החלטה בתיק פשר 2312/04

זוהי בקשת עו"ד רונן מנור, המפרק לחברת גבירול 76(2002) בע"מ (להלן: "המפרק" ו-"החברה" בהתאמה) להסמיכו לתפוס חזקה במרכול השייך לחברה (ואשר הינו נכסה העיקרי), להפעיל את המרכול ולנהלו כ"עסק חי", לפרסם הזמנה להציע הצעות לרכישתו, כמו גם לנהל משא ומתן למכירתו. המשיבה, חברת ראש מרקט בע"מ (להלן: "המשיבה"), אשר מחזיקה במרכול כעת ומפעילה אותו, מתנגדת לבקשה.

1.         הבקשה נסמכת על החלטתי מיום 15/1/08 (בש"א 3327/07) בה קבעתי כי מכירת החברה למשיבה היוותה עסקה למראית עין בלבד במטרה להבריח את נכסי החברה מנושיה, ומשכך היא בטלה. המשיבה הגישה בקשה לעיכוב ביצוע ההחלטה עד להכרעה בערעור שהוגש לבית המשפט העליון. ביום 3/6/08 דחיתי את בקשת עיכוב הביצוע תוך שציינתי, בין היתר, כי עיכוב הביצוע יסב נזק רב לנושי החברה הממתינים שנים לקבלת כספם. בעקבות החלטתי זו, הגישה המשיבה בקשת עיכוב ביצוע בבית המשפט העליון, ובתגובתה לבקשה זו ציינה כי היענות לבקשה תסכל את הבקשה שהוגשה לבית המשפט העליון, ומשכך מן הראוי להמתין להכרעתו. אלא שבית המשפט העליון (כב' השופטת ארבל) דחה את בקשת עיכוב הביצוע בהחלטתו מיום 28/7/08, ועל כן אין עוד צורך לדון בטענה זו.  

2.         המשיבה טוענת כי אין להיעתר לבקשה לאור טענות בדבר זכויות בעלות ועיכבון במלאי ובציוד אשר הועלו על ידה במסגרת תגובתה לבקשה דנן, ובמסגרת בקשה נפרדת שהגישה בעניין זה (בש"א 15892/08). לטענת המשיבה, המלאי והציוד המצויים במרכול עתה נרכשו מכספיה, ועל כן למשיבה זכויות בעלות ועיכבון במלאי ובציוד. כמו כן, לטענת המשיבה, בוצעו על ידה שיפורים במושכר אשר השביחו את הנכס.

טענה נוספת של המשיבה הינה כי היא פועלת במרכול ומנהלת אותו מתוקף הסכם שכירות אשר נחתם בינה לבין המשכיר (ולא בין החברה לבין המשכיר), ומשכך קיימות לה זכויות עצמאיות בנכס מכוח הסכם השכירות, וכי במידה והמפרק יתפוס חזקה בנכס, יהווה הדבר הפרת ההסכם, אשר עשויה להוביל לביטולו על ידי המשכיר, דבר אשר יסב נזק למשיבה ומנגד לא יועיל לקופת הפירוק. המשיבה מציינת כי הסכם השכירות מסתיים ביום 31/8/09 ואין בהסכם הנוכחי אופציה להארכתו, ומשכך ספק אם יימצא קונה לפרק זמן כה קצר, אשר על כן אין כל טעם בפינויה.

במסגרת בש"א 15892/08 המשיבה אף טוענת כי זכות העיכבון הנטענת מקנה לה, הלכה למעשה, מעמד של נושה מובטח. כמו כן, במסגרת הבקשה האמורה שבה המשיבה וטוענת כי יש לעכב את ההחלטה בבקשה דנן, עד להכרעה בטענות הבעלות והעיכבון.

3.         המפרק מתנגד לכל נימוקי המשיבה וסבור כי מעת שנדחו בקשות עיכוב הביצוע שהוגשו על ידי המשיבה, הרי שאין כל מניעה להיענות לבקשה דנן. המפרק מציין כי בש"א 15892/08 הוגשה בניסיון נוסף וחסר תום לב מצד המשיבה "להרוויח זמן" ולעכב שלא כדין את ביצוע ההחלטה מיום 15/1/08. המפרק סבור כי טענותיה החדשות של המשיבה הועלו עתה לאחר שהחליפה את בא-כוחה, וכי אין לראות בחילופי הייצוג (ומניה וביה חילופי הטענות) סיבה המצדיקה עיכוב ביצוע.

4.         כונס הנכסים הרשמי (להלן: "הכנ"ר") מצטרף לעמדת המפרק וסבור כי דין הבקשה להתקבל. הכנ"ר מציין בתגובתו כי סוגיית המלאי והשבחת הנכס אינה מצדיקה עיכוב נוסף בביצוע ההחלטה מיום 15/1/08, וכי ניתן יהא לברר טענות אלו ולבצע התחשבנות בגינן גם לאחר פינויה של המשיבה מן המרכול. הכנ"ר מדגיש כי מעת שנקבע כי עסקת המכר נעשתה למראית עין והיא בטלה, הצדדים מחוייבים בהשבה, ומשכך במידה ותוכיח המשיבה את זכויותיה במלאי ובציוד, יהא המפרק מחוייב להשיב לה את המלאי והציוד (ככל שמדובר במלאי לא מתכלה) או את שוויים (ככל שמדובר במלאי מתכלה).

הכנ"ר סבור כי אין ממש בטענותיה של המשיבה בעניין הסכם השכירות, וכי טענתה זו מועלית בחוסר תום לב. לטענת הכנ"ר, מעת שנקבע  כי עסקת המכר בטלה, דינה של זכות השכירות שבידי המשיבה לשוב לידי החברה שבפירוק באמצעות המפרק, וכי קבלת טענת המשיבה תמנע כל אפשרות ליישם את ההחלטה מיום 15/1/08.

עד כאן טענות הצדדים ולהלן החלטתי;

5.         המשיבה עשתה כל שביכולתה כדי למנוע את ביצוע החלטתי מיום 15/1/08, בה נקבע, כאמור לעיל, כי מכירת המרכול למשיבה נעשתה למראית עין, וכי דין העסקה להתבטל. לאחר שנדחתה בקשת עיכוב ביצוע שהוגשה לבית משפט זה, ולאחר שנדחתה בקשת עיכוב ביצוע נוספת בבית המשפט העליון, מצאה לה המשיבה "קרן מזבח" חדשה להיאחז בה - טענות בדבר עיכבון ובעלות במלאי ובדבר הסכם השכירות. המשיבה אף הגישה לאחרונה בקשה חדשה בעניין זה - בש"א 15892/08, בה טרם הוגשו כל התגובות הנדרשות, ומשכך אינני סבורה כי בשלב זה יהא זה ראוי להכריע בטענות אלו לגופן. אלא שבדבריי אלו אין מזור למשיבה.

אבהיר דבריי; גם אם אצא מנקודת הנחה כי הכרעתי בסופו של יום בבקשה האמורה תהיה לטובת המשיבה (ואינני קובעת מסמרות בעניין), הרי שספק אם יש בטענותיה עילה להימנע ממתן החלטה בבקשה דנן. טענות המשיבה בדבר זכות בעלות ועיכבון במלאי ובדבר השבחה שביצעה בנכס הינן בבסיסן טענות כספיות , אשר ראויות להתברר במסגרת בקשה נפרדת. ככל שתבסס המשיבה טענות אלו, ייתכן (וכאמור, אינני קובעת מסמרות בשלב זה) ותהיה זכאית להשבה מהמפרק. תיאורטית, ייתכן גם מצב הפוך, בו לאחר תפיסת החזקה על ידי המפרק, יתברר כי הנכס מצוי במצב מחפיר, והמפרק יטען כי על המשיבה לשאת בנטל שיפוצו. כאמור, טענות אלו, הנוגעות לחובת ההשבה בעת ביטול חוזה, הינן טענות כספיות, אשר ניתן (וצריך) לברר מבלי "להקפיא" את המצב הקיים.

6.         כך אף בנוגע לטענת המשיבה בעניין זכות השכירות. הנני דוחה טענה זו בשתי ידיים. קבלת הטענה פירושה כי חוזה שכירות מאוחר גובר על חוזה למראית עין מוקדם (אשר בוטל על ידי בית המשפט) ומייצר זכות עצמאית ונפרדת, אשר אינה מושפעת מהביטול, בחזקת "חוטא יוצא נשכר". באם אקבל טענה זו, כל שיהיה על צד לחוזה למראית עין לעשות כדי "לשריין" את זכויותיו הוא לכרות חוזה שכירות עם צד ג' תם לב, והנה הוא "מוגן" מפני פינוי, תהא תקפותו של החוזה הראשון אשר תהא. זאת ואף זאת; קבלת הטענה פירושה כי אין כל חשיבות להחלטות בית המשפט בעניין בטלות החוזה ובעניין עיכוב הביצוע, שהרי בלאו הכי "גובר" חוזה השכירות על כל החלטה ופסק דין.

כאמור, אין בידי לקבל טענה זו. דינה של טענה זו וטענות נלוות לה, הנוגעות לנזקים אשר עשויים להיגרם למשיבה בעקבות פינויה מהנכס, להתברר במסגרת בקשה נפרדת ולא במסגרת הבקשה דנן, ואין בהן כדי למנוע יישום החלטתי מיום 15/1/08.

7.         לאור האמור לעיל, דין בקשת המפרק לתפוס חזקה במרכול ולהפעילו ולנהלו כ"עסק חי" להתקבל . כמו כן, ניתן בזאת אישור למפרק לפרסם הזמנה להציע הצעות לרכישת המרכול. כל פעולותיו ייעשו מיידית.

בכל הנוגע ליתר בקשותיו של המפרק, בעניין שכירת שירותיהם של בעלי מקצוע שונים במהלך ההפעלה, ובעניין אישור התקשרות בהסכם למכירת המרכול - על המפרק להגיש בקשות נפרדות בנוגע לעניינים אלו בהמשך.

אחזור ואדגיש כי אין בהחלטתי דנן כדי להכריע לגופו של עניין בטענות המשיבה אשר הועלו בבש"א 15892/08, וטענות אלו דינן להתברר בנפרד, לאחר שיתקבלו כל התגובות הנדרשות.

אינני יכולה להשתחרר מההרגשה כי המשיבה עושה כל שלאל ידה לסכל החלטות בית המשפט, ואפילו החלטתו של בית המשפט העליון. ביטוי לכך ימצא בפסיקת ההוצאות, תוך שאני מניחה כי המפרק פועל לגביית כל יתר ההוצאות שנפסקו כנגד המשיבה. המשיבה תישא בהוצאות המנהל המיוחד ובשכר טרחת עורך דין בסך 35,000 ש"ח בתוספת מע"מ, אשר ישאו ריבית והצמדה כדין מהיום ועד יום התשלום בפועל.

ניתנה היום, כ"ג באלול, תשס"ח (23 בספטמבר 2008), בהעדר הצדדים.