1. הנאשמים, חברה והמנהל הכללי שלה, מואשמים באישומים שונים של ביצוע עבודות ללא היתר ובניגוד להוראות חוק התכנון והבנייה ותקנותיו. התיק מצוי בעיצומן של ראיות המאשימה. התייצב למתן עדות עד המאשימה מס' 3, מר אלון בראונשטיין (להלן - "בראונשטיין"). בטרם החלה חקירתו הצהיר ב"כ הנאשמים כי שעה שקיבל את חומר החקירה, התוודע לעדות אחת בלבד מיום 22/9/99 שנגבתה מבראונשטיין. לנוכח העובדה שמאוחר יותר הסתבר לו כי עדותו הצפויה של העד נרחבת פי כמה, ואף כוללת הצגת קלטת וידאו, וראיות אלו לא הוצגו בפניו שעה שקיבל את חומר החקירה, הוא מתנגד לכל עדות צפויה של בראונשטיין, מעבר לעדות האחת האמורה מיום 22/9/99.
להכרעתה של סוגיה זו הוריתי לב"כ הצדדים להגיש טיעונים בכתב.
2. ככל שעסקינן ברובד העובדתי דומה שב"כ הנאשמים מתפרץ לדלת פתוחה. המאשימה יוצגה תחילה על ידי פרקליט חיצוני אחר. לנוכח כל אלו מניח ב"כ המאשימה, בהגינותו הידועה, כי אכן נכונה טענת ב"כ הנאשמים וכי מעבר לעדותו מיום 22/9/99 של בראונשטיין, לא הוצג לב"כ הנאשמים חומר חקירה נוסף, לרבות הקלטת האמורה. בנסיבות אלה מודה ב"כ המאשימה כי
"אכן ראוי היה כי הקלטת תימסר לנאשמים יחד עם כל חומר החקירה בתיק, אך ברור שאי מסירתה נבעה אך בשל כשל טכני ולא בשל רצון להסתיר או לפגוע בהגנת הנאשמים" (סעיף 5). לנוכח העובדה שכיום התוודע ב"כ הנאשמים למלוא חומר החקירה האמור, ברי שהדבר אינו פוגם ביכולת החקירה הנגדית של בראונשטיין. משתמע מתגובת ב"כ המאשימה, הגם שהדברים לא נאמרים מפורשות, כי ב"כ המאשימה אף מסכים לחקירה נגדית נוספת של עדים שנשמעו עד הנה, ככל שהדבר מתחייב מתוספת חומר חקירה זה שהתוודע לו ב"כ הנאשמים בשלב מאוחר יותר.
ברי, לנוכח האמור מעלה, כי אין צורך להעמיק חקר במכלול טענותיו של ב"כ הנאשמים באשר לזכותו של הנאשם לידע ולהיוודע למלוא חומר החקירה, אף להפלגתו למחוזות תמיכה מתחומי הדיון האזרחי והמשפט המינהלי, אף למשמעות החמורה המתחייבת באשר לאי יכולתה של המאשימה להסתמך על חומר חקירה שלא גולה לנאשמים. והרי רק משום צדקתו של ב"כ הנאשמים בטיעון זה, מבקשת המאשימה לתקן ככל שעיוותה.
3. הטיעון האמור של המאשימה מקובל עליי. ועם זאת אין בדעתי להכריע בשלב זה האם אי מסירת מלוא חומר החקירה הוא אך בשל "כשל טכני". אהיה קשוב, במסכת שיקוליי, לכל טענה של הנאשמים שמדובר בהסתרת ראיות שאינה תמימה, ככל שהדבר יוכח להנחת דעתי. אין בכך ולא כלום לעניין התרת מלוא עדותו של בראונשטיין, באשר למלוא חומר החקירה שהוא מעורב בו.
4. ואולם טענה נוספת, שמא נכבדה יותר, נרמזת בטיעון ב"כ הנאשמים, ככל שעסקינן בסנקציה הנגזרת ממחדלה של המאשימה. ככל שיכולתי לרדת לסוף דעתו של ב"כ הנאשמים סבור הוא כי ראוי היה שבגדר הליכי החקירה יתוודעו הנאשמים לחומר הראיות האמור, על מנת שיוכלו למסור גרסתם לו.
הטיעון האמור נסמך על פסק דינה של כב' השופטת ברלינר ב-ע"פ (ת"א) 70035/04
מדינת ישראל נ' בנימין בן בנימין חננה ואח', תק-מח 2004 (3), 4683. בין השאר מורה אותנו כב' השופטת כי
"כשם שנאשם זכאי לכך שמלוא החומר יהיה בפניו כדי לגבש תשובתו לכתב האישום, כך חשוד זכאי לכך שהחשד המיוחס לו בשלב החקירה, יהיה ברור ונהיר לו, לצורך מתן גרסתו. אין צורך לומר כי גרסתו במשטרה תלווה את החשוד מאוחר יותר לכל אורך הדרך. הסבר שלא ניתן בשלב זה יוגדר כגרסה כבושה, וייתקל בחשדנות ובחוסר אמון. לא ניתן להעלות על הדעת כי חשוד יאולץ להתעמת ולהתמודד כשעיניו למעשה עצומות, והוא נדרש לגשש באפלה ולנחש מה מיוחס לו" (סעיף ז').
ועוד הובאה לידיעתי החלטתה של כב' השופטת רייך-שפירא ב-ת.פ. (ת"א) 6967/03
מדינת ישראל נ' יצחק אפריים יזום וליווי פרוייקטים בע"מ ואח' (אתר "הרשות השופטת"). בגדרה של החלטתה מחקה השופטת מכתב האישום את כל האישומים המתייחסים לעבירות שהנאשמים לא נחקרו עליהם.
5. חוששני שאין הנדון דומה לראיה. אין בפניי טענה מפורשת על פיה הנאשמים לא נתבקשו למסור גרסה אודות אישום פלוני או אלמוני. אכן משתמעת הטענה כי בגדר הליכי החקירה אמורה הייתה המאשימה, בין השאר, להטיח בפי הנאשמים דבר קיומו של חומר חקירה שהתגלה לב"כ הנאשמים מאוחר יותר, ומשעה שלא עשתה כן נתקפחה הגנתם.
האומנם, בהנחה שהדברים נכונים, עסקינן ב"מעוות לא יוכל לתקון" (קהלת, א, טו)? לא בהכרח. אכן, בגדר מסכת שיקוליי בבוא השעה אשקול מה משמעות העובדה, ככל שתוכח, שהנאשמים לא התוודעו לחומר החקירה האמור, ומה משקל ייזקף לזכותם כתוצאה ממחדל חקירתי נטען זה. ואולם דווקא על מנת שאוכל לשקול את המשמעות האמורה, ראוי שעדותו של בראונשטיין תימסר במלוא אורכה ורוחבה. רק לאורה של עדות מלאה זו, יוכלו הדברים להישקל באורח המקיף ביותר.
6. כללם של דברים: בראונשטיין ימסור עדותו, כמשאלת המאשימה, בגין כל חומר חקירה בו היה מעורב. לאור עדותו, וככל שב"כ הנאשמים יבקש, אתיר חקירה נגדית נוספת של עדי תביעה שנשמעו עד הנה.
7.
הנני מזמן ישיבה להמשך הוכחות המאשימה בלבד ליום 27/4/06 שעה 12:30 עד 14:30.
8.
המזכירות תמציא העתק מהחלטתי לב"כ הצדדים בדואר רשום + אישור מסירה.
ניתנה היום י' בטבת, תשס"ו (10 בינואר 2006) בהעדר הצדדים.
הקלדנית: ליזו לוינשטיין