החלטה בתיק פשר 2051/85
|
בש"א, פש"ר בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו |
2051-85,21074-06
30.4.2007 |
|
בפני : אלשיך ורדה - סגנית נשיא |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
: עו"ד אביחי דרזנר בתפקידו כנאמן על נכסי החייב יורם גיל |
: 1. יורם גיל 2. כונס הנכסים הרשמי עו"ד אליעזר הלפן עו"ד ענבל מנוצ'הרי |
| החלטה | |
מונחת בפני בקשתו של הנאמן לנכסי פושט הרגל יורם גיל (להלן: "הנאמן" ו"החייב", בהתאמה), כי אטיל על החייב תשלום חודשי בסך גבוה, וזאת לפי סמכותי שבתקנה 111 לפקודת פשיטת הרגל. לאחר שעיינתי בעמדות הצדדים, ולאחר שנערך דיון בו העלה החייב טענות סף כנגד הבקשה, ניתנת החלטתי בטענות הסף דנן ; זאת, טרם עריכתו של דיון לגופה של הבקשה.
1. במסגרת הבקשה, מעלה הנאמן טענות קשות ומביא ראיות לכאורה לכך כי החייב חי ברמת חיים גבוהה ביותר, מתגורר בפרוייקט מגורים יוקרתי, משלים לימודים גבוהים ונוסע באורח תכוף לחוץ לארץ, באורח המעלה חשד סביר כי הוא מוסיף לנהל עסקים בלא לדווח ובלא ליידע את הנאמן. כמו כן, קובל הנאמן על העובדה כי החייב נמנע מלהגיש דוחות מסודרים אודות הכנסות והוצאות, ולמעשה - עושה כל שביכולתו כדי לסרבל ולהכשיל את הליכי פשיטת הרגל.
לאור האמור לעיל, מבקש הנאמן כי אקבע שהחייב מנהל רמת חיים גבוהה, תוך שהוא מסתיר את הכנסותיו מנושיו, ואשית עליו תשלום חודשי בסך 20,000 וזאת באורח מפרעי, אשר יכסה את השנים הרבות בהן לא שילם לנושיו מאומה על חשבון חובם.
2. החייב, לעומת זאת, מתנגד נחרצות לטענת הנאמן. אמנם, אין הוא מכחיש כי עד עתה לא שילם תשלום חודשי כלשהו, אולם הוא מכחיש נמרצות את הטענות בדבר הכנסות גבוהות, וטוען כי למעשה הוא "סמוך על שולחנם" של בת-זוגו ושל בנו, ומחייתו כל-כולה על חשבונם.
מעבר לאמור לעיל, מעלה החייב טענות סף רבות אשר לשיטת בא-כוחו המלומד עשויות "לצמצם מאד" את הבקשה או אף לייתרה לחלוטין.
בין היתר, טוען החייב כי הבקשה דהיום חסרת תכלית; לשיטתו, אוסרת פסיקת בית המשפט העליון על פסיקת תשלומים חודשיים רטרואקטיביים, ואי לכך, אין בפני הנאמן אלא שלוש שנים, עד שהחייב (שגילו כיום 62) יגיע לגיל 65 ויצא באורח סופי ממעגל העבודה. מוסיף החייב וטוען, כי בנסיבות אלו, ולאור העובדה כי חובותיו הנטענים מגיעים לכדי מיליונים רבים, לא יהא בתשלום חודשי כל תועלת אמיתית לנושים, ואין בו אלא "כדי לנסות ולהקניט את החייב".
מאידך גיסא, מוסיף החייב וטוען לשיהוי היורד לשורשו של עניין המצדיק את מחיקת הבקשה, באשר אין עסקינן אלא בהמשכה של בקשה שהוגשה לפני שנים ואשר היתה תלויה ועומדת במשך שנים, עד אשר נמחקה מחוסר מעש. בעניין זה, מוסיף החייב וטוען כי תיק פשיטת הרגל נמשך כ-20 שנים, ולשיטתו "מוצה ותם" לפני שנים, כך שהנאמן הנוכחי אינו מנסה אלא להחיות הליך שאבד עליו הכלח.
3. זאת ועוד; מאחר שהחייב מכחיש את עצם חבותו כלפי הנושה העיקרי בתיק, בנק דיסקונט, טוען בא-כוחו כי אין כל מקום לקבוע תשלום חודשי בטרם התבררה בקשתו של החייב לעיון מחדש בהחלטה הקובעת את החבות לבנק (בקשה שנדחתה, אולם ערעור בעניין זה עודנו תלוי ועומד).
לגופו שלן עניין, מכחיש החייב את טיעוני הנאמן בדבר השתכרות גבוהה, ומעלה טיעונים שרובם כלליים וגורפים; החייב שב וחוזר על טענתו, כי קרובי משפחתו הם שממנים את מחייתו באורח וולונטרי, כי היקף נסיעותיו לחוץ לארץ קטן בהרבה מטענת הנאמן, ואין הוא מנהל עסקים משל עצמו, אלא אך מסייע לעסקיו של בנו.
עיקר טענתו של החייב בנקודה זו, היא כי הנאמן הקודם קיבל, לפני שנים, את טיעוניו וקבע כי הוא משתף פעולה כראוי; לשיטת החייב, לא עלה בידי הנאמן הנוכחי "להביא כל ראיה הסותרת את קביעות הנאמן הקודם", ואף מסיבה זו יש לדחות את בקשתו.
4. לאחר שעיינתי בכתבי הטענות, החלטתי כי הדיון הראשון בבקשה יתמקד בטענות הסף שמעלים החייב ובא-כוחו, ורק לאחר מכן, אם אלה תדחנה, יערך דיון שני בו ידון עניין היקף התשלומים החודשיים (ובדרך זו, יכולת ההשתכרות האמיתית של החייב), בכדי לקבוע את מימדי התשלום החודשי, אם יוטל.
לאחר ששמעתי את השלמות הטיעון בעניין טיעוני הסף, אני מוצאת לנכון לדחותן, ולקיים דיון לבירור הבקשה לגופה. זאת, בשל הנימוקים אשר יובאו להלן.
5. טרם אגש להכרעת טענות הסף לגופן, ומאחר ורבות מאותן טענות נוגעות לעצם ולמהות האפשרות לחייב בתשלומים חודשיים, הרי מן הראוי להקדים ולהבהיר את עצם מהותו של מוסד "התשלומים החודשיים " על מטרותיו, השיקולים והאינטרסים המשפטיים והכלכליים הגלומים בו.
בעניין זה אעיר, כי דווקא התקדים המחייב שהעלה החייב עצמו, ע"א 404/87 וסינג נ' ורקר, מבהיר היטב את השקפתו של בית המשפט העליון בנקודה זו, וזאת, בין היתר, בדברים מפורשים שקבע כב' השופט מלץ ז"ל, כדלקמן:
" ההוראה... זכתה לפרשנות בפסיקתו של בית משפט זה, נועדה, על-פי השקפתי, לשרת שתי מטרות. המטרה העיקרית שביסודה היא העמדת כל פוטנציאל הפרעון שיש לפושט הרגל לרשות נושיו. כל משאביו השיוריים, מעבר לצרכי מחייתו, נתונים להישג ידו של הנאמן, יהא מקורם אשר יהא".
זאת, לצד המטרה הנוספת של תחימת אחריותו של פושט הרגל, ושמירה על הכלל כי צרכי מחייה בסיסיים יוותרו בידיו.
זאת ואף זאת; כפי שיובהר בהמשך החלטתי זו, מפרש כב' הנשיא בעניין וסינג את המונח "מקורות הכנסה" (מהם נגזר פוטנציאל הפרעון) בפרשנות רחבה מאד, וקובע אף קביעות עקרוניות וחשובות ביותר בכל הנוגע לנטלי ההוכחה בעימות בין החייב לנאמן בעניין זה.
6. אוסיף ואעיר, כי לא בכדי, אין סעיף 111 לפקודת פשיטת הרגל מזכיר או מתלה את שאלת התשלום החודשי בסוגיות אחרות, משמעותיות אף הן, העולות במהלכה של פשיטת הרגל; בעיקר עסקינן בסוגיות כבדות המשקל של הכרעת תביעות החוב, מצבת החובות הכללית בתיק ומשקלם הסגולי של התשלומים החודשיים במסגרת פרעון חלק משמעותי מן החוב.
התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|