החלטה בתיק פשר 2124/05

עסקינן בבקשת המבקשת, חברת פניקס דיימונט (חברה זרה), למתן צו פירוק כנגד המשיבה, חברת יוסי קוזי יהלומים בע"מ (להלן: "המשיבה" ו/או "החברה").

1.         בקשת הפירוק מתבססת על חוב חלוט לאור פסק דין מיום 4/5/2004 במסגרת ה"פ 256/04 בבית המשפט המחוזי בתל אביב, אשר אישר פסק בורר שניתן ביום23/11/2003 כנגד המשיבה. בנוסף,  פסק בית המשפט המחוזי באותו פסק דין הוצאות כנגד החברה בסך 30,000 ש"ח. פסק הבוררות חייב את החברה לשלם למבקשת את הסכומים הבאים:

א.         סך של 3,026,701$, סכום הנושא ריבית דולארית בשיעור 5% מיום 29/1/2003 ועד לתשלום בפועל.

ב.         הוצאות בוררות בתוספת שכ"ט עו"ד בסך 150,000 ש"ח כולל מע"מ.

2.         לטענת המבקשת, מתוך סכום החוב נתפסו יהלומים וכספים של המשיבה בסך כולל של 1,010,371$, אולם עד למועד הגשת הבקשה, נותרה החברה חייבת סכום העולה לטענתה על 2,000,000$ ללא חישובי ריבית והצמדה, וזאת בנוסף לסכומי ההוצאות שנפסקו לטובתה, הן במסגרת הליך הבוררות והן בבית המשפט המחוזי.

3.         המשיבה אינה חולקת על כך שקיים חוב חלוט, אולם לטענתה, אין באפשרותה לפרוע את החוב מכיוון שהמבקשת היא שמחזיקה בכ- 30% מהון מניות המוצא של המבקשת (להלן: "האחזקות"). למעשה, מבקשת המשיבה לפרוע את חובותיה באמצעות אחזקותיה הנטענות בחברה המבקשת.

            לטענתה, היקף הפעילות של המבקשת מגיע לכדי עשרות מיליוני דולר בשנה, ויש לה נכסים רבים, מוחשיים ובלתי מוחשיים. המשיבה טוענת כי שוויין של אחזקותיה במבקשת, עפ"י כל תחשיב חשבונאי, עולה על גובה החוב העומד בבסיס הבקשה, וכי העברת תמורת מימוש האחזקות לידי המבקשת תוביל לפירעון החוב הנתבע. אלא, שלטענתה, המבקשת מונעת מבעדה גישה לנתונים בסיסיים היכולים לטענתה לספק בסיס ותשתית לחישוב שווי אחזקותיה ושומתן הכספית. אשר על כן, טוענת המשיבה כי המבקשת מנצלת באופן בלתי הוגן את שליטתה באותם נתונים, כמו גם את היותה חברה זרה אשר יכולת האכיפה כנגדה מוגבלת ומורכבת, ועושה שימוש בבקשת הפירוק ככלי ניגוח וכאמצעי לחץ נגדה.

            עוד טוענת המשיבה כי המבקשת גרמה לה לאובדן כספים, עת לא פעלה כנדרש וכמתבקש לטענתה בקשר עם חובות צדדים שלישיים, בעיקר חובות של לקוחות מארצות הברית. המבקשת טוענת כי לאחר מתן פסק הבוררות, פנו נציגים מטעמה לנציגי המבקשת, וביקשו עמדתם באשר לטיפול באותם חובות, שלא נגבו במהלך עסקיה הרגילים של החברה מפאת קשיי גבייה. לטענת המבקשת, פנייתה נותרה ללא מענה, ויש להורות עתה על קיזוז אובדן הכספים שנגרמו לה לכאורה.

לאחר שעיינתי בטענות הצדדים, ולאחר שטענותיהם נשמעו במסגרת הדיון אשר נערך בפני, ניתנת החלטתי זו:

4.         אכן, עסקינן במצב בו בירור הטענות ההדדיות באשר לסבך האחזקות שבין המבקשת למשיבה עשוי לייתר בסופו של יום את הליך הפירוק. ודוק, ייתכן ומיצוי הליך הערכת השווי של אותן אחזקות יאפשר את מימושן על ידי המשיבה על מנת לפרוע את החוב.

יחד עם זאת, לא אוכל להסכים לניסיונה של המשיבה לאחוז במקל משני קצותיו. בדיון שנערך בפני הודיע ב"כ הכנ"ר כי בהסכמת המבקשת, הונחו בפני המשיבה שתי הצעות אשר קבלה של אחת מהן על ידי המשיבה עשויות היו לייתר את מתן צו הפירוק:

א.         האחת כספית, ובמסגרתה תופקד ערובה לכיסוי החוב, עד שיתבררו טענות הצדדים בערכאות נפרדות. בכך היה כדי לייתר את הדיון כליל ולמחוק את בקשת הפירוק.

ב.         האחרת דיונית, ובמסגרתה ימונה אדם מוסכם כבעל תפקיד אשר יבדוק את טענותיהם ההדדיות של הצדדים.

            אלא שהמשיבה בחרה שלא להיענות לאף אחת מן מההצעות. לטענתה, המבקשת הינה הנושה היחיד, ודי בכך לטענתה כדי לדחות את בקשת הפירוק. כל זאת, ובלבד שיתאפשר לה לקבל מהמבקשת נתונים בדבר שווי אחזקות החברה אצלה.

5.         אין לי אלא להצר על התעקשותה של המשיבה שלא להענות להצעות הכנ"ר, אשר היה בהן כדי למנוע את הליך הפירוק. עסקינן בחוב חלוט אותו המשיבה אינה מסוגלת לפרוע מניה וביה , יהיו טענותיה כנגד המבקשת אשר יהיו. יתר על כן, המשיבה מודה בקיומו של חוב בלתי נפרע זה.  כמו כן נחקר בפני על תצהירו, מר ריימונד כהן, עד מטעם המבקשת. חקירתו לא ערערה את עילת הפירוק. ודוק; חקירה קצרה זו שהתנהלה בפני, עניינה טענותיהם ההדדיות של הצדדים, אשר אין בהן כדי לערער על עצם קיומו של החוב .

6.         במצב דברים זה, אין מנוס אלא ליתן צו פירוק. כל טענה אשר יש לחברה בדבר אחזקותיה במבקשת, סופה שתתברר על ידי בעל התפקיד אשר ימונה לצורך כך . כאן המקום לציין, כי במידה ויוכח כי אכן צודקת המשיבה בטענותיה, ואף כי אין לה נושים אחרים לבד מהחברה המבקשת, הרי שלא תהיה מניעה מלהסדיר את החוב ולבטל את הליכי הפירוק.

7.         סוף דבר; אני נעתרת לבקשת הפירוק. משלא השכילו הצדדים להגיע להסכמה על זהות המפרק הרי שהכנ"ר מתנה כמפרק, והוא שיציע מנהל מיוחד, או יבקש מבית המשפט לעשות זאת.

            על פי הבקשה שהוגשה לבית משפט זה, ולאחר שהודעה על דבר בקשת הפירוק פורסמה כדין והומצאה תעודה מאת הרשם לפי תקנה 7 לתקנות החברות (פירוק), התשמ"ז-1987, ניתן בזה צו פירוק לפיו:

א.         החברה הנ"ל תפורק בידי בית-משפט על פי הוראות חוק החברות, תשנ"ט-1999 ופקודת החברות [נוסח חדש], התשמ"ג-1983.