החלטה בתיק פשר 1089/04

מונח בפני ערעורו של בנק מסד (להלן: " הבנק") על החלטתו של המנהל המיוחד לנכסי ששון אילן (בצו כינוס) (להלן: " המנהל המיוחד"), בה נדחתה תביעת החוב שהגיש הבנק.

1.                   הבנק אוחז בפסק דין חלוט כנגד מר אילן ששון (להלן: " החייב"), בגינו נפתחו הליכי הוצאה לפועל כבר בשנת 1996, ואשר בגינם הוטל עיקול על כספי החייב בקופת גמל (סכום העומד נכון ליום הגשת ערעורו של הבנק על כ-178,000ש"ח).

כנגד החייב ניתן צו כינוס ביום 7.3.2004, והודעה על צו הכינוס פורסמה בעיתונות ביום 7.4.2004, וברשומות ביום 29.4.2004. אין מחלוקת בין הצדדים כי תביעת החוב של הבנק הוגשה לכנ"ר רק ביום 30.11.2004, כלומר כמעט 9 חודשים מיום מתן הצו, וכמעט 8 חודשים מיום פרסום ההודעה בעיתונות ובאינטרנט, וכשבעה חודשים מיום פרסומה ברשומות. משהתמנה המנהל המיוחד, העביר אליו הכנ"ר אליו כל תביעות החוב. בקשתו של הבנק לדחיית המועד להגשת תביעת החוב הוגשה כשנה לאחר מכן ביום 9.1.2006.

ביום 4.1.2007 דחה המנהל המיוחד את בקשת הבנק להארכת המועד, שכן הבקשה לא העלתה, אליבא דהמנהל הזמני, כל טעם מיוחד להארכת המועד, אשר נקבע בחיקוק. מכאן ערעורו של הבנק.

2.                   אין מחלוקת בין הצדדים כי תביעת החוב הוגשה באיחור. למצער, ובספירת מניין הימים מיום פרסום ההודעה בדבר צו הכינוס ברשומות, איחר הבנק בהגשת תביעתו בלמעלה מחודש ימים.

לאחר שעיינתי בטענות הצדדים ובעמדת הכנ"ר באתי לכדי מסקנה כי בדין נדחתה בקשתו של הבנק להארכת מועד , וכי הבנק לא העלה כל סיבה עניינית להתערבות בית המשפט בהחלטתו של המנהל המיוחד.

3.                   מן המפורסמות הוא כי על בעל דין המגיש בקשה לדחייתו של מועד הקבוע בדין, להעלות נימוקים אשר יעלו כדי טעמים מיוחדים, וזאת להבדיל מטעמים סבירים. מועד הגשתן של תביעות חוב נקבע בסעיף 71(ב) לפקודת פשיטת הרגל. אמנם עניין לנו בהחלטה של בעל תפקיד ולא של בית המשפט גופו, אך הדברים אשר נקבעו לעניין זה בנוגע להחלטות בית המשפט יפים גם לענייננו.

4.                   טענתו של הבנק כי האיחור היה קל, טוב לה לו לא הייתה מועלית. אין בהיותו של האיחור "קל" כדי להוות טעם מיוחד , או אף טעם סביר .

5.                   עוד טוען הבנק כי החוב הוא גדול (כ-1.4 מליון ש"ח) וכי הוא אינו שנוי במחלוקת. דא עקא, לשאלת גודלו של החוב, כמו גם לשאלה אם החוב שנוי במחלוקת אם לאו, אין כל נפקות להליך הגשת תביעות החוב, וגם נימוק זה אינו מהווה טעם מיוחד או אף סביר.

6.                   הבנק מוסיף וטוען כי התנהלותו של החייב לקתה בחוסר תום לב, ואף במחדלים, שכן החייב לא הודיע לבנק על הליכי הכינוס אליהם נקלע. לא בכדי נעדרה כל אסמכתא לטענה זו, שכן לא קמה לחייב כל חובה שבדין לעשות כן, ולא קמה לנושה כל זכות שבדין שכך ינהג כלפיו החייב. ספק אף אם קמה חובה שכזו מהבחינה הנורמטיבית. הבנק, אף מפנה אצבע מאשימה וטוען כי כונס הנכסים הרשמי חדל כלפיו משום שלא הודיע לנושים על צו הכינוס במועד, דבר שלא ירדתי לסוף טעמו.

כעולה מתגובת המנהל המיוחד ומעמדת הכנ"ר, החייב כלל את הבנק כאחד מנושיו במסגרת הדוח אשר הגיש בצירוף לבקשתו למתן צו הכינוס . עוד עולה מנספחי תגובתו של המנהל המיוחד כי בתיק ההוצל"פ שניהל הבנק כנגד החייב לא נרשמה כל פעילות במשך כמעט שנה טרם מתן צו הכינוס. טענתו של הבנק, על פיה המשיך לפעול בתיק האיחוד נטענה בעלמא ולא נתמכה במסמכים.

אין באפשרותי לקבל את ניסיונותיו של הבנק לגלגל את האחריות למחדליו על כתפי החייב, המנהל המיוחד או כונס הנכסים הרשמי. היעדר הפעילות בתיק ההוצאה לפועל במשך זמן ארוך, כמו גם הגשת תביעת החוב באיחור, והגשת הבקשה לדחיית המועד למעלה משנה לאחר הגשת תביעת החוב, כל אלה מבססים את מסקנתי כי טיפולו של הבנק בעניינו של החייב היה לקוי. אין בטענתו של הבנק כי הגיש, בתום לב, את תביעת החוב מייד כאשר נודע לו אודות צו הכינוס, כדי לרפא זאת.

7.                   יתר על כן; הפסיקה קבעה בשורה של פסקי דין כי דין הבנק כדין גוף מוסדי, לו יתרונות בהתנהלות כנגד חייבים, שכן לרשותו עומדים אמצעים על מנת לעקוב אחר הליכי פשיטת רגל (ר' סעיף 6 להחלטתה של כבוד השופטת דורנר ב-רע"א 6610/97 בנק הפועלים נ' כונס הנכסים הרשמי, תק-על 98(1), 94). משנמנע הבנק מלהפעיל אמצעים אלו ולעקוב באופן רציף אחר עניינו של החייב אין לו להלין אלא על עצמו.

8.                   אכן, משמעותה של דחיית ערעורו של הבנק היא אובדן יכולתו להיפרע מן החייב, ובמקרה דנן יאבד הבנק גם את הבטוחה העומדת לו בדמות העיקול על כספי החייב בקופת הגמל. החוק והפסיקה קבעו את הכלל כי תביעת חוב אשר הוגשה באיחור תידחה, ומקרה בנק איגוד הוא החריג לכלל. על חריג זה להיות מופעל אך ורק במקרים המתאימים לכך, ולא שוכנעתי כי זהו המקרה.

אשר על כן הערעור נדחה.

הבנק ישלם את הוצאות המנהל המיוחד ושכ"ט עו"ד בסך 7,500ש"ח בתוספת מע"מ. סכומים אלה ישאו הפרשי ריבית והצמדה כדין מיום מתן החלטתי זו ועד ליום התשלום בפועל.

המזכירות תודיע לצדדים על המצא ההחלטה לרשותם החל מהיום.

היום י"א בסיון, תשס"ז (28 במאי 2007) בהעדר הצדדים.