החלטה בתיק פשר 1986/05

1.     הבקשה שבפני הינה בקשה לעיכוב פסק דין אשר ניתן על ידי כנגד המבקשת.  הבקשה הוגשה ביום 23.7.06.

במסגרת פסה"ד קיבלתי את בקשת הבנק המשיב (להלן: "הבנק"), להורות על אכיפת שעבוד שוטף אשר יצרה המבקשת (להלן: "החברה") לטובת הבנק על כלל נכסיה וזכויותיה, ועל אכיפת אגרות חוב נוספות ללא הגבלה בסכום המובטחות בשעבודים קבועים.

הבקשה הוגשה בגין חובות החברה אשר עומדים על למעלה מ- 5 מליון דולר.

עפ"י פסה"ד מונה לחברה כונס נכסים קבוע אשר סמכויותיו לאכוף את אגרות החוב.

בבקשה נאמר כי ב"כ החברה עבר תאונת דרכים, במהלכה נפגע קשה ואושפז בבית חולים לצורך טיפול וניתוחים.

בתקופה שלאחר שחרורו מבית חולים, ביום 16.7.06, יהיה ב"כ החברה מרותק למיטתו ולא יהיה מסוגל לחזור לעבודתו.

עורך דין אחר מהמשרד אשר מייצג את החברה יצא לפגרה ואמור לחזור למשרד רק בסוף יולי 2006.

המבקשת טענה כי בפסה"ד נפלה טעות המחייבת הגשת ערעור, שכן ביהמ"ש טעה במספר עניינים מהותיים כאשר לא קיבל את טענות החברה.

כמו כן, טעה ביהמ"ש בכך שנמנע מליתן צו לבנק המורה להמציא מסמכים, אשר באמצעותם ניתן היה להפריך את טענות הבנק באשר לחוב או לקיומה של עילה למימוש אגרות החוב.

החברה ביקשה לאפשר לה להגיש טיעונים מלאים המצדיקים את עיכוב פסה"ד מיד עם חזרתו של ב"כ המבקשת מחופשה.

עיכוב הביצוע לא יגרום נזק לבנק, שכן הבנק לא ביקש במסגרת התביעה שהגיש כל סעדים זמניים.

לכן, התבקש עיכוב ביצוע פסה"ד עד למתן החלטה בערעור או עד להגשת בקשה משלימה על ידי ב"כ המבקשת ביום 15.8.06.

2.    לאחר שביקשתי את תגובת הבנק, הוגשה תגובה זו ביום 31.7.06.

הבנק טען כי לא הועלתה בבקשה כל טענה מהותית אשר בגינה יש לדחות את ביצוע פסה"ד, והבקשה כוללת רק סיבות אישיות.

כל עיכוב בביצוע פסה"ד יגרום לכך כי גובה החוב כלפי הבנק ילך ויגדל, ואף קיים חשש כי החברה פועלת להברחת נכסיה.

הסיבות האישיות אשר צוינו בבקשה, כואבות ככל שיהיו, אינן רלוונטיות לענין ביצוע פסה"ד.

אין גם מקום לטענות אשר הועלו כלפי פסה"ד, שכן ביהמ"ש התייחס לטענת הקיזוז אשר הועלתה על ידי המבקשת ודחה אותה.

מדובר בפס"ד של 28 עמודים, המבוסס על ראיות ועדויות ולכן לא די לומר כי ביהמ"ש טעה על מנת לעכב את ביצוע פסה"ד.

הבקשה נועדה אך ורק כדי לעכב את ביצוע פסה"ד, ואין בבקשה דבר לענין סיכוי הערעור או סיבות העיכוב.