החלטה בתיק פשר 2136/02

מונחת בפני בקשתו של כונס הנכסים של חברת נגה השקעות בטכנולוגיות בע"מ, שעיקרה חיובו של מר אלי אוזן להשיב לקופת החברה מיליון דולר ארה"ב אשר הועברו מהחברה לחשבונו הפרטי.

הבקשה העיקרית קבועה לדיון ולחקירות ביום 30.11.05. הסוגיות אשר יש להכריען עוד טרם הדיון הינן טענתו של מר אוזן כי הבקשה אינה מתאימה להתברר במסגרת בקשה למתן הוראות וכמו כן בקשתו החלופית לגילוי מסמכים, להזמנת עדים, כפי שפורטו בבקשתו מיום 5.6.05.

נוסף לעדים אלו, מבקש מר אוזן כי תוזמן לדיון מנהלת מחלקת החקירות של הרשות לניירות ערך, ותציג במסגרת זו מסמכים וחומר חקירה לא מועט, אשר הגיע לידי הרשות במסגרת חקירה שהיא מנהלת על התנהלותה של קבוצת נגה. למותר לציין, כי הרשות מתנגדת נחרצות לבקשה זו. בנוסף לאמור לעיל, טוען המבקש, מר אוזן, גילוי מסמכים, וכן קובל על העובדה כי הכונס לא צירף תצהיר לתגובתו וזאת, לטענתו של מר אוזן, בניגוד לסדר הדין האזרחי.

אדון בטענות אלה כסדרן;

מעיון בכתבי הטענות של הצדדים, ובמיוחד בכתב טענותיו הארוך והמפורט של מר אוזן עצמו, עולה מסקנה ברורה כי עצם העברת הכספים מהחברה לחשבונו הפרטי של מר אוזן, אינה שנויה כלל ועיקר במחלוקת. כמו כן, אין מחלוקת כי הכספים לא הוחזרו במישרין לחברה, זאת אף לשיטתו של מר אוזן עצמו. אף לגרסתו של מר אוזן, הועברו הכספים לצד ג', במסגרת עסקה של החברה, ומשם לכאורה הוחזרו לחברות קשורות , כאשר חלק מן הכספים למצער, הוחזרו על דרך של פרעון חובות או קיזוז. דומה, כי המחלוקת העובדתית המרכזית שיש לבררה במסגרת הבקשה דנן, קשורה לטענתו זו של מר אוזן. כמו גם "לנתיבם" של אותם כספים. יתר השאלות השנויות במחלוקת הינן משפטיות בעיקרן, כך למשל השאלה, האם רשאי מר אוזן לקזז את חובו הנטען (והמוכחש) לחברה כנגד כספים אשר שולמו לכאורה מחברה בבעלותו לחברות אחרות בקבוצת נגה.

כבר בשלב זה אעיר כי לכאורה עומדת בדרכו של מר אוזן בענין זה מסוכה משפטית לא קטנה, אשר רק אם יוכל לדלק מעליה בהצלחה, יהיה מקום לבירור עובדתי נוסף (אשר אף הוא אינו מורכב במיוחד) בכל הנוגע לקיומם וסכומם של אותם תשלומים שהועברו לכאורה מהחברה בבעלות מר אוזן לקבוצת נגה.

לאור כל האמור לעיל, אין מקום לטענתו של מר אוזן, כי הבקשה אינה הולמת בירור באמצעות בית משפט של חדלות פרעון. לא זו בלבד, כי המחלוקת העובדתית אינה סבוכה במיוחד, וניתנת לבירור יעיל והוגן ע"י חקירת מספר עדים מוגבל, שיוכלו לשפוך אור על המחלוקת, אלא שלא בכדי העיר הכונס  כי הבקשה דומה מאוד במהותה לפן האזרחי של בקשה לפי סעיף 374 לפקודת החברות, ובענין זה אין אלא להסכים עם טענת הכונס וכונס הנכסים הרשמי, כי סמכותו של בית משפט  של חדלות פרעון בבקשות כאלה, הינה רחבה. כך למשל, בבקשות מסוג זה המצויות במומחיותו המיוחדת של בית משפט של חדלות פרעון, ניתן לערוך בירור עובדתי מקיף החורג בהרבה מן המקובל בדיון בבקשות "רגילות" למתן הוראות. דברים אלה פורטו בהרחבה באסמכתאות שהציג הכונס בכתב התשובה שהגיש, ואין לי אלא לחזור ולהפנות לאמור בהן. בשולי נקודה זו אוסיף ואעיר, כי כונס הנכסים, בהיותו בעל תפקיד המהווה "ידו הארוכה של בית המשפט" פטור במפורש, לפי ההלכה הפסוקה מהגשת תצהיר, ואי לכך לא היה כל מקום לבקש את דחית הבקשה על הסף מטעם זה. אין בכך כמובן, בכדי למנוע מבית המשפט לקבוע, בסופו של דבר,כי משקלן הראייתי של חלק מהעובדות אותן טוען הכונס (בעיקר כאלו אשר באו לו משמעית אנשים אחרים) הינו נמוך ביותר.

אי לכך, דין טענות הסף להידחות.

משהגענו לכאן, הגיעה העת לדון בסוגית העדים וגילוי המסמכים; לאחר שעיינתי בבקשתו של מר אוזן, החלטתי כי יזומנו לדיון הדים הבאים:

א.         רו"ח שאול דאנגולי.

ב.         מר איציק גולדנברג.

ג.          רו"ח חיים בר זיק.

ד.         מר עמוס אידלסון או מר ישראל מאור, לפי בחירתו של מר אוזן.

במסגרת זו הינני מורה לעדים דנן להגיש תצהיריהם לתיק בית המשפט וזאת תוך 14 יום ממועד החלטתי זו.

טוב יעשה המבקש אם יתן דעתו כי לכשיגיש בקשה רשמית להזמנת העדים הללו יחוייב בהפקדת סכום במזומן להבטחת הוצאותיהם. בכל האמור במסמכים אשר ביקש מר אוזן כי יוגשו בידי רו"ח דאנגולי, ניתן אישור כמבוקש לפריט ג' - כרטסת הנהלת החשבונות של מר אוזן בחברה. לא מצאתי לנכון להורות על הבאת יתרת הפריטים, באשר דומה כי חלקם קשורים אך באופן עקיף לבירור המחלוקת העומדת על הפרק, וחלקם האחר נראה בלתי רלוונטי לחלוטין, כך למשל, אין כל צורך בהבאת הכרטסות המעידות על העברות הכספים בין החברות השונות בקונצרן, כאשר דומה כי אין מחלוקת שהחברות התנהלו תוך ערבוב נכסים.

בשולי נקודה זו ראוי יהיה להעיר כי חשיפת חלק מהחומר המבוקש, עשוי, כטענת הרשות לניירות ערך, לפגוע בחקירה שהיא מנהלת. וזאת בלא שתהיה לכך כל הצדקה ענינית בבחינת סיוע לבירור יעיל והוגן של הבקשה.

מסיבות אלה, ואף ביתר שאת, הינני דוחה את בקשתו של מר אוזן לזמן לחקירה את מנהלת מחלקת החקירות של הרשות לניירות ערך. בקצירת האומר אעיר כי ישנו טעם רב בטענת הרשות, כי בקשה זו מנוגדת לדין ולפסיקה. זאת ועוד; אף הטעם הענייני מאחורי חקירה שכזו הינו מועט ותמוה, וזאת בלשון המעטה.

עתה לא נותר אאל לדון בסוגיה האחרונה - גילוי המסמכים אותם מבקש מר אוזן;

לאור מהותה וחומרתה של הבקשה שהוגשה כנגד מר אוזן, ולאור העובדה כי הכונס עצמו גרס לכאורה בהליך אחר, כי אין מניעה ליתן למר אוזן זכות עיון ברובם של המסמכים, אזי דומה כי אין מניעה מלהעתר חלקית למבוקש, ולו למען מראית פני הצדק. לאור האמור לעיל, יהיה מר אוזן זכאי בכפוף לנשיאה בהוצאות הצילום וכל הוצאה סבירה אחרת שתידרש לצורך כך , לעיין במסמכים המבוקשים על ידו. הכונס יהיה רשאי לסרב לחשוף מסמכים ספציפיים אשר לטענתו חל עליהם חסיון, או קיימת סיבה מוצדקת אחרת להמנע מלחושפם בפני מר אוזן.