החלטה בתיק פשר 2086/05

1.         ביום 10.4.05 הגיש החייב בקשה למתן צו לכינוס נכסיו ולהכרזתו פושט רגל.

            בהמלצת הכנ"ר ניתן צו כינוס נכסים, והוא חוייב בתשלומים חודשיים בסך 400 ש"ח החל מיום 1.5.05. דא עקא, לקראת מועד הדיון בבקשה להכרזתו פושט רגל, הגיש הכנ"ר חוות דעת בה הומלץ לבטל צו כינוס הנכסים ולדחות הבקשה לפש"ר, זאת מן הטעם כי חובותיו של החייב לא נוצרו בתום לב. בשאלה זו חלוקים הצדדים.

            להלן העובדות הצריכות לענין:

2.         בבקשה שהגיש החייב צויין על-ידו כי היקף חובותיו מגיע לכדי 977,000 ש"ח וכי בלשכת ההוצל"פ אוחדו תיקיו,  והוא אף הוכרז כחייב מוגבל באמצעים.

בתצהיר שצרף החייב לבקשתו צויין כי מאז 1991 הוא עבד כעצמאי בתור נהג ומוביל בטון במשאיות עם מערבלי בטון.

עוד הצהיר כי בשנים 1995 ו-1996 רכש שני מערבלי בטון (משאיות). לצורך זה לקח הלוואות מהבנק. ואולם אחת מהמשאיות נגנבה והביטוח שילם לו רק מחצית מערכה, והמשאית האחרת עוקלה בגין חוב לבנק. עוד הוסיף כי בהעדר משאיות הפסיק החייב לעבוד, לא יכול היה לעמוד בתשלומים לספקים ונושים, ונפתחו נגדו תיקים בלשכת ההוצאה לפועל.

אף עבודה נוספת בה שלח החייב ידו - גידול עופות - התבררה, לטענתו, כלא רווחית, וכתוצאה ממנה נצברו לחייב חובות נוספים.

עוד צויין בתצהיר כי מאחר שבשנים 1995-2002 לא שילם החייב לרשויות המס, נוצרו לו חובות נוספים בסך כ-630,000 ש"ח.

3.         עמדת הכנ"ר, כפי שהובאה בחוות דעתו מיום 11.4.06 ובדיון שקויים ביום 23.4.06, הינה כי חובות החייב נוצרו שלא בתום לב. בענין זה הסתמך הכנ"ר על בדיקת תביעות החוב שהוגשו נגד החייב, מהן עולה (בשונה מהחובות על פי הצהרתו) כי הרוב המכריע של הסכומים בגינם הן הוגשו, הינם בגין חובות לרשויות המס. (מתוך כלל החוב, העומד על 798,889 ש"ח, 724,361 הינו חוב לרשויות המס ו-36,286 ש"ח - למרכז לגביית קנסות, כאשר החוב לרשויות המס נובע מהוצאת שומות על פי מיטב השפיטה, והחוב למרכז לגביית קנסות מקורו בקנסות שהוטלו על החייב בתיקים פליליים (2059/02, 5285/04) שעניינם קבלת דבר במרמה ועשיית מעשה העלול להפיץ מחלה.

עוד מציין הכנ"ר, כי בחקירה שנערכה מטעמו עלה שתצהירו של החייב, לפיו אין לו נכסי מקרקעין, אינו מדוייק, שכן ככתוב בצוואת אמו של החייב: "כל הזכויות במשק מס' 4 במושב אבן ספיר - הרשום על שמי יועברו לבני ראובן שבתאי... למרות רישום הזכויות במשק ע"ש בני שבתאי... חלק מבני יתגוררו במשותף בנחלתי, כשכל אחד ייהנה בזכויות בחלקים הבאים: לבני אורי [החייב - ח'ב'] - יישאר הבית שהוא בונה והמגרש סביב בית זה שהינו קרקע של ½ דונם".

4.         בדיון שנערך ביום 23.4.06, קבעתי כי על החייב להגיש תצהיר מפורט לעניין נסיבות יצירת החובות. בתצהיר שהוגש כאמור חזר החייב על הנסיבות שהועלו בתצהירו הקודם, תוך שהוא מפרט את הנסיבות ליצירת חובותיו השונים. באשר לחובות לרשויות המס טען החייב, כי עד לשנת 1998 עמד במלוא חובותיו כנישום. אולם, בעקבות עיקול המשאית, בשנת 1998, והפסקת עבודתו, נכנס למצב נפשי וכלכלי קשה, חדל לעבוד, ובשל כך לא הגיש דו"חות למס הכנסה. לטענתו, בשלהי שנת 2000 הוא החל "להעסיק" עצמו במכירת ביצים כפעם-פעמיים בשבוע, ואף בגידול עופות. בשנים 2001-2002 הוא נתפס על ידי מועצת הלול, כטענתו, בשל הובלת "כמה תבניות". במקביל ניסה להגיע עם מס הכנסה להסדר, כיוון שלטענתו לא מדובר בחובות "אמיתיים", אלא בקנסות בגין אי דיווח.

ביחס לחוב למרכז לגביית קנסות נאמר בתצהיר כי הקנס הראשון בגין קבלת דבר במרמה (ת"פ2059/02) הוטל עליו עקב רכישת תבניות ביצים תוך תשלום בהמחאות מחשבון שנסגר שנים מספר קודם. לדברי החייב "חשבתי לעצמי שאני ממכירת התבניות והביצים אתן מזומנים להרטמן בע"מ [ספק התבניות - ח'ב']. לא היתה לי כוונה לרמות... בסך הכל עשיתי בתום לב אינני רמאי או גנב" (ר' סע' 11.3.א לתצהיר).

הקנס השני (ת"פ 5285/04) הוטל על החייב בגין הובלת ביצים ללא אישור. בנוסף הוטלו על החייב קנסות משטרה ותעבורה, טרם הגשת הבקשה לפשיטת רגל.

חוב נוסף כנגד החייב הינו חוב לביטוח לאומי. לדברי החייב, נתבע על ידי המוסד לביטוח לאומי, מאחר שלא שילם לאשתו מזונות במשך שלושה חודשים.

5.         יצויין, כי נושיו הפרטיים של החייב לא הגיעו לדיונים שנקבעו, על אף שהוזמנו, ולא הביעו עמדתם לעניין הבקשה, לבד מנושה אחד - "מגדל חברה לביטוח" ו"מגדל שירותי מימון" - שהותיר את ההחלטה בבקשה לשיקול דעתו של ביה"מ.

6.         הכנ"ר, בסיכומיו, חזר על המלצתו לביטול הליכי פשיטת הרגל, נוכח מצבת החובות בעניינו של החייב. לטענתו, בנסיבות יצירת החובות כאמור יש משום חוסר תום לב, ואין החייב ראוי לחסות בצל ההגנה שמעניק הליך פשיטת הרגל.

7.         בסיכומי החייב נטען, כי אחת ממטרות הליך פשיטת הרגל הינה לאפשר לחייב, שאיתרע מזלו ואינו מסוגל לשלם את חובותיו, לפתוח דף חדש בחייו. אין חולק כי לאחר צו הכינוס לא היה כל דופי בהתנהגותו של החייב, שכן הוא עמד בכל החובות המוטלים עליו, שילם התשלומים והגיש הדו"חות במועד, התייצב לחקירות ולכל אסיפות הנושים.

לשיטת החייב, אין בעובדת קיום החוב לרשויות המס, כשלעצמו, כדי לחסום בפניו את הליך פשיטת הרגל ויש לבחון כל מקרה לנסיבותיו. במקרה דנן, כך לטענתו,אי הדיווח לרשויות המס לא היה נגוע במרמה או בניסיון הונאה, אלא נבע ממצב כלכלי קשה.