החלטה בתיק פשר 1355/04

מונחת בפני בקשת מפרקיה של חברת פנינת הכרך בע"מ (להלן: "המפרקים" ו"החברה", בהתאמה), כי אאשר פעולות שנועדו לבצע "איזונים" בין בעלי המניות של החברה בהתאם לתשלומים שביצעו הללו ביתר או בחסר לקופת החברה. במסגרת וכחלק עיקרי מהאיזונים המתבקשים, יצרו המפרקים מודל שעניינו דילול באחזקותיהם של בעלי מניות אשר יסרבו לשלם את חובותיהם לחברה.

במסגרת הבקשה שבפני, הועלו מספר התנגדויות כלפי המודל המוצע. בעלי מניות שחבים כספים לחברה, אשר טוענים כי הסנקציה שמיישם המודל כלפיהם אינה פרופורציונלית. ובעלי מניות אשר שילמו לחברה כספים, וטוענים, למעשה, כי המודל המוצע דווקא מטיב מדי עם בעלי המניות החייבים. למשל: העובדה כי הוא מטיל עליהם לשלם את חובם בתוספת ריבית והצמדה כדין, ולא בתוספת ריבית פיגורים גבוהה יותר.

לאור ההתנגדויות, ערכו המפרקים תיקונים מספר במודל המוצע; כונס הנכסים הרשמי תומך במודל המתוקן, ומצטרף למפרקים בעתירה לדחיית יתרת ההתנגדויות. לאחר שעיינתי בעמדות הצדדים, ניתנת החלטתי זו.

חברת פנינת הכרך נועדה, במקורה, בכדי לקדם פרוייקט בניה סבוך ולחלק את תמורתו בין בעלי המניות, בהתאם להשקעתם בחברה. אלא, שהפרוייקט התארך על-פני שנים רבות, ובמסגרת זו עלו בעבר האשמות קשות כנגד המפרק הקודם, עו"ד משה שוב, בעניין שיהוי אשר הביא לגביית תשלומים כבדים מבעלי המניות. בסופו של דבר, הועברה החברה לפירוק בידי בית המשפט, והתמנו בעלי התפקיד הנוכחיים.

הרקע להצעתם הנוכחית של המפרקים, הינו המצב אותו גילו בקופת החברה; כאמור, התארכות ההליכים בעוד הפרוייקט אינו מתקדם, הביא להשתת חיובים עיתיים לא מבוטלים על בעלי המניות - חיובים שחלקם הגדול קשור לתשלומי מס רכוש, ובנוסף לכך הוצאות נוספות, כולל תשלום שכרו של עו"ד שוב.

המצב שהתגלה, ועליו אין למעשה חולק, הינו כי בעוד שחלק מבעלי המניות שילמו את כל הסכומים שהתבקשו מהם, הרי שבעלי מניות אחרים צברו יתרות חובה בסכומים גדולים וסירבו לשלם את המגיע מהם, בין אם בשל חוסר האמון שלהם בהתנהלות החברה באותם זמנים, ובין אם מסיבות אחרות.

טענתם המרכזית של המפרקים, שאף עליה אין חולק, הינה כי יש לבצע איזון - באשר לא יתכן כי בעלי מניות אשר שילמו את כל המגיע מהם ימצאו במצב בו הם "מסבסדים" בעל-כורחם את בעלי המניות האחרים. עם זאת, עולות טענות בכל האמור בדרך האיזון, ובהתאמת התרופה שמציעים המפרקים כנגד בעלי מניות סרבנים - דילול אפשרי של מניותיהם, במגבלת האפשרי נוכח שיקולי מס.

לאחר שעיינתי במודל שהציעו המפרקים ובתיקונים שנוספו אליו, מצאתי כי המודל המתוקן אכן הולם את נסיבות המקרה, ולמצער - מצוי במסגרת שיקול הדעת המוקנה למפרקים במסגרת ניהול ענייני החברה.

1.         הסוגיה המרכזית אליה שיש להתייחס, הינה טענת מספר בעלי מניות אשר צברו יתרת חובה, אשר טוענים כי הדילול הינו סנקציה מחמירה מדי, העשויה לגרום נזק העולה בהרבה על ערך החוב.

ראשית אעיר, כי הצעת המפרקים, קל וחומר ההצעה המתוקנת, מאפשרת לכל בעלי המניות החייבים הזדמנות הוגנת לשלם את חובם , בתוספת ריבית כדין בלבד, וכך להמנע כליל מן הדילול. זאת ועוד; בנסיבות המקרה, עלה בידי המפרקים להוכיח כי קיים יחס הולם די הצורך בין אורח הדילול לגובה החוב וערך המניות.

אוסיף ואעיר, כי אין לחייב של החברה זכות מוקנית לא לשלם את המגיע ממנו מחד גיסא, ו"לשלוח" את החברה אך ורק לאפיק הארוך והמסורבל של הליכי הוצאה לפועל, אשר יקשו על ביצוע האיזון ועשויים להתמשך על פני זמן רב.

בעניין זה, לא מצאתי כל עילה למנוע מהמפרקים לבצע "סעד עצמי" מסוג זה, אשר ייעל את הליכי הגביה, ויש טעם לפגם בעמדתם של אותם בעלי מניות אשר מבקשים (אם אכן עומדים הם על ההתנגדות) "לכבול" את ידי המפרקים בעניין זה.

2.         בכל האמור בסוגיית שערוך החוב:

בנסיבות המקרה, דומה שעמדת המפרקים בעניין תוספת הצמדה וריבית כדין, הינה מאוזנת ומשקפת נכונה את האינטרסים של כל הצדדים. אכן, חובות למס רכוש עשויים היו לשאת (ויתכן שאף נשאו) ריבית גבוהה בהרבה, אולם צודקים המפרקים בטענתם, כי התשלומים שנדרשו בשלב הפירוק מרצון נועדו למטרות רבות ושונות, כגון דמי ניהול, הוצאות שוטפות וכיוצא באלו.

בנסיבות אלו, יתכן וניתן היה להעמיק ולהגיע למודל מדוייק יותר, אשר "יפרק" את חובותיהם של בעלי המניות החייבים לרכיבים השונים, ויצרף לכל אחד מהם ריבית שונה. אלא, שנוכח הבעייתיות הקיימת בלאו הכי בניתוח מדוייק של המידע מתקופת הפירוק מרצון, הסיבוכים וההתנגדויות הצפויות, הרי דומה כי המודל המוצע בידי המפרקים, אף אם הוא אינו מדוייק במאת האחוזים ומקל קמעה עם החייבים, הינו המודל העדיף. זאת, למצער, בשל פשטותו ויעילותו היחסית.

3.         בכל האמור בהתנגדותה של המשיבה 4, אין לי אלא להצטרף לעמדתו של כונס הנכסים הרשמי; אף אם לא נמסרו כל הנתונים האפשריים בשלב זה, הרי שנקל לראות כי נמסרו נתונים מפורטים ומספקים די הצורך עבור השלב הנוכחי .

לאור כל האמור לעיל, דין הבקשה להתקבל, וזאת בנוסחה המתוקן, כפי שהוא מופיע בכתב התשובה של המפרקים.

בנסיבות המקרה, לא מצאתי מקום ליתן צו להוצאות.

המזכירות תודיע לצדדים על המצא ההחלטה לרשותם החל מהיום.