החלטה בתיק פשר 1708/04

מונחת בפני בקשה להארכת מועד להגשת "כתב תביעה שכנגד" בסדר דין רגיל, שלא במסגרת תיק פירוק, וזאת כנגד חברת "צמנטכל קרקע ומבנים בע"מ" (להלן: "צמנטכל"), אשר מצויה בהליכי פירוק זמני, ולחלופין, בקשה להתיר למבקשות להגיש כנגד החברה תביעה נפרדת.

כמו כן, מוגשת בקשה להורות על ביטול החלטת כבוד השופט אזר ז"ל, מיום 2/6/04, ולפיה צו העיקול הזמני שניתן לטובת צמנטכל יעמוד על כנו עד למועד פסק הדין בתיק אזרחי 1169/02.

רקע עובדתי;

1.         ביום 6/2/02, הגישה צמנטכל תובענה כספית לבית המשפט המחוזי בתל אביב כנגד המבקשות, חברות האחים קחטן חברה קבלנית בע"מ, ופארק ציון בע"מ, על חוב כספי בסך 3,783,889 ש"ח בצירוף מע"מ. כתב התביעה הוכתר כ - ת.א 1169/02. כתב ההגנה הוגש ביום 4/4/02.

2.         עם הגשת כתב ההגנה, קבע בית המשפט שדן בתיק, כי טענות הצדדים ראויות להתברר בהליך של גישור, והמליץ לצדדים לנסות וליישב את הסכסוך מחוץ לכותלי בית המשפט. אולם, הליך הגישור שנמשך עד לספטמבר 2003 לא צלח, ולפיכך שבו הצדדים להתדיין בפני בית המשפט שדן בתיק.

3.         צמנטכל הגישה בקשה להטלת עיקול במעמד צד אחד על נכסי המבקשות, עד לסכום של 2,742,090 ש"ח, וביום 22/09/03, נעתר בית המשפט, והטיל עיקול כמבוקש (בש"א 18652/03). ביום 8/12/03, כעבור יותר מחודשיים ממועד מתן צו העיקול במעמד צד אחד, הגישו המבקשות בקשה דחופה לביטול צו העיקול הזמני.

4.         ביום 2/6/04 התקיים דיון בבקשה בפני כב' השופט עדי אזר ז"ל, ולאור אי התייצבותו של בא כוח המבקשות מ"טעמים אישיים", החליט כב' השופט המנוח לדחות את הבקשה לביטול העיקול, ולקבוע כי העיקול הארעי יוותר על כנו עד לסיום התובענה. בסמוך להחלטה זו, סיכמו באי כוח הצדדים כי בכפוף לאישור נוסח שיוסכם ביניהם, יעתרו בהסכמה לביטול ההחלטה, על מנת שיתקיים דיון בבקשה לביטול העיקול.

5.         בין לבין, ביום 27/6/03, מינה בית משפט זה את עו"ד צוריאל לביא, לתפקיד מפרק זמני לחברת צמנטכל. לאחר מכן, ביום 11/07/04, שלחו המבקשות טיוטה של הבקשה בהסכמה לביטול ההחלטה. לטענת המשיבה צמנטכל, הטיוטה לא שיקפה את טענות הצדדים, ויש מחלוקת לגבי אופן ניסוחה. לאור מינויו של עו"ד לביא למפרק זמני, נדרש כעת אישורו לכל פעולה של צמנטכל ולרבות באי כוחה. 

6.         יש לציין, כי הליכי התובענה העיקרית מצויים בתחילתם וטרם נדונו לגופם, שכן טרם הסתיימו ההליכים המקדמיים.

כמו כן, עולה כי, למבקשות טענות כספיות כנגד צמנטכל, העולות לסך 4,229,550 ש"ח, סכום העולה על סכום התביעה המקורית של צמנטכל כאמור. לטענתן, טענות אלה דנות בנושאים זהים ובסוגיות עובדתיות, מקצועיות ומשפטיות דומות.  בקשתן היא כי במידה ויתיר בית משפט זה לחברת צמנטכל להמשיך בהליכים המשפטיים כנגד המבקשות, שלא במסגרת תיק הפירוק, כי אז יש לאפשר להן לנהל את הגנתן, ובנוסף , לאפשר להן את הגשת תביעה שכנגד, או תביעה נפרדת, על הסכום בסך 4,229,550 ש"ח.

7.          לטענת המשיבות, אין כל הצדקה למתן רשות להגיש תובענה שכנגד או תביעה נגדית, שכן ניהול ההליכים, לרבות כל טענות הצדדים, יתברר ממילא במסגרת הליך אחד - הוא התביעה שהגישה בזמנו צמנטכל כנגד המבקשות. טענותיהן הכספיות הנגדיות של המבקשות יידונו אז כטענות קיזוז במסגרת כתב ההגנה.

8.         מנגד טוענות המבקשות, כי סכום תביעתן עולה בהרבה על סכום התביעה שהוגש כנגדן על ידי החברה, וכי טענת הקיזוז, כטענת הגנה, מכסה לכל היותר רק את ערך התביעה הכספית העיקרית. לפיכך, לטענתן, ברי כי אף לכשתישמענה טענות הקיזוז, יישלל יומן של המבקשות בבית המשפט.

המסגרת הנורמטיבית - הליכים אזרחיים כנגד חברה בפירוק;

9.         סעיף  267 לפקודת החברות קובע:

"משניתן צו פירוק, או משנתמנה מפרק זמני, אין להמשיך או לפתוח

בשום הליך נגד החברה אלא ברשות בית המשפט ובכפוף לתנאים שיקבע."

10.        הכלל המנחה, הבא לידי ביטוי בסעיף זה, הוא כי כאשר ניתן צו פירוק כנגד חברה, ומונה לה מפרק, נפסקים כל ההליכים האזרחיים המנוהלים כנגד החברה בערכאות השונות, וכמו כן לא ניתן לנקוט נגדה בהליכים חדשים, אלא ברשות בית המשפט שהורה על הפירוק.

11.        על מטרת סעיף זה עמד כבוד השופט בך בעניין ע"א 400/88 סוקול נ' כלנית ניהול חזקה בע"מ (בפירוק) , פ"ד מה(2) 886:

"הרציונל העומד מאחורי הוראה זו הוא הרצון להגן על נושי החברה הנמצאת בפירוק, כך שהאינטרסים של כלל הנושים יתבררו במסגרת הליך אחד (בפני המפרק או בפני בית המשפט של פירוק) ובכך ימנע מצב בו מתנהל מאבק לא מכובד בין התובעים וקיימת סכנה שנושים אחדים ייטלו את כל רכוש החברה המתפרקת".