החלטה בתיק פשר 2301/99

1. במסגרת בש"א 23641/05 ביקש הנאמן על נכסי החייב פרנקל פז יהודה, (להלן: "החייב"), לזמן את המשיב, אורי פז פרנקל, בנו של החייב, (להלן: " המשיב") לחקירה פומבית על פי סעיף 148 לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש] תש"ם - 1980 (להלן:

" הפקודה").

כמו כן, ביקש הנאמן ליתן צו מניעה זמני במעמד צד אחד, על פיו יאסר על המשיב לבצע דיזפוזיציות במניות חברה בגרמניה עד לאחר שייחקר בבית המשפט לעניין מעורבותו הנטענת בהברחת נכסים של החייב בגרמניה, ועד אשר תובהר סופית זיקתו של החייב לנכסים בגרמניה וזכויותיו בנכסים אלה.

בבקשה נאמר כי החייב חייב סכומי כסף ניכרים במספר תיקי הוצל"פ וכן בגין שורה של מעשי הונאה שביצע.

הנאמן טען כי החייב פעל בעבר באמצעות חברות קש, תוך שהוא נע ונד בין ישראל לגרמניה.

בשנת 92' הוגש כתב אישום כנגד החייב בשל עבירות מרמה וזיוף, אולם החייב נמלט לגרמניה והובא לישראל בעקבות הליכי הסגרה.

בספט' 99' הורשע החייב בעבירות נשוא כתב האישום ונשלח ל- 5 שנות מאסר כאשר הוא שוחרר לאחרונה ממאסרו.

ביום 13.12.00 הוצא כנגד החייב, לבקשת נושה, צו כינוס נכסים וביום 7.7.02 מונה המבקש כנאמן על נכסי החייב.

החייב איננו משתף פעולה עם החייב, איננו ממלא דוחות ואיננו משלם לקופת הכינוס.

הנאמן הבהיר במסגרת הבקשה כי לאחרונה התקבלה אצלו פנייה מעו"ד שפרן, ממנה הסתבר לו כי לחייב זכויות בנכסי נדל"ן בגרמניה. זאת למרות העובדה כי החייב עצמו הגיש תצהיר לתיק פשיטת הרגל לפיו אין לו נכסים כלשהם.

בעקבות מסמכים אותם איתר הנאמן, שוכנע הנאמן כי החייב עבר עבירות מרמה.לכן, הגיש הנאמן בקשה להורות על העמדתו לדין של החייב, בקשה אשר התקבלה על ידי לאחר קבלת עמדת הכנ"ר.

הנאמן ציין במסגרת הבקשה להורות על חקירתו של המשיב את מעורבותו של המשיב בעסקי החייב. בעניין זה, הפנה הנאמן לתצהירו של החייב במסגרת הליך אחר (ה"פ 526/03), בה נתבע החייב יחד עם מספר נתבעים, אשר אחד מהם היא חברה בשם באדי אחזקות בע"מ (להלן: " חברת באדי"), אשר מנהלה ובעל המניות הבלעדי שלה הוא המשיב.

באותו תצהיר, אשר צורף על ידי הנאמן לבקשתו, נאמר על ידי החייב בסעיף 20 כי בין השנים 96' - 97' עבר המשיב לגרמניה, כאשר התובע במסגרת המרצת הפתיחה הזרים לו כספים, סייע לו להתחיל בעסקים "ואף רשם אותו באחת החברות המשותפות לנו".

במסגרת אותו תצהיר נאמר גם כי חברת באדי הוקמה בשנת 2002 לצורך פעילות המשיב בארץ, וכי עו"ד יובל חן החזיק את מניותיה בנאמנות עבור המשיב.

לאור כל האמור לעיל, פנה הנאמן למשיב וביקש ממנו למסור אינפורמציה ומסמכים שיש בידו, אולם המשיב התעלם מהפנייה.

הנאמן טען כי מהנתונים ומהחומר המצויים בהמרצת הפתיחה, לרבות מתצהיר החייב עצמו, נראה כי חברת באדי שימשה את החייב ואת המשיב לצורך קבלת הכנסות מהנכנסים בגרמניה.

הנאמן טען כי קיים חשש כבד שהמשיב ינסה להעלים את הרכוש על דרך העברת מניותיו בחברה או עשיית דיספוזיציות באותן מניות.

ביקשתי את תגובת הכנ"ר לאותה בקשה.

בתגובת הכנ"ר נאמר כי לאור האמור בבקשה סבור הכנ"ר כי יש להעתר לבקשה לצו מניעה זמני. באשר לבקשתו של הנאמן להורות למשיב להתייצב לחקירה פומבית, הודיע הכנ"ר כי הגיע להסכמה עם הנאמן על פיה מתבקש בית המשפט להורות על התייצבות המשיב לחקירה במשרדי הכנ"ר, בנוכחות הנאמן וחוקרי הכנ"ר, ולהביא עימו את כל המסמכים המפורטים בבקשה.