החלטה בתיק פשר 2129/03

בקשה זו, אשר הוגשה על ידי הגברת רובננקו ציפורה ומר רובננקו יצחק (להלן: "המבקשים"), הם  רעייתו ובנו של החייב רובננקו שמואל המצוי בכינוס נכסים (להלן: "החייב"),  עניינה עיכוב ביצוע החלטתי מיום 21/9/2006 בבש"א 14895/05.

1.         באותה החלטה הוריתי כי הליכי מימוש של חלק מהבניין הידוע כגוש 6392, חלקה 29 בגבעת שמואל (להלן: "הנכס") ימשכו בהתאם למתווה אותו פרטתי בהחלטתי מיום 27/6/2006 בבש"א 2280/05. על פי מתווה זה ימומש הנכס במשותף על ידי המנהל המיוחד אשר מונה לחייב, וטוען כי הענקת הנכס לבן החייב הינה הענקה בטלה,  והבנק , הטוען לנשייה מובטחת בנכס מכוח משכנתא על זכותו הנטענת של בן החייב. כל זאת, תוך הפקדת תמורת הנכס בקופת הבנק, וזאת בכפוף להמצאת כתב שיפוי מטעם הבנק להשבת הכספים, וזאת במידה ויתברר כי זכותו של הבנק בנכס נופלת מול זכותו של המנהל המיוחד וקופת הכינוס.

            לא למותר לציין כי בקשת עיכוב ביצוע זו אינה נוגעת להחלטתי מיום 27/6/2006, עליה לא ערערו המבקשים . עניינה של הבקשה דנן, כאמור, בעיכוב החלטתי מיום 21/9/2006 שעניינה דרך מימוש הנכס, להבדיל מעצם ההחלטה לממשו  על פי המתווה שפורט בה, החלטה אשר הפכה חלוטה .

2.         המבקשים טוענים כי מימוש הנכס במסגרת תיק הפש"ר, ולא במסגרת תיק ההוצאה לפועל אשר נפתח מכוח זכויותיו הנטענות של הבנק בנכס, יגרום להם נזק בלתי הפיך, ולפיכך עותרים כי מימוש הנכס ייעשה על ידי בא כוחם ועל ידי בא כוח הבנק, במסגרת ההוצאה לפועל.

3.         הוראות הדין הרלוונטיות לצורך בירורה של בקשה לעיכוב ביצוע מצויות בתקנה 466 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד- 1984, בה נקבע הכלל לפיו "הגשת ערעור לא תעכב את ביצוע ההחלטה שעליה מערערים". אל מול תקנה זו,  עומדת תקנה 467 לתקנות סדר הדין האזרחי כחריג לכלל זה, ומתירה עיכוב ביצוע ההחלטה לשיקול דעתו של בית המשפט אשר נתן את ההחלטה. התנאים להפעלתו של חריג זה, כפי שנתגבשו בהלכה הפסוקה, הינם שניים:

א.         קיימים למערער סיכויים טובים להצליח בערעור.

ב.         בחינת "מאזן הנוחות" מלמדת כי אם לא יעוכבו ההליכים - יגרם למערער (בהנחה שיזכה בערעורו) נזק, באופן זה שיהיה זה קשה או מן הנמנע להשיב המצב לקדמותו.

4.         אשר לסיכויי הערעור , סבורה אני כי אלו קלושים ביותר. ודוק; החלטתי מיום 27/6/2006, בה הושת המתווה למכירת הנכס במשותף על ידי המנהל המיוחד והבנק הפכה חלוטה , ואילו עתה מנסים המבקשים לעקוף את החלטתי זו באמצעות תקיפת צו איסור הדיספוזיציה אשר ניתן לבקשת המנהל המיוחד, ומנע את ניסיונם של  המבקשים לממש את הנכס בהוצאה לפועל . למותר לציין כי המבקשים תמכו בבקשת המנהל המיוחד להורות על ביטול ההענקה , היא הבקשה במסגרתה הוחלט על מתווה המימוש, ואף התייחסתי לכך במסגרת החלטתי שם.

5.         אשר לטענות בדבר הנזק שיגרם ; אין בטענות המבקשים כדי למנוע את מימוש הנכס, וכל טענותיהם מתמקדות למעשה בנזק שעלול להיגרם להם כתוצאה ממימושו בשיתוף המנהל המיוחד . אין בידי לקבל את טענות אלו, אשר יש בהן במשתמע הטלת דופי בפועלו של המנהל המיוחד, הפועל כפקיד בית המשפט להשאת תמורת הנכס, ואף יניח בבוא העת את הבקשה לאישור המכר בפני בית המשפט.  זאת ואף זאת; איני סבורה כי יש בטענות בדבר מקסום המחיר בעד הנכס כדי להעיד על נזק שעלול להיגרם למבקשים באופן שייטה את מאזן הנוחות לטובתם. ודוק; אין מניעה כי המבקשים יפנו רוכשים פוטנציאליים במסגרת הליך המימוש, ככל שיחפצו לעשות כן .

6.         לאור האמור לעיל, דין הבקשה להידחות.

            נסיבות העניין, ישאו המבקשים בהוצאות המנהל המיוחד ובשכ"ט עו"ד, בסך 15,000 ש"ח בתוספת מע"מ כדין, צמוד מהיום ועד ליום התשלום בפועל.

המזכירות תודיע לצדדים על המצא ההחלטה לרשותם החל מהיום.

היום כ"ח בכסלו, תשס"ז (19 בדצמבר 2006) בהעדר הצדדים.

תפארת התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: