותר מאשר ליתר הנושים. לעניין זה אומר כי לא בכדי ממוקמת נשייתם של עובדים, במדרגה גבוהה יחסית בסולם הנשייה הקבוע בדין. אוסיף כי כאשר עסקינן בעובדים, ככלל, עסקינן בנושים "קטנים" ולא מיומנים משפטית, אשר אין חזקה כי הם מקבלים ייעוץ משפטי שוטף ומבינים את דיני פשיטת הרגל על בוריים, וזאת להבדיל, מנושים שהינם גופים גדולים, או נושים אשר הינם "שחקנים חוזרים" בבית המשפט של חדלות פירעון, ולוקחים חלק פעיל בהליכים, כגון מגישי בקשות פירוק.

5.         לבסוף, מוצאת אני לנכון להתייחס לכך שהנאמן נתן את הסכמתו לבקשה אותה הגישו אחד עשר עובדים במסגרת בש"א 12552/06. במסגרת תגובתו לבקשה זו חזר הנאמן על הסכמתו לבקשת העובדים, וזאת בהמשך לנימוקים אשר צוינו בבקשה אשר הוא עצמו הגיש, ובהם עלתה הטענה כי היקף תביעות החוב אינו מהותי, ואף בכך יש טעם ליתן ארכה.

            אוסיף; איני סבורה כי לאחר שהנאמן נתן הסכמתו ליתן הארכת המועד לאותם עובדים אשר הגישו תביעת חובם באיחור של חמישה חודשים, היה מקום להבחין מהאחרונים את העובדים מגישי הבקשות האחרות, אשר הגישו תביעות חובם באיחורים בני שישה, ותשעה חודשים. די אם אומר כי תביעות החוב כולן הוגשו באיחור בן חודשים, ואין ליצור הבחנה מלאכותית זו בין תביעת חוב אחת לאחרת בגין הבדל של חודש או חודשיים בהגשתן.

6.         לפיכך, ולאור הנסיבות אשר צוינו לעיל, ובעיקר לאור הסתמכותם של יתר הנושים אשר אישרו את הסדר הנושים על סמך ידיעה כי מלוא חוב העובדים ישולם, סבורה אני כי דינן של שלוש הבקשות להתקבל.

            אין צו להוצאות.

המזכירות תודיע לצדדים על המצא ההחלטה לרשותם החל מהיום.

היום י"ח בחשון, תשס"ז (9 בנובמבר 2006) בהעדר הצדדים.

תפארת התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: