החלטה בתיק עא 2106/02

בקשה לתיקון פסק דין בהתאם לסעיף 81 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984.

בתאריך 21.03.07 נדון ערעורו של המשיב על פסק דין של בית משפט השלום בתל אביב מיום 24.04.02 (ת.א. 27861/98).

עניינו של פסק הדין נשוא הערעור היה חיובו של המשיב בתשלום חלקו בהוצאות שיפוץ בית משותף.

כב' השופטת קמא קבעה את הסכום שהושת על המשיב על פי חלקו ברכוש המשותף והיקף ההוצאות שהוצאו בהתאם לחוק העזר לתל-אביב-יפו (שמירת הסדר והנקיון), התש"ם-1980.

הסכומים אשר פורטו בפסק הדין התייחסו לקרן ביום ההוצאה.

במהלך הדיון הועלו על ידי ב"כ המשיב טענות שהתייחסו לחישוב ההוצאות ובסופו של יום קיבלו הצדדים את המלצת בית המשפט, לפיה יתוקן החיוב באופן שבמקום 37,886 ש"ח, יוטל על המשיב לשלם 36,700 ש"ח.

כביטוי להסכמה זו נכתב על ידינו בטעות כי פסק הדין יתוקן ויעמוד על סכום של 36,700 ש"ח נכון למועד פסק הדין שעה שמדובר בסכום קרן ליום 7.12.1992, ובמועד פסק הדין הסתכם חובו של המשי ב- 105,505 ש"ח. לא היתה כל כוונה מצד המבקשת או בית המשפט להפחית מחובו של המשיב עשרות אלפי שקלים, וברור שהתיקון המוצע התייחס לאופן חישוב סכום הקרן.

כשהתגלתה הטעות פנה ב"כ המבקשת בבקשה לתיקונה. ב"כ המשיב התנגד וטען כי אין מדובר בטעות של בית המשפט אלא בטעותו של ב"כ המבקשת.

לאחר שבחנו את טענות הצדדים הגענו לכלל מסקנה כי אכן מדובר בטעות שנפלה בפסק הדין, ובניגוד לנטען על ידי ב"כ המשיב אין מדובר בטעותו של ב"כ המבקשת, מאחר שבמהלך הדיון הועלתה על ידי בית המשפט הצעה שנסמכה על סכומי הקרן כפי שחושבו על ידי בית המשפט קמא בהסתמך על הראיות שהיו בפניו.

לפיכך נשאלת השאלה האם מדובר בתיקון בגדרו של סעיף 81 לחוק בתי המשפט, המסמיך את בית המשפט לתקן טעות שהיא טעות לשון, טעות בחישוב פליטת קולמוס, השמטה מקרית, הוספת דבר באקראי וכיוצא באלה, אשר נפלה בפסק הדין או בהחלטה הנובעת מהיסח-דעתו של השופט בעת ניסוח דבריו.

כפי שנקבע בע"א 159/90 סולל בונה בע"מ נ' ברק אור בע"מ, מז(4) 17, 21:

"סעיף 81 (א) מסמיך את בית המשפט לתקן טעות, מן הסוגים שפורטו בהגדרה ודומיהם, אשר נפלה בפסק-דין או בהחלטה הנובעת והנובעת מהיסח-דעתו של השופט בעת ניסוח דבריו, כדברי השופט ברק ב ע"א 576/81 בן שמעון נ' ברדה ואח' [1], בעמ' 590:

'מושג הטעות משמעותו, בדרך כלל, דבר, אשר נכלל בתוך פסק הדין בשל שגגה, או דבר, אשר אינו נכלל בפסק הדין אך היה במחשבתו של השופט ונשמט מפסק הדין'.

לקביעת תחומה של הטעות שהינה בת תיקון יפים דברי השופט שמגר ב ע"א 769/77 יוסיפוב נ' יוסיפוב [2], בעמ' 670-671:

'מדובר בעיקרו של דבר על השמטה טכנית הנובעת מהיסח-הדעת ומתייחסת לדברים אשר בית-המשפט רצה לכלול בהחלטתו, כאשר נתן אותה אך הדבר נשמט מתשומת-לבו ללא דעת; וכאשר חוזרים ומפנים את תשומת-לבו לשאלה מתברר בעליל, כי הוא היה ער לקיומו של הצורך לציין פרט זה או אחר בהחלטה, בעת שהיא ניתנה, אך לא עשה זאת בשל אחת מן הסיבות שנמנו לעיל. מן ההן גם משתמע הלאו, היינו אם בית-המשפט לא היה ער כלל לקיומה של הבעיה, אין הוא יכול לתקן את המעוות על-ידי תיקון טעות סופר, כביכול, גם אם הוא משתכנע בשלב מאוחר יותר כי לו היתה השאלה מתעוררת, היה פוסק בה בדרך פלונית הזהה לתוספת או לתיקון המתבקש ממנו בשלב מאוחר יותר' ".

אנו סבורות כי בענייננו מדובר בטעות בהיסח דעת אשר נבעה מחוסר תשומת לב, ולפיכך החלטנו לקבל את הבקשה לתיקון ולתקן את פסק הדין באופן שבו במקום המילים "למועד פסק הדין" ירשם "ליום 7.12.92".

המשיב ישלם הוצאות בקשה זו ושכ"ט עו"ד בסך  10,000 ש"ח בתוספת מע"מ בתוך 30 יום. ממועד זה ואילך ישא החיוב הפרשי הצמדה וריבית כחוק עד לתשלום בפועל.

המזכירות תשלח העתק החלטה זו לצדדים.

ניתנה היום ל' באב, תשס"ז (14 באוגוסט 2007) בהעדר הצדדים.