החלטה בתיק פשר 1125/03

מונחת בפני מחלוקת הנוגעת לעסקת קומבינציה שנחתמה ביום 28.10.98 בין מר זאב רייכמן (להלן: "המבקש") לבין אנור חברה לבניין ונכסים בע"מ, אשר נקלעה מאוחר יותר להליכי פירוק (להלן: "החברה"). המבקש טוען לזכותו לקבלת שטחים מסויימים בבניין שנבנה על המקרקעין, ובמידה והדבר אינו אפשרי עוד (בשל מכר הדירות לצדדי ג'), עותר המבקש לקבלת "פדיון שטחים" בסך 128,000$, וכן להחזר דמי שכירות בסך 12,880$.

בנוסף, עותר המבקש כי אקבע שהזכויות שהוקנו לו כלפי החברה בהסכם הקומבינציה הן נשיה בדין קדימה, הגוברת על זכויות יתרת הנושים, וכי כל סכום שיקבע כי הוא חב לחברה, יקוזז מהסכום דנן, לו הוא זכאי.

בעוד הבקשה תלויה ועומדת, ניתנה החלטתי בבש"א 20095/08, בה נקבע כי הדירה אותה עתר המבקש לקבל נמכרה כדין לצד ג'. אי לכך, צומצמה גיזרת המחלוקת באשר הסעד הראשוני לו עתר המבקש הפך בלתי רלוונטי. אי לכך, החלטתי למחוק את כתב הטענות שהגיש הרוכש, וזאת בלא ליתן צו להוצאות באותו עניין.

עתה, נותר לדון ולהכריע ביתרת הטענות נשוא הבקשה, הנסבות על הטענות הכספיות, הקיזוז וזכות הקדימה להן טוען המבקש כלפי החברה, ולחלופין: כלפי חברת מאנע חברה קבלנית לבנין והשקעות (1986) בע"מ (להלן: "חברת מאנע"), אשר השלימה את הבניה. לטענת המבקש, נוסח ההסכם בין החברה לבין מאנע הכניס את האחרונה לנעלי הראשונה לכל דבר ועניין, וזאת בניגוד לטענתה של מאנע, שאין היא אלא קבלן מבצע גרידא.

כמו כן, קובל המבקש כנגד עיכוב כספים שנותרו מדמי מכר מוסכם של אחת הדירות שבבעלותו, אשר נועד לכסות חלק מהוצאות הסכם הקומבינציה, ומצוי עדיין בידיהם של כונסים שמונו במסגרת הליכים אזרחיים שטרם הפירוק ; לטענת המבקש, מעוכבים הכספים הללו שלא כדין.

1.         עניין לנו, למעשה, בסדרת מחלוקות הנוגעות לזכויותיו של בעל זכות קניינית במקרקעין אשר התקשר בהסכם קומבינציה עם חברת בניה. במסגרת הסכם זה, זכה להערות אזהרה אשר נועדו להבטיח את זכותו לקבלת זכות קניינית במספר דירות מוסכם מראש, וכן במספר שטחים נלווים באחוז המוסכם בחוזה. כמו כן, התחייבה כלפיו חברת הבניה במספר התחייבויות כספיות נלוות, כגון חובה לשלם דמי שכירות לתקופת הביניים וכיוצא באלו. במקביל לאמור לעיל, התחייב המבקש עצמו בחובות כספיות מקבילות אשר נגעו לתשלום חלק מההוצאות השונות שיחולו בתהליך הבניה.

לרוע מזלו של המבקש, נקלעה חברת הבניה לקשיים, ובסופו של דבר קרסה והפכה חדלת פרעון; כונס הנכסים הרשמי התמנה למפרקה, ומינה מנהל מיוחד לפעול ולנהל את ענייני הפירוק בשמו.

ביני לביני, במסגרת הסתבכותם של ההליכים האזרחיים-כספיים של הפרוייקט המצוי בקשיים, מונו שלושה כונסי נכסים. מן הראוי להבהיר הבהר-היטב כי אין עסקינן בכונסים מכח דיני חדלות הפרעון, הפועלים לאכיפת שעבוד לטובת נושה מובטח, אלא במינוי בעל תפקיד במסגרת הליכים אזרחיים גרידא . כפי שמובהר אף בעמדתו של כונס הנכסים הרשמי, תפקידם העיקרי של הכונסים דנן היה לטפל במכר אחת הדירות של המבקש, מכר אשר נועד לתשלום הכספים שחב המבקש במסגרת מימון הבניה.

מן הראוי אף להעיר, כי - בניגוד למקובל בעניינם של כונסים לפי פקודת החברות, המקבלים שכר אך ורק באישורו של בית המשפט ולפי התקנות המתאימות, שכרם של הכונסים דנן נגבה מדמי מכר הדירה, בעוד את יתרת התמורה החזיקו בנאמנות עבור המבקש.

כאמור, הוסיפה הבניה להתעכב, ובסופו של דבר הושלמה בשל כניסתה של המשיבה 9, היא חברת מאנע, לנעלי החברה הקורסת. בעניין זה, קמה מחלוקת האם עסקינן בקבלן מבצע גרידא, או שמא - ולפי העולה לטענת המבקש מניסוח החוזה, עסקינן בכניסה לנעלי החברה בפירוק בכל דבר ועניין, לרבות חבויות והפרות חוזה שביצעה לכאורה (אם ביצעה) החברה טרם כניסתה של חברת מענא לנעליה.

הגיעה העת לדון ולהכריע במחלוקות השונות בין הצדדים. אחזור ואזכיר, כי נושא הבעלות על דירתו של מר פרי הוכרע במסגרת הליך אחר, ועל כן, אינו נתון עוד לדיון ובירור. אי לכך, אין למר פרי עתה כל מעמד בבקשה זו, ואין מקום לדון בטיעונים המשפטיים שהעלה, אשר חלקם נראה כחורג ממסגרת האינטרסים שלו עצמו, וגולש אל סכסוכים בהם ספק אם היה לו מלכתחילה מעמד בהם.

2.         עיכוב הכספים בידי כונסי הנכסים:

אין חולק, כי בידי הכונסים מוחזק בנאמנות סך של 120,000 ש"ח, כפי שפורט בראשית החלטתי זו. לשיטת המנהל המיוחד (וכונס הנכסים הרשמי, המצטרף לעמדתו בנקודה זו), כספים אלו אינם חלק ממצבת נכסי החברה בפירוק , היות ואין הם אלא שארית מדמי מכר דירה אשר היתה קניינו של המבקש . כונס הנכסים הרשמי מצידו, מוסיף ומעיר, כי קיים טעם לפגם בכך, שהסכם שכר-הטרחה של הכונסים, הנחשבים כ"קציני בית משפט", לא הובא מעולם לאישורו של בית המשפט.

לאחר עיון בבקשה וצרופותיה, דומה כי אכן עולות תמיהות לא מעטות בכל הנוגע להתנהלות הכונסים.

המושכלה היסודית בעניין זה, הינו כי - בניגוד למצב בו היה ממונה כונס לאכיפת שעבודים - אין עסקינן בבעלי תפקיד השייכים לתחום דיני חדלות הפרעון, ותופסים מעמד עצמאי במסגרת סולם דיני הקדימה, וניהול קופת חדלות הפרעון. עניין לנו בבעלי תפקיד אזרחיים, אשר ספק גדול בעיני, אם קיים להם מעמד עצמאי לאחר שנקלעה החברה לפירוק.

אבהיר דברי: מראשית הפירוק, כאשר מרוכזים נכסי החברה בידי המפרק ומוחל עליהם הדין הקולקטיבי, לא קיימים אלא שני סוגים נפרדים של נכסים: