החלטה בתיק פשר 1845/06

מונחת בפני בקשתה של חברת ראם סחר וחיפויים בע"מ, למתן צו להקפאת הליכים לפי סעיף 350 לחוק החברות; בסעד זה, כרכה החברה אף סעדים נוספים, בין היתר בקשה ל"הקפאת הליכים אישית" כנגד בעלי המניות, ובקשה לסמכויות ופעולות שונות שיעשו על-ידי הנאמן שימונה לעריכת הסדר נושים לחברה. כמו כן, הוגשה בקשה לקיום דיון דחוף בפגרה, וזאת עקב עיקולים שהוטלו בימים האחרונים על נכסיה.

לאחר שעיינתי בבקשה, מצאתי כי עניין לנו בבקשה המגלה בעייתיות לא מעטה, וכי לא פעם, רב בה הנסתר על הנגלה. זאת, באופן המעורר ספק ביכולתה וזכאותה של החברה לסעדים לפי סעיף 350 לחוק החברות, קל וחומר בדרך של  קיום דיון דחוף במהלך פגרת בתי המשפט, ובדרך של קבלת סעדים דחופים במעמד צד אחד.

1.      חברה המבקשת עוסקת ביבוא, שיווק ואספקה של מוצרים לחיפוי בענף הבניה; בבקשה נטען, באורח לקוני, כי "החברה נקלעה למשבר תזרימי" המאיים על פעילותה. זאת, בנשימה אחת עם הטענה כי חרף זאת, הרי "שהמקצועיות והמוניטין" שלה הביאו משקיע להביע הסכמה א-פריריות לרכוש את פעילותה, או "ליסד פעילות דומה באופן שאחוז מסוים ממחזור הפעילות ישמש לכיסוי חובות החברה".

ראשית , הבקשה חסרה פרטים מהותיים בעניין המשבר שפקד את החברה, ובין היתר נסיבות הקריסה, כולל מועדים רלוונטיים שהביאו את החברה להגיש את הבקשה להקפאת הליכים בעיתוי הנוכחי דווקא.

שנית; הסעיפים העוסקים בהסדר הנושים, מעלים אף הם תמיהות קשות. לא זאת בלבד, שעל פניו דומה כי אין עסקינן במהלך אמיתי של הבראה, אלא בנסיון לערוך "מכירה חפוזה" למשקיע שנבחר מראש - כאשר גורלה של החברה עצמה נותר בערפל. אין צורך להכביר מילים אודות העובדה, כי עניין לנו במצב שראוי לנקוט בו זהירות רבה, וזאת בלשון המעטה. אין צורך להכביר מילים על העובדה, כי מכר שכזה אין בו בהכרח "הבראה" של החברה, וקיימת נטיה בפסיקה לדחות בקשות להקפאת הליכים שכל מהותן הינה העברת הפעילות לגוף אחר, תוך תשלום "תמלוגים" כאלו ואחרים לנושי החברה.

2.        אני מתחזקת בדעתי זאת, נוכח אי הבהירות שנותרה בניסוח "ההסדר", ובשלקיומם של מאפיינים לא מעטים, המורים לכאורה על העובדה, כי יותר מאשר הסדר הבראה, עניין לנו בהסדר אישי של בעלי המניות תחת כסותו של סעיף 350. דבר זה מודגם במקרה הנוכחי לא רק בשל העובדה כי כ-40% מהחוב הבלתי מובטח של החברה הינו לטובת נושים בעלי ערבויות אישיות של בעלי המניות, אלא גם בשל מאפיינים נוספים, אשר קשה להמנע מן המחשבה כי הם מזכירים בקשה להסדר נושים לפי סעיף 19א לפקודת פשיטת הרגל דווקא.

בלא לקבוע מסמרות, בשלב זה, הרי שצירופן של תמיהות אלו יחדיו, ובעיקר העדר תוכנית הבראה אמיתית, יוצר שיקול כבד משקל כנגד הענקת הסעד, קל וחומר שלא לאלתר ובעת הפגרה, בטרם ניתנה זכות תגובה לנושים ולכונס הנכסים הרשמי.

3.   זאת ואף זאת; דומה, כי את מרבית הפעולות המאוזכרות בבקשה, כולל שימור מוניטין וחוזים שניתן לקיימם, יכול לבצע אף מפרק בעל הוראות מתאימות מבית המשפט, ואין כל צורך בהקפאת הליכים דווקא. יתכן, כי מפרק יוכל לבדוק ביתר קלות את התנהלות החברה, נסיבות קריסתה, ואת האפשרות לערוך התמחרות ראויה על פעילותיה ונכסיה.

שיקול נוסף, המעלה תמיהה, האם דרושה הקפאת הליכים הינו כדלקמן: מן הבקשה עולה כי אין היא מעסיקה אלא חמישה עובדים בלבד (סעיף 17 לבקשה). אעיר, כי החברה לא פירטה האם וכמה מאותם עובדים הינם בעלי המניות או קרוביהם.

4.   סוף דבר; הבקשה שבפני, רב בה הנסתר על הנגלה, ולעת עתה לא שוכנעתי כי החברה דנן ראויה לסעד הקפאת הליכים. אי לכך: הבקשה לקיום דחוף בעת הפגרה נדחית בנוסח זה, וכן הבקשה למתן סעדים במעמד צד אחד; הבקשה תועבר לתגובת הנושים המובטחים והמהותיים של החברה, בתוך 7 ימים, וכן לתגובת כונס הנכסים הרשמי. לאחר מכן, ניתן יהיה להכריע האם לערוך דיון, ליתן סעד אחר, או לדחות את הבקשה כולה.

5.   המזכירות תודיע לצדדים את החלטתי.

ניתנה היום א' באב, תשס"ו (26 ביולי 2006) בהעדר הצדדים.

  התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: