החלטה בתיק פשר 1700/05

מונחת בפני מחלוקת שהתעוררה בין נאמני קלאבמרקט רשתות שיווק בע"מ (להלן: "הנאמנים" ו"קלאבמרקט", בהתאמה), לבין חברת פרטנר תקשורת בע"מ (להלן: "פרטנר"), בעניין תלושי קנייה בערך של 120,000 ש"ח אשר רכשה פרטנר מקלאבמרקט, אולם לא שילמה את תמורתם. נוכח האמור לעיל, עותרים הנאמנים לחיובה של קלאבמרקט בסך של 74,771 ש"ח, שהינו ערך התלושים בקיזוז סכום אשר אושר לפרטנר במסגרת הוכחת חוב.

1.                  כונס הנכסים הרשמי תומך בבקשה, ואילו פרטנר מתנגדת לה, וזאת בטענה כי עניינה שונה מעניינם של שאר הנושים שרכשו תלושי קניה, וזאת נוכח העובדה כי יתרת הנושים שילמו את תמורת התווים טרם קריסת קלאבמרקט, אולם לא כן היא.

לשיטתה של פרטנר, לא חל עליה נוכח האמור לעיל הכלל הרגיל שנקבע בהסדר הנושים לעניין נושים המחזיקים תווי קניה, ומאחר ולטענתה, לא יכולה היתה לתת לעובדיה "תווים פגומים" (קרי, תווים שניתן להשתמש בהם עד ל-50% מערכם הנקוב), הרי שהעסקה התבטלה למעשה, ואי לכך אין היא חייבת מאומה.

עד כאן עובדות המקרה וטענות הצדדים, ולהלן החלטתי

2.                  עניין לנו בחוזה לרכישת תווי קניה, אשר נחתם טרם הקריסה , ובמסגרתו הועברו נכסים בצורת תווי קניה (קרי, נכס שהינו זכות אובליגטורית מסויימת כלפי קלאבמרקט) לידי פרטנר, אולם החיוב הנגדי - קרי, התשלום, לא בוצע עד ליום "המועד הקובע" של מתן צו הקפאת ההליכים. על כך, מסתמכת למעשה פרטנר בנסיונה לאבחן עצמה מגופים אחרים שהחזיקו תווים בידם ועליהם חל, אף לשיטתה, סעיף ההסדר העוסק בתווי קניה.

3.                  סעיף 3.1.7 להסדר הנושים, שהוא הרלוונטי לענייננו, חל לפי כותרתו ולשונו גם יחד על קבוצת "מחזיקי תווי הקניה", והעמיד בפניהם למעשה שתי אפשרויות:

האחת - להשתמש בתווי הקניה, תוך השלמה עם כך כי ערכם הוגבל ל-50% מסכומו המקורי, וזאת תוך ויתור למעשה על הזכות להגיש הוכחת חוב.

האחרת - להשיב את תווי הקניה לקלאבמרקט, ולהגיש הוכחת חוב במעמד של נשיה רגילה על מלוא סכום הקניה. מהלך זה אפשר לנאמנים למכור את התווים לצדדי ג', ולקבל כך סכומים מסויימים שנוספו לקופת הסדר הנושים.

4.                  אין מחלוקת אמיתית, כי פרטנר "מילאה פיה מים" לכל אורך התקופה. מחד גיסא , לא עשתה שימוש כלשהו בתווי הקניה. מאידך גיסא , לא הגישה הוכחת חוב בגינם, לא שילמה את התמורה ולא החזירה את התווים. דבר זה לא איפשר לנאמנים לעשות בהם שימוש כלשהו בטרם פקיעתם. עולה, אם כן, השאלה, מה משמעותה המשפטית של התנהלות פרטנר, ומהי השלכתה על המחלוקת שהתעוררה בין הצדדים כעת.

5.                  מעיון בסעיף ההסדר, צודקים הנאמנים בטענתם כי סעיף 3.1.7 חל על קבוצת "מחזיקי תווי הקניה", בלא כל התייחסות לשאלה, מי מהם שילם את התמורה, אם לאו. לשון אחר: די בעצם ההחזקה בתווי הקניה, בכדי להפוך את פרטנר לכלולה בסעיף (ואין מחלוקת, כי ידעה על ההסדר מבעוד מועד), ולהעמיד בפניה את שתי החלופות שאוזכרו לעיל.

מעובדות המקרה עולה, כי אין ספק שפרטנר לא בחרה באפשרות השניה, שהרי כל-כולה של זו הינה החזרה מלאה ולאלתר של תווי הקניה, בכדי לאפשר לנאמנים לעשות בהם שימוש; כמו כן, לא הוגשה תביעת חוב בעניין זה (דבר שספק אם היה בגדר האפשר, כל עוד לא שולמה תמורת התווים).

מכאן עולה לכאורה, כי בהחלטתה שלא להשיב את התווים, נופלת פרטנר מניה וביה לאפשרות הראשונה; זאת, כאשר החלטתה שלא לעשות בתווים שימוש אינה מעלה ואינה מורידה - באשר, בניגוד לחובת ההשבה שבחלופה השניה, אין עסקינן בחובה, אלא בזכות המוקנית למחזיק התווים.

6.                  מכאן, עולה לכאורה, כי פרטנר נחשבת כמי שבחרה להוסיף ולהחזיק בתווי הקניה, ואי לכך היא מחוייבת לשלם את תמורתם. אלא מאי? עיון בטענותיה של פרטנר, מלמד שחלקן, למצער, מכוון עצמו למטרה שונה לחלוטין.

מטענותיה של פרטנר עולה לכאורה, כי החוזה עצמו פקע, או למצער, כי נוכח הפרתו בידי קלאבמרקט (קרי, הפרה תלויית-קריסה שגרעה משווי התווים), קמה לה עילה שלא למלא את חיוביה היא בחוזה, ולא לשלם "כסף טוב אחרי כסף רע".

7.                  אלא מאי? אף אם טיעון זה נראה, במבט ראשון, כטיעון מבוסס ושובה-לב, הרי עיון מדוקדק בו, בעיקר על רקע התנהגותה של פרטנר ודיני החוזים הכלליים, מקימים קשיים בדרכו של טיעון זה.

הלכה פסוקה ויסודית היא, כי עצם הקלעותה של חברה לחדלות פרעון אינה מפקיעה מאליה את תוקפם של חוזים (למצער, כאלו שאינם מכילים תניית ביטול במקרה של חדלות פרעון), אולם יתכן אף יתכן, שחדלות פרעונה של החברה תגרום להפרת חוזה המקנה לנפגע זכות לנהוג לפי הכללים הרגילים שבחוק החוזים (תרופות בגין הפרת חוזה).

אם, לצורך הדיון, נצא מנקודת הנחה כי הבעיות שנוצרות בניצול תווי הקניה מהוות אכן הפרה יסודית כמשמעותה בדין, הרי שלפי חוק החוזים (תרופות בגין הפרת חוזה), הפרה מסוג זה הקנתה לפרטנר זכות לבטל את החוזה .

אלא? שזכות לביטול חוזה לחוד, ושאלת ניצולה לחוד - וזאת באשר הפרת חוזה מקנה אפשרות ביטול , אולם אינה הופכת את החוזה בשום פנים ואופן לבטל מעיקרו, משל לא היה קיים מעולם.