החלטה בתיק פשר 2233/06

כונס הנכסים הזמני של חברת צבעוני סלע בע"מ (להלן: " הכונס הזמני" ו-" החברה", בהתאמה) עותר בבקשה זו כי בית המשפט יורה לחברת אבן קיסר שדות ים (להלן: " אבן קיסר") להשיב לחברה את מלאי לוחות השיש והאבן (להלן: " לוחות האבן"), אשר נתפסו, ימים ספורים טרם מתן צו הכינוס הזמני לחברה, על ידי כונסת נכסים מטעם אבן קיסר (להלן: " הכונסת"). במלאי אשר נתפס 562.5 לוחות שיש, מתוכם 309.5 לוחות סופקו לחברה על ידי אבן קיסר, והיתר על ידי ספקים אחרים. הכונסת מונתה במסגרת תיק הוצל"פ שניהלה אבן קיסר נגד החברה, ואשר נפתח בהסתמך על שני משכונים שנרשמו לטובת אבן קיסר - האחד משכון חתום על ידי החברה, שנרשם ברשם המשכונות בלבד (להלן: " המשכון הראשון" או " המשכון"); השני הינו שעבוד חתום על ידי מר צבעוני, בעליה של החברה, והוא חל על כל נכסיו שלו (להלן: " השעבוד השני"). השעבוד השני נרשם על ידי אבן קיסר ברשם החברות. הכונס הזמני טוען כי משהמשכון הראשון לא נרשם ברשם החברות, הריהו בטל בפניו. עוד טוען הכונס הזמני, כי המשכון השני מהווה למעשה שיעבוד שוטף על נכסיו של יחיד, ועל כן חסר תוקף משפטי.

אבן קיסר טוענת כי תפיסת הלוחות נעשתה כדין, שכן לזכותה רשום היה משכון חתום על ידי החברה, וכי בתום לב לא נרשם משכון זה ברשם החברות. לחילופין, טוענת אבן קיסר כי פעלה על סמך המשכון השני, אשר נחתם על ידי מר צבעוני ונרשם ברשם החברות. לחילופי חילופין הציגה אבן קיסר חשבוניות ותעודות משלוח שהונפקו עבור הסחורה, עליהן מודפסת תניית שימור בעלות. על פי תניית שימור הבעלות, הרי ש" הסחורה תשאר בבעלות אבן קיסר עד למועד קבלת מלוא התמורה", ועל כן כל שעשתה אבן קיסר היה תפיסה של מיטלטלין אשר היו בבעלותה והוחזקו בחצרי החברה.

הכונס הזמני טוען לעניין תניית שימור הבעלות, כי משתפסה אבן קיסר את הלוחות באמצעות הליכי ההוצל"פ על יסוד מימוש המשכון, הרי שהביעה דעתה כי הלוחות אינם עוד בבעלותה, ועל כן המימוש באופן זה עומד בניגוד לטענת שימור הבעלות. כן מציין הכונס הזמני כי טענת שימור הבעלות עלתה רק במסגרת הליך זה, ולא הועלתה על ידי אבן קיסר, הן בהליכי ההוצל"פ והן בדיונים בהם נכחה אבן קיסר אשר התקיימו בעניינה של החברה במסגרת בקשתה, שנדחתה, לצו הקפאת הליכים. עוד טוען הכונס הזמני, כי אבן קיסר עצמה פעלה בניגוד לתניות אחרות המופיעות על גב החשבוניות ותעודות המשלוח. על כן, טוען הכונס הזמני, יש לדחות את טענת אבן קיסר לשימור בעלותה בלוחות, בין אם בשל היותה טענה הסותרת את פעולותיה למימוש במסגרת ההוצל"פ, ובין אם בשל כך שאבן קיסר עצמה לא ראתה בתניות המופיעות על החשבוניות ותעודות המשלוח ככאלו המחייבות את לקוחותיה או אותה. בכל מקרה, כך הכונס הזמני, הרי שככל שפעלה אבן קיסר על פי טענתה לשימור הבעלות, הרי שטענה זו תקפה אך ורק בנוגע ללוחות אשר סופקו על ידה לחברה, ואשר נתפסו, וכי עליה להעביר לחזקתו לוחות אשר נתפסו ואשר סופקו לחברה על ידי ספקים אחרים.

לאחר שעיינתי בטענות הצדדים ובתגובת הכנ"ר, ולאחר ששמעתי הצדדים בדיון, ניתנת החלטתי זו:

1.         אין עוררין כי המשכון על פיו פעלה אבן קיסר נחתם על ידי החברה. הואיל וזה לא נרשם ברשם החברות, ואף אם היעדר הרישום ברשם החברות נעשה בשוגג ובתום לב - טענה שנטענה על ידי  אבן קיסר בעלמא, בלא כל הסבר או ראיה - הרי שהמשכון בטל כלפי הכונס הזמני על פי סעיף 178 לפקודת החברות. לאור זאת אני קובעת כי תפיסת לוחות האבן על ידי אבן קיסר על בסיס המשכון הראשון בטלה כלפי הכונס הזמני.

2.         כמו כן, אין באפשרותי לקבל את טענת אבן קיסר כי פעלה גם על בסיס המשכון אשר נחתם על ידי מר צבעוני. אף לו זה היה תקף, הרי שאבן קיסר לא עמדה בנטל המוטל עליה להראות כי המשטחים אשר נתפסו על ידה אכן נרכשו על ידי צבעוני, או כי הייתה לה כל זכות בהם. מסקנתי זו מתחזקת נוכח מכתב רואה החשבון של החברה, כפי שצורף לתשובתו של הכונס הזמני, על פיו מיום שהוקמה החברה כלל לא בוצעו הזמנות מאבן קיסר על ידי מר צבעוני. לאור זאת אני קובעת כי אבן קיסר לא יכולה הייתה לתפוס הלוחות גם על פי משכון זה.

3.         נותר, אם כן, לבחון האם יש ממש בטענותיה של אבן קיסר כי הלוחות אותם תפסה נותרו למעשה בבעלותה, וזאת לאור תניית שימור הבעלות המופיעה על החשבוניות ותעודות המשלוח. במסגרת הליכי ההוצל"פ שניהלה אבן קיסר כנגד החברה, לא בא כל זכר לטענת שימור הבעלות העולה רק עתה, ולמצער לא הוצגה בפני כל ראיה או אסמכתא כי אבן קיסר פעלה במסגרת הליכי ההוצל"פ על בסיס טענה זו. כן תמוה היעדרה של טענה זו מהדיונים שהתקיימו בבקשת החברה להקפאת הליכים, ואף מהסכם הפשרה אשר נחתם בין החברה ואבן קיסר זמן קצר עובר להיקלעותה להליכי חדלות פירעון. אין באפשרותי להסכים להעלאת טענה זו עתה לראשונה, משהפכה החברה לחדלת פירעון ומשמונה לה כונס נכסים זמני מטעם הבנק, הטוען לעדיפות השעבוד השוטף על פני המשכון.

אף לו נכונה הייתי לקבל את טענת שימור הבעלות, הרי שלאור טענות הכונס הזמני ספק בעיני אם יש לה כל נפקות. אבן קיסר עצמה התעלמה מהתניות השונות המופיעות על גב החשבוניות ותעודות המשלוח שהיא עצמה הנפיקה, ובכך למעשה ויתרה עליהן. אף ההיגיון העסקי של תנייה זו מוטל בספק. שהרי הן אבן קיסר והן החברה ידעו כי אחסון משטחי האבן בחצרי החברה נועד לצורך מכירתם לאחרים.

4.         אבן קיסר הגישה תצהירים מטעם מנהל השיווק שלה, לתמיכת טענותיה. בכתבי טענותיה, כמו גם בתצהירים, נטען שתניית שימור הבעלות מופיעה מזה למעלה מ-12 שנה, ומנהל השיווק חזר על טענה זו בחקירתו. משנחקר מדוע לא הועלתה טענה זו במסגרת ההליכים הקודמים, הן בהוצל"פ והן בהקפאת ההליכים, טען כי ממילא ראתה אבן קיסר את לוחות האבן ככאלה שנותרו בבעלותה כל עוד לא שולמה תמורתם, ועל כן כלל לא מצאו לנכון להעלות טענה זו. תמוהה ככל שתהיה טענה זו, על פיה נמנעה אבן קיסר מלטעון לבעלות על הלוחות מתוך השערה סובייקטיבית שלה כי תניית הבעלות תעמוד לה, הרי שלא מצאתי מדוע נמנעה החברה מלהעלות טענה זו בהליכים הקודמים, או אף להעלותה על הכתב בהתכתבויות שונות שהתקיימו בתקופה בה נקלעה החברה להליכי חדלות פירעון, לרבות בהסדר שערכה החברה עם אבן קיסר.

5.         לאור זאת באתי לכדי מסקנה כי תניית שימור הבעלות הנטענת מתמצה בכתיבתה באופן סטנדרטי על כל חשבונית ותעודת משלוח שאבן קיסר מנפיקה, בלא שאבן קיסר עצמה רואה בסחורה הנמכרת ככזו אשר הבעלות בה נותרת ברשותה לאחר מסירתה לרוכש. מסקנתי זו מתחזקת נוכח פועלה של אבן קיסר במסגרת הליכי ההוצל"פ על בסיס המשכון, בלא שטענת שימור הבעלות עלתה שם בכלל, כך הביעה אבן קיסר דעתה כי הבעלות במשטחים עברה לחברה, ועל כן חל עליה המשכון, אף אם זה הוכח כלא תקף.

אין ליתן לאבן קיסר הזדמנות לבצע עתה מקצה שיפורים לבסיס טענותיה לזכות בנכסים אשר נתפסו, וזאת לאחר שגילתה כי המשכון אשר על פיו פעלה אינו תקף כלפי הכונס הזמני; זאת, בוודאי כאשר המדובר בטענות הסותרות זו את זו באופן חזיתי.

6.         לאור האמור לעיל, הבקשה מתקבלת, ואני מורה לאבן קיסר להעביר לחזקת הכונס הזמני את כל לוחות האבן שנתפסו בחצרי החברה. הכונס הזמני יודיע לאבן קיסר מהו האתר אליו יועברו הלוחות, ואבן קיסר תעבירם לשם בתוך 7 ימים. הוצאות ההעברה תחולנה על אבן קיסר.

כן אני דוחה את עתירת אבן קיסר כי הכונס הזמני ישא בהוצאותיה לתפיסת המיטלטלין ואחסנתם. תפיסת המיטלטלין נעשתה על ידי אבן קיסר על בסיס משכון שאינו תקף, ותוך ניסיון להעלות טענות סותרות בניסיון למנוע את העברתם לטוען לזכות האמיתית בהם, ואין לה להלין אלא על עצמה.

אבן קיסר תשא בהוצאות הכונס הזמני ושכ"ט עו"ד בסך 30,000 ש"ח בצירוף מע"מ. סכום זה ישא הפרשי הצמדה וריבית כדין, מהיום ועד ליום התשלום בפועל.

המזכירות תודיע לצדדים על המצא ההחלטה לרשותם החל מהיום.

היום כ"ב בכסלו, תשס"ח (2 בדצמבר 2007) בהעדר הצדדים.