החלטה בתיק פשר 189/02

א.         ההליך

1.         המבקש הינו מפרקה של חברת נ.ח.ל.פ, המצויה בהליכי פירוק (להלן: "החברה"). שנים קודם שנכנסה להליך הפירוק, נשכרו שירותיה של החברה, כחברה שעיסוקה היה בתחום קבלנות הבניה, לצורך הקמת שכונת מגורים, ובה 80 דירות מגורים, שהוקם כמיזם משותף של משרד הבינוי והשיכון ועיריית חיפה. המיזם נוהל על ידי המשיבה 2, חברת שקמונה, חברה ממשלתית עירונית לשיקום הדיור בחיפה בע"מ (להלן: "שקמונה"), בהתאם לנוהל מיוחד שנקבע על ידי משב"ש לפרויקטים מעין אלה - שיעדו היה הוזלת עלות הדיור לזכאי משרד השיכון.

על פי הנוהל האמור, נרכשה הקרקע על ידי המשתכנים, אשר הזמינו שירותי בניה, תוך קבלת הלוואות סיוע והלוואות לזכאים מבנק מלווה אחד - הוא בנק ירושלים בע"מ (משיב מספר 1).

2.         על פי הנוהל שנקבע על ידי משב"ש, אשר מצא ביטוי בהסכמים שבין בעלי הדין, כולל הסכמים פרטניים, שנערכו בין החברה למשתכנים, נקבע כי כספי הסיוע וההלוואות שיקבלו המשתכנים יופקדו בחשבון מיוחד שיפתח בבנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ (להלן: "בנק מרכנתיל") הוא המשיב 4 בבקשה דידן. ואכן, בהתאם, נפתח חשבון בנק מיוחד שמספרו 269107 בסניף פאולוס השישי של בנק מרכנתיל בו הופקדו כספי המשתכנים, אשר אמורים היו להיות משולמים לחברה, בהתאם להתקדמות קצב הבניה.

3.         על פי החוזה שבין החברה למשתכנים אמורות היו עבודות הבניה להסתיים תוך 20 חודשים - פרק זמן אשר אמור היה להסתיים בסוף שנת 1998.

4.         נראה, כי בהגיע המועד למסירת החזקה בדירות, לא נסתיימו עבודות ההקמה, ובסופו של יום הוגשו נגד החברה שתי תביעות, האחת על ידי שקמונה והשניה על ידי המשתכנים. תביעות אלה נסובו על אי מסירת הדירות במועד, על אי השלמתן וליקוי בניה שונים שנתגלעו בדירות.

5.         כתוצאה מן האמור, טרם שוחררו כל הכספים שהופקדו על ידי המשתכנים בחשבון הבנק. על כן, טוען המפרק, כי בשלב זה, סיימה החברה את כל מטלותיה, לאחר שהדירות נמסרו למשתכנים. לפיכך זכאית החברה לקבל את הכספים המופקדים בחשבון. עוד, טוען המפרק, כי לו אכן תביעותיהם של המשתכנים משקמונה ראויה להישמע, הרי שהכספים המגיעים להם, יגיעו כלכל נושה אחר של החברה שבפירוק, דהיינו על דרך של הגשת תביעת חוב - ותביעה כאמור לא הוגשה- או קבלת אישורו של בית המשפט להמשך ההליכים בתביעה.

על כן, עותר המבקש לסעד של הצהרה, לפיו הכספים המופקדים בחשבון הבנק הינם כספי החברה, והוראה על העברתם לקופת הפירוק.

6.         אציין, כי אם אכן תתקבל טענת המפרק, הרי עדיין קיימת לו משוכה נכבדה בדרך להעברת הכספים לקופת הפירוק, שכן בנק מרכנתיל העלה טענה, אשר הותרה לשלב מאוחר יותר של ההתדיינות, לפיה שועבדו לו הכספים שבחשבון על דרך המחאת זכות שנרשמה.

ב.         טענות המשיבים

7.         המשיבים מתנגדים לקבלת התביעה. בנק ירושלים טוען בתשובתו, כי אמנם ביום 17.6.99 שלח מכתב. ובו הודיע על הסכמתו להורות על שחרור הכספים. אולם אותה עת לא היו ידועות לאנשיו כל העובדות לאשורן - עובדות, הנוגעות למחדלי החברה בעניין השלמת הבניה והליקויים הרבים.

בדיון שנערך ביום 13.10.99 בבית המשפט המחוזי בחיפה, שונו תנאי החוזים שבין הצדדים, תוך מינוי ועדה של שלושה מפקחים, אשר יפקחו על השלמת הבניה. הואיל ומפקחים אלה לא נתנו דו"ח סופי על השלמת עבודות הבניה - ועובדת השלמתן שנויה במחלוקת, על כן, טוען בנק ירושלים כי בעלי הכספים בחשבון הינם המשתכנים. מכל מקום, כספים אלה אינם בשליטת הבנק - אלא, לנוכח החלטתו של בית המשפט המחוזי בחיפה, אמורים להשתחרר לפי הוראת חברת שקמונה.

בסיכומיו מותיר הבנק את ההכרעה לשיקול דעתו של בית המשפט, תוך שימת הדגש על הפגיעה שתגרם למשתכנים אם הבקשה תתקבל, וכן על העובדה כי הסוגיה האם העבודות הושלמו אם לאו עדיין שנויה במחלוקת ונתונה להכרעתו של בית המשפט המחוזי בחיפה.

8.         שקמונה אף היא מתנגדת לבקשה. לשיטתה, לנוכח החלטתו של כב' השופט גריל, בבית המשפט המחוזי בחיפה, אין מקום להעביר את הכספים לחברה, ואלו נותרו כספי המשתכנים.

עוד טוענת ב"כ שקמונה כי עיכוב ההליכים בבית המשפט המחוזי בחיפה אינו מביא למחיקת התביעה המתנהלת בבית המשפט המחוזי בחיפה, במסגרתה תבעה שקמונה את בנק ירושלים. לטענתה, לא הושלמו עבודות הבניה. על כן, דין הכספים, שהינם כספי המשתכנים, לשמש להשלמת עבודות הבניה, אשר החברה טרם השלימתם.

9.         המשתכנים, המיוצגים על ידי נציגות הבית המשותף, מתנגדים אף הם לבקשה. אף הדיירים מפנים להחלטתה מיום 13.10.99, אשר נתנה תוקף להסכמת הצדדים, תוך קביעת מנגנון פיקוח על השלמת פעולות הבניה - אשר לא השלים את מלאכתו. הכספים שבחשבון הינם כספי המשתכנים, אשר ישוחררו אך ורק על פי המנגנון שנקבע בהסכמים ובהחלטה מיום 13.10.99. על כן, משלא עמדה החברה בחיוביה כלפי המשתכנים, הרי אינה זכאית לכספים שבחשבון.

10.        בנק מרכנתיל מצרף דעתו לדעת המבקשת, שכן לשיטתו, הושלמו העבודות זה מכבר. כך נאמר במכתב בנק ירושלים מיום 17.6.99. על כן, דין הכספים להיות משוחררים לטובת החברה וממנה במישרין לבנק מרכנתיל מכח השעבוד העומד לו על כספים אלה.

ג.          דיון

11.        על פי סעיף 10.2 להסכם שבין החברה לכל אחד מן המשתכנים נקבע, כי המשתכנים יפקידו את כספי התמורה המגיעים לחברה בגין ביצוע עבודות הבניה בחשבון משתכנים. על פי סעיף 10.3 ישולמו מתוך החשבון הנ"ל על ידי הבנק המלווה (בנק ירושלים) התשלומים לקבלן לפי התקדמות הבניה ובהתאם לאבני דרך שנקבעו בחוזה, כאשר סעיפים 10.4.3 עד 10.4.6 קובעים את מנגנון שחרור והזרמת הכספים לחברה:

"10.4.3 הבנק המלווה והוא בלבד ישלם מתוך החשבונות הנ"ל את התשלומים הן לקבלן בגין שירותי הבניה והן לכיסוי ההוצאות האחרות בהתאם לחשבונות.

10.4.4 המשתכנים מסכימים כי התשלומים לקבלן על ידי הבנק המלווה יעשו לפי התקדמות הבניה ובהתאם לאבני הדרך ולוח זמנים לביצוע העבודה ובאישור המפקח מטעם הבנק המלווה, ולאחר שהמפקח הצמוד אישר כי ביצוע העבודה נעשה עפ"י התכניות והמפרטים ואושרה בדיקת טיב ותקן.

10.4.5 הבנק המלווה יהא רשאי לשלם לקבלן מקדמות בתנאי שיקבל מהקבלן ערבות בנקאית צמודה בגובה מלוא סכום המקדמה, ולאחר אישור מנהל הפרוייקט. הערבות תופחת מדי חודש בהתאם לקצב התקדמות הבנייה, ותוחזר באופן סופי לידי הקבלן לאחר שישלים את העבודות בגינן ניתנה המקדמה.