החלטה בתיק פ 3590/03

תיק זה נקבע ליום 11/9/2005 למתן החלטה בטענת התיישנות ולשמיעת הראיות.

כדי להקל על הצדדים ניתנת ההחלטה בטענת ההתיישנות בהעדר הצדדים קודם למועד זה.

1.         האם העבירה המיוחסת לנאשם באישום השלישי שבכתב האישום התיישנה, זו השאלה שעומדת בפני להכרעה?

2.         כנגד הנאשם הוגש כתב אישום הכולל שלושה אישומים שונים המייחס לו עבירות לפי חוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975 (להלן: "החוק").

ביום 21/01/04 הגישה המאשימה כתב אישום מתוקן, התיקון מתייחס לסעיף ג' לכתב האישום. במסגרת התיקון הוסף עד תביעה מס' 12.

3.         ביום 18/04/05 הנאשם באמצעות בא כוחו השיב לכתב האישום ובין יתר טענותיו העלה טענת התיישנות כנגד העבירה המיוחסת לו באישום השלישי, והיא עבירת הוצאת חשבונית מס בלי שהיה זכאי לעשות כן, בניגוד לסעיף 117(א)(5) לחוק (2 עבירות).

4.         המאשימה בתגובתה מיום 17/05/05 לטענת ההתיישנות, מבקשת מבית המשפט לדחות את הטענה.

טוענת המאשימה כי העבירות המיוחסות לנאשם נעברו ביום 14/11/93. ביום 26/08/98 במסגרת חקירה שהתנהלה נגד הנאשם ע"י המשיבה, נחקר מר לב עמרם אשר שימש כמנהל חשבונותיו של הנאשם. החקירה התייחסה לספרי חשבונותיו של הנאשם. בעקבות החקירה, ביום 26/08/03 הוגש כתב אישום כנגד הנאשם (כתב האישום המקורי).

לגישת המאשימה הואיל והעבירה המיוחסת לנאשם הינה עבירת עוון הרי לפי סעיף 9 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב-1982 (להלן: "חסד"פ") העבירה מתיישנת אם עברו מיום ביצועה 5 שנים אלא אם כן נפסק מרוץ ההתיישנות  בשל "אירוע מנתק" כאמור בסעיף קטן (ג).

טוענת המאשימה כי בעניין נשוא פרשה זו היה "אירוע מנתק" וזאת בשל קיומה של חקירה.

אי לכך, המסקנה המתבקשת, כי יש לדחות את טענת הנאשם לגבי התיישנות העבירה.

5.         בתגובת הנאשם לתגובת המאשימה, טוען בא כוח הנאשם כי גם אם נקבל את טענת המאשימה כי היה "אירוע מנתק", הרי במקרה נשוא פרשה זו חלפו 5 שנים ויומיים מיום ביצוע הליך החקירה האחרון.

לגישת בא כוח הנאשם, על פי טענת המאשימה בתאריך 26/08/96 נחקר מנהל החשבונות בעניין ספרי החשבונות של הנאשם ומכאן שחמש השנים חלפו ביום 25/08/96 ( צ"ל 25/08/03 מ.מ) ולכן לא היה מקום להגיש כתב אישום לא ביום 25/08/96 (צ"ל 25/08/03 מ.מ) ובוודאי שלא ביום 26/08/96 (צ"ל 26/08/03, מ.מ.).

6.         סעיף 9 לחסד"פ מסדיר את סוגיית התיישנות העבירה וקובע:

"(א) באין הוראה אחרת לענין זה בחוק אחר, אין להעמיד אדם לדין בשל עבירה אם עברו מיום ביצועה -

(1)                .....

(2)                .....

(3)                בעוון - חמש שנים;