החלטה בתיק ערעור 78/12

2.      נימוקי החלטה זו יינתנו בנפרד.

ניתנה היום, ‏‏ כ"ט בחשון התשע"ג, 14 בנובמבר 2012, בפומבי ובמעמד הצדדים.

נ י מ ו ק י   ה ה ח ל ט ה

1.      ביום 14 בנובמבר 2012 מצאתי לדחות את ערעורו של טוראי ב.נ.. להלן נימוקי ההחלטה.

2.      כנגד המערער הוגש כתב אישום שמייחס לו עבירה של היעדר מן השירות שלא ברשות, לפי סעיף 94 לחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-1955 על כי נעדר מיחידת XXX למשך 566 ימים. התביעה הצבאית ביקשה להורות כי המערער ייעצר עד תום ההליכים בעניינו.

3.       מן המסמכים שהוצגו עולה כי למערער לא נקבע כושר רפואי והוא גויס מכוחו של סעיף 12 לחוק שירות ביטחון [נוסח משולב], התשמ"ו-1986. לא היה חולק כי היעדרותו של המערער החלה למעלה משלושים ימים לאחר שגויס וכי עד לתחילת ההיעדרות לא נקבע למערער כושר רפואי. לאחר הגשת כתב האישום התברר לתביעה הצבאית כי אין ברשותה צו של פוקד שהאריך את התקופה לקביעת כושר למערער, לפי סעיף 12(א)  לחוק שירות ביטחון. התביעה ביקשה שהות קצרה לברר את העניין ובשל השעה שבה התקיים הדיון לא עלה בידה לברר האם הוציא פוקד צו כאמור, אם לאו. התביעה ביקשה מבית הדין קמא כי המערער ייעצר עד למחרת היום כדי שתהיה בידה שהות לברר האם הוצא צו פוקד ואם הוצא- להשיגו ולהציגו בבית הדין. בא כוחו של המערער התנגד לכך.

4.      השופט הנכבד קמא מצא, "לא בלי היסוס" להיעתר לבקשה זו  וקבע כי "...באיזון בין הצורך באותה בדיקה לבין זכויותיו של הנאשם, יש מקום למתן אורכה נוספת לשם הבדיקה הנדרשת". הוסיף השופט קמא "היה וימצא המסמך שבו קיימת הוראה של הפוקד להארכת התקופה לקביעת הכושר לשירות בטחון, תחזור התביעה הצבאית על בקשתה למעצר סגור. היה ולא ימצא מסמך כאמור עד מחר, יש להניח שהתביעה הצבאית עצמה תעתור לחלופת מעצר בדמות מעצר פתוח". בית הדין קמא הורה, אפוא, כי המערער ייעצר עד למחרת ההחלטה בשעה 14:00 וכי הדיון בעניינו יתקיים בשעה 11:30 .

5.      המערער לא השלים עם ההחלטה ומיד לאחר הנתנה ערער עליה. להשקפתו, היעדרו של צו פוקד שמורה על הארכת התקופה לקביעת כושרו של המערער בולט והיה על התביעה להבחין בו, טרם שהגישה את כתב האישום. משהגישה התביעה את כתב האישום אין להורות על הארכת המעצר כדי לאפשר לה לערוך השלמות חקירה.  המערער סבור כי, ברגיל, כשמדובר במי שגויס מכוח סעיף 12 האמור, לא נקבע לו כושר במועד והוא נעדר מן השירות, התביעה אינה עותרת למעצר ממשי ומבקשת שחרור למעצר פתוח. אין, להשקפת המערער, כל סיבה לנהוג דווקא בו אחרת.

6.      הערעור נדון באותו הערב, זמן לא ארוך לאחר שניתנה ההחלטה והוגשה הודעת הערעור. מצאתי, כאמור, לדחות את הערעור.