החלטה בתיק עע 260/05

1.      בפני:

1.1.   בקשה לקבל לרישום את הערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה בירושלים (עב 2843/04).

1.2.   לחלופין - בקשה להאריך את המועד להגשת בקשת רשות ערעור.

2.      העובדות הרלבנטיות להחלטה זו הן כמפורט להלן:

2.1.   בהחלטה מיום 12.9.2004 התירה כב' הרשמת פיינשטיין למשיב לתקן את כתב התביעה.

2.2.   בפסק דין מיום 24.2.2005 דחה בית הדין האזורי (עב 2843/04, כב' השופט אברהמי ונ.צ. מר קובי משה)  את הערעור שהגישו המבקשים על החלטת כב' הרשמת פיינשטיין.

2.3.   ביום 22.3.2005 הגישו המבקשים הודעת ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי. 

2.4.    בהחלטה מיום 6.4.2005 קבעתי כי על פני הדברים, על המערערים היה להגיש בקשת רשות ערעור ולא ערעור. בתגובה להחלטה זו הגישו המבקשים את בקשתם.

3.      נימוקי הבקשה הם:

3.1.  עיון בתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין) תשנ"ב - 1991 מעלה כי אין בהם התייחסות למקרה של הגשת ערעור ו/או בקשת רשות ערעור על פסק דין הדוחה ערעור על החלטת רשם בית דין אזורי לעבודה.

3.2.  כיון שהחלטת כב' השופט אברהמי כונתה פסק דין, בדין הוגש ערעור בזכות ולא ברשות.

3.3.  לחלופין, ככל שנפלה טעות, הרי הטעות נפלה בתום לב, עקב הגדרת ההחלטה על ידי בית הדין האזורי "פסק דין". לפיכך, מתקיים "טעם מיוחד" להארכת מועד להגשת ערעור.

4.      המשיב התנגד לבקשה,  מנימוקים אלה:

4.1.   אין באמור בתגובת המערערים כדי להצדיק הארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור או מתן רשות ערעור.

4.2.   לא נפל פגם בכינוי ההחלטה "פסק דין" על ידי בית הדין האזורי, ומדובר בטעות של המבקשים.

4.3.   סיכויי הערעור נמוכים, הן לנוכח היותו ערעור שני, והן לנוכח התנהגות המבקשים, כעולה מפסק דינו של בית משפט השלום בהתדיינות בין הצדדים.

5.      דין הבקשה, על שתי חלופותיה, להידחות, מנימוקים שיפורטו להלן.

6.      אשר להליך הנכון:

6.1.   סעיף 27(א) לחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט - 1969 קובע כי סמכויותיו ותפקידיו של הרשם וערעור על החלטותיו יהיו בהתאם לסעיפים 86, 87, 88, 89, 90(1) עד